בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בעולם 
כשהחלפתי מלחמה אחת באחרת. רגע אחד מתשע"ד 

כשהחלפתי מלחמה אחת באחרת. רגע אחד מתשע"ד

 
בעולם |
 

בלונדון הייאוש לא תמיד נעשה יותר נוח - בטח כאשר להמון אנשים סביבך אין באמת מושג למה הם יוצאים להפגין נגד ישראל, מלבד קלישאות מנותקות מהמציאות. האנטישמיות הגוברת מורגשת, וכל גפרור קטן יכול להצית אותה • שליחת חדשות10 באירופה, מירי מיכאלי, בוחרת רגע אחד שתיקח איתה מהשנה החולפת. פרויקט חג

 
 
 
 
 
 
 
 
 

הישראלים בחו"ל שהתגייסו להסברה. 31.8.2004

 
 

לזה אף אחד לא הכין אותי. כבר בתור לביקורת הדרכונים אחרי הנחיתה בהית'רו, שעה שכל הנוסעים מרחבי העולם עסוקים בענייניהם, קיבלה את פניי קריינית החדשות מערוץ 4 המקומי הישר מהמסך שאמור להנעים את זמן ההמתנה לפקיד שיתפנה. מיותר לציין, שזמני לא הונעם.

 

כעסתי על חוסר היושר בסיקור העיתונאי המוטה הזה. אבני היסוד של המקצוע נרמסים לנגד עיניי. והמדינה שלי, מותקפת באופן לא הגון, ובהסתמך על הדיווח ההוא, שקרי אפילו. באותו רגע הבנתי שאולי עזבתי באמצע סיקור הלחימה מהדרום לתפקיד חדש כשליחת חדשות 10 באירופה, אבל צפוי לי עוד סיקור נרחב של מלחמה מסוג אחר.

 

מה שאומר, מלחמה היא מצב מורכב וקשה ודברים שרואים מכאן, לא רואים משם. ביקורת היא דבר חשוב והפגנות הן כלי ביטוי נהדר. אך האם יש לביקורת הזו משמעות כשרבים מאלו המשמיעים אותה לא יודעים על מה הם מדברים? כנראה שלא. וזה, לצערי, מה שקרה לא מעט באירופה בקיץ האחרון.

 

חמאס לא יורה על ישראל? באמת?

 

בשבוע השני בלונדון סיפרה לי מעצבת השיער החביבה כי ערב קודם היא רכשה מזון במאה פאונד (כמעט 600 שקלים) ב'מרקס אנד ספנסר'. כשבן זוגה שב הביתה מהעבודה הוא זרק הכל לפח, רק מכיוון שזו רשת בבעלות יהודית

 

פעם אחר פעם ביקשתי לשמוע, גם כאשר הנחתי את המיקרופון והמצלמה בצד, מדוע המפגינים דורשים להחרים את ישראל ולבודד אותה מהקהילה הבינלאומית. לרוב, שמעתי טיעונים רווי כעס שמבוססים על ידע ואף על הבנה, אבל ברוב המוחלט של המקרים קיבלתי סיסמאות ריקות מתוכן: "ישראל רוצחת ילדים בדם קר", "חמאס לא יורה על ישראל" או "הטילים מעזה נורים רק על חיילים". סטודנט מאוניברסיטת לונדון אף הגדיל לעשות וסיפר לי ולחבריו בזעזוע עמוק כי לישראל יש היסטוריה ארוכה של הנאה משפיכת דם של ילדים, עוד הרבה לפני הקמתה. אז הוא החל לדבר על "היהודים". עלילת דם, לונדון 2014.


בשבוע השני בלונדון סיפרה לי מעצבת השיער הבריטית החביבה מעשה שהיה ערב קודם לכן. היא רכשה מוצרי מזון במאה פאונד (כמעט 600 שקלים) ברשת "מרקס אנד ספנסר", וכשבן זוגה שב הביתה מיום עבודה ארוך הוא זרק את הכל לפח, רק מכיוון שזו רשת בבעלות יהודית.


עוד בפרויקט:

>> טל שורר חזר במנהרת הזמן

>> אביעד גליקמן כסס ציפורניים בטלנובלה

>> אור הלר משחזר את הקיץ שלא היה

>> ניק קוליוחין בלב כנופיית סוחרי האיברים

>> ליאור קינן רעדה באיכילוב כשאריק נפטר

>> מיה זיו וולף התייאשה מלחכות למע"מ 0

>> מיה איידן חייכה כשהאחים גרוס התעוררו

 

 
מפגינים פרו-פלסטינים במהלך צוק איתן. סיסמאות ריקות מתוכן
 מפגינים פרו-פלסטינים במהלך צוק איתן. סיסמאות ריקות מתוכן   צילום: חדשות 10 - צילום מסך 
 
 

מהר מאוד, ההתלהטות ברחובותיהן של הבירות הגדולות באירופה תורגמה למאות מקרים אנטישמיים. כתובות גרפיטי על חנויות בבעלות יהודית, שריפת בתי כנסת, איסור על יהודים להיכנס לחנות או לקבל טיפול מרופא והחרמת מוצרים יהודים. השלטונות אמנם מעמידים לדין את פורעי החוק, אבל המגמה מתגברת. יהודי אירופה יודעים שהשנאה הזו נמצאת תמיד מתחת לפני השטח, וצריך רק גפרור קטן שיצית אותה.

 

ובכל זאת, למרות הקיץ הקודר, הממלכה המאוחדת מספקת לנו גם דיווחים נעימים יותר, כמו הדיווח על התינוק המלכותי מספר 2 שבדרך, או הכתבה שתשודר בסוף השבוע בחדשות 10 על ישראלי שעשה את זה בענק בעולם התקשורת העולמי. בשנה הבאה עלינו לטובה, נסתפק בדיווחים כאלה.

 

> לעמוד הפייסבוק של מירי מיכאלי

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by