בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בארץ 
בנות זוגם של החללים נותרו לבד: "כאילו לא היינו כלום" 

בנות זוגם של החללים נותרו לבד: "כאילו לא היינו כלום"

 
בארץ |
 

כמעט מחצית מחללי צה"ל שנפלו בעזה הותירו מאחור בנות זוג ללא מעמד רשמי. כאלו שמבחינת המדינה לא משתייכות למשפחת השכול. אף אחד לא מודיע להן על אובדן אהובן, ואף גורם רשמי לא מטפל בהן אחרי. כעת הן מנסות להוביל שינוי בחקיקה שיכיר גם בהן. "כבר דיברנו על הילדים שיהיו לנו, ופתאום אף אחד כבר לא מתייחס"

 
 
 
 
 
 
 
 
 

64 חיילים נהרגו במהלך מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. כמעט מחצית מהם, השאירו בבית בנות זוג ללא מעמד רשמי, כאלו שמבחינת מדינת ישראל לא משתייכות למשפחת השכול. חלקן הספיקו להיות בזוגיות רק כמה חודשים, אחרות הספיקו לתכנן חתונה ולחלום על ילדים עם בני זוגם.

 

אף אחד לא מגיע להודיע להן על אובדן אהובן, ואף גורם רשמי לא מטפל בהן אחרי האבידה הקשה. כעת הן מנסות יחד עם העמותה לתמיכה נפשית לחברות חללי צה"ל ובעזרת חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) - להוביל שינוי בחקיקה שיכיר גם בהן.

 

 
 
 

"אמא שלו התקשה להורים שלי ובכוחותיה האחרונים אמרה "אין דימה" וניתקה", סיפרה צליל עורי, חברתו של דימה לויטס שנפל ברצועה, על הדרך בה קיבלה את ההודעה על מותו. "אני לא הייתי בקיבוץ אבל אבא שלי התקשר אלי בוכה ואמר לי "צלילי תחזרי הביתה מהר, קרה אסון".

 

הדירה המשותפת בקיבוץ, כל סופי השבוע יחד. זו הייתה אהבה של חמש שנים עד שנעלמה לה. צליל היא אלמנה בלי טבעת. "הכרנו בצבא והייתה בנינו אהבה ממבט ראשון. אני זוכרת שהוא לקח אותי לבסיס וישבתי מאחוריו וכל הדרך בהיתי בו ואמרתי איזה סמ"פ חתיך יש לי", היא מתארת בדמעות. "כבר דיברנו על השיר שיהיה בחופה, על הילדים שיהיו לנו, על הכל".

 

צליל לא לבד, היא אחת מתוך עשרות בנות זוג שאיבדו את אהובן ונותרו לבד במערכת ההתמודדות. העמותה לתמיכה נפשית בחברות החללים חיברה בין הבנות, ומנסה במקביל לניסיונות חקיקה בכנסת לקדם תמיכה רשמית באותן חברות שנשארו אי שם - מחוץ להגדרת השכול.

 

 
ח"כ עליזה לביא, מנסה להביא לשינוי חקיקה
 ח"כ עליזה לביא, מנסה להביא לשינוי חקיקה   צילום: רונן פדידה 
 

"בהתחלה מאוד כעסתי", מספרת צליל על העובדה שאף גורם רשמי לא יצר איתה קשר, למרות שקצינת הנפגעים ביקשה את מספרה במהלך הלווית בת זוגה. "כאילו לקחו את הכל בשניה, כאילו לא הייתי בשבילו כלום".

 

שני אמויאל פלדמן, חברתו של מרום פישר ז"ל שנפל בחומת מגן, סיפרה גם היא על הכאב העצום שנותר בה, שגם 12 השנים שעברו לא מחקו. נערה בת 18 שהחבר שלה נהרג במלחמה ולא היה מי שהכיר באבל שלה.

 

"לקח לי 10 שנים לעבור הלאה, עד שהרשתי לעצמי להתחיל לחיות. אני חושב שחלק מזה נבע מהרצון להראות לעולם שקרה פה משהו, משהו ששווה התייחסות. מישהו שאיבדה מישהו שבגללה היא לא יכולה לעמוד על הרגליים ביום הזיכרון. אין לך פתק ממשרד הביטחון כמו פתק מהרופא, אבל את שם".

 

הן אבלות מחוץ לשכול המוכר אבל גם כשעוברות שנים ארוכות הזיכרון איתן. "החברה כן מנסה לחזק ולתמוך אבל פשוט לא יודעת כל כך איך לגשת", מספרת צליל. "אולי צריכים להכיר בכך שלא הכל בסדר, שהדבר שהכי אהבת הלך".

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by