בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
צבא וביטחון 
נוהל "חניבעל": האם הפקודה שנועדה לסכל חטיפת חיילים ברורה לכוחות בשטח? 

נוהל "חניבעל": האם הפקודה שנועדה לסכל חטיפת חיילים ברורה לכוחות בשטח?

 
צבא וביטחון |
 

באמצע שנות ה-80 ניסחו מפקדי צה"ל פקודה למקרה בו חייל נחטף על פיה יש לסכל את האירוע בעזרת תקיפות וירי מאסיבי, דבר היכול לסכן משמעותית את חיי החטוף. לאורך השנים נוצר פער תפיסתי בנוגע ל"נוהל חניבעל", ולא פעם פירשו חיילים את הפקודה כהנחה ש"טוב חייל מת מחייל חטוף", למרות שבפקודה כתוב כי ערך חייו גדול גבוה ממחיר החטיפה. פרופסור כשר, ממחברי הקוד האתי של צה"ל: "כשהמדינה מסכנת את חיי לוחמיה, היא עושה זאת בכך שהאויב הוא מקור הסכנה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ביום שישי בשבוע שעבר, ב-8 בבוקר, נכנסה לתוקף מה שהייתה אמורה להיות הפסקת אש של 72 שעות בין ישראל וחמאס. אבל לא עברו אפילו 90 דקות עד שהאש התחדשה והפעם עם תרחיש האימה של העם הישראלי - חשש כי קצין גבעתי, סרן הדר גולדין, נחטף על ידי מחבלי חמאס.

 

מרגע זה ואילך החלו הכוחות בשטח ביישום שורה של פעולות תחת הכותרת "נוהל חניבעל". זה כלל הפגזות מאסיביות באזור רפיח בניסיון להשמיד כל רכב או מבנה שבו עשויים היו החוטפים לשהות. מאוחר יותר התברר כי סגן גולדין נהרג יחד עם עוד שניים מחבריו לחטיבה בהיתקלות הראשונית עם המחבלים. אבל לא בלתי סביר להניח שאילו הוא היה חי, גולדין היה נהרג מהפצצות צה"ל.

 

הייתה זו טראומה לאומית שגרמה למפקדי צה"ל לנסח את הפקודה באמצע שנות ה-80. את המחיר של 1,150 פלסטינים, ששוחררו אז בעסקת ג'יבריל רג'וב בתמורה לשלושה חיילי צה"ל, אף אחד לא רצה לשלם שוב. מיד אחרי אירוע חטיפה נוסף בגזרה נוסח נוהל חניבעל.

 

"נוהל חניבעל זה בעצם שם קוד לתרגולת שנועד לאפשר לכוחות סדר פעולות מאוד מובנה כדי למנוע חטיפה של חייל. זה אומר מסות אש, תגובה ראשונית והפעלת כוחות ללא אישורים נוספים. ברגע שהכרזת 'חניבעל', זה מראש מבטל איזושהי סדרה של אישורים שבימים כתיקונם יכולים לקחת הרבה זמן", מסביר תא"ל במילואים גיורא ענבר, לשעבר מפקד בחטיבת גבעתי.

 

 
הפצצות כבדות ברפיח לאחר חטיפתו של סגן הדר גולדין
 הפצצות כבדות ברפיח לאחר חטיפתו של סגן הדר גולדין   צילום: רויטרס 
 

בפקודה הכתובה של הנוהל אמנם נמסר כי ערך חייו של החייל החטוף גבוה ממחיר החטיפה, אך לא פעם חיילים פירשו את הפקודה על פי ההנחה ש"טוב חייל מת מחייל חטוף", כלומר שבמקרה כזה יש להרוג את החטוף כדי להימנע מההשלכות.

 

פרופסור אסא כשר, ממחברי הקוד האתי של צה"ל, מדגיש כי הפקודה לא מחייבת את החיילים להרוג את החטוף. "מדינה דמוקרטית חייבת לשמור על החיים של אזרחיה ולוחמיה, וכשהיא מסכנת את חיי לוחמיה היא עושה זאת בכך שהאויב בעצם הוא מקור הסכנה. המדינה לא הורגת את האזרחים כדי להשיג יתרונות כלשהם", הוא טוען.

 

עם יציאת הכוחות השבוע מרצועת עזה החלו בצה"ל לתחקר אירועי מפתח בלחימה. אין ספק שההתנהלות סביב חטיפת סגן גולדין תיבחן גם היא לעומק - הן בשאלת מסת האש שהופעלה, הן בתזוזות הכוחות בשטח, אבל יותר מכל אלה - בהגדרה חוזרת של הגבולות המדויקים של נוהל חניבעל.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by