בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בארץ 
כשלא נשאר מי שישיר לנו. רגע אחד מתשע"ד 

כשלא נשאר מי שישיר לנו. רגע אחד מתשע"ד

 
בארץ |
 

כמו רבים מהישראלים, אריק איינשטיין ליווה אותי מאז הילדות. כשחלה הידרדרות במצבו, הוזעקתי לבית החולים איכילוב - ומאותו רגע הכל עבר בהילוך מהיר, עד לעצב הגדול ששטף את כולנו • כתבת התחבורה של חדשות10, ליאור קינן, בוחרת רגע אחד שתיקח איתה מהשנה העברית שחלפה

 
 
 
 
 
 
 
 
 

ליאור קינן ליד ביתו של אריק אינשטיין, 27.11.2013

 
 

עוד יום עבודה התקרב אל סופו. ישבתי במערכת וסיימתי לערוך כתבה למהדורה ולתכנן את מחר, הדיבורים על כך שאריק איינשטיין פונה לבית החולים התחילו לרוץ בווטסאפ ובדסק החדשות. מיד נדרכתי והתחלתי להקשיב לעדכונים. מה מצבו, לאן פונה. לא רק כי אני תמיד מסתקרנת כשמתחיל אירוע חדשותי, גם אם הוא לא קשור לתחום הסיקור שלי, תחבורה - אלא כי כמו רבים, גדלתי עליו, על השירים שלו, על כל מה שסימל.

 

הרבה לפני שעיתונות וטלוויזיה היו חלק מהחיים שלי, מוזיקה הייתה ועדיין אהבה גדולה מבחינתי, ובייחוד הישראלית, הישנה והטובה. תוך כמה רגעים קיבלתי טלפון - לצאת מהר לבית החולים איכילוב.

 

להיזרק למים

 

לא האמנתי שאני נמצאת שם, ברגע שהוציא מאלפי אנשים בבת אחת כל כך הרבה כאב ואהבה. רגע שהפך במהרה לפרידה לא רק מאיינשטיין, אלא ממשהו שכולם הרגישו שהוא זכר לסוג של איכות וטוב, שכבר איננו עוד

 

מאותו רגע הכל רץ בהילוך מהיר: התקבצות העיתונאים מחוץ למיון בבית החולים, החברים שהתחילו להגיע, מוני מושונוב, צבי שיסל ועוד, אזרחים שהתקבצו על המדרכה ממול והדליקו נרות תקווה, ההודעה המצמררת של מנהל בית החולים "אין יותר מי שישיר לנו", ומאותו הרגע - לילה ארוך ועצוב של פרידה.

 

מישהי ממערכת החדשות שמכירה אותי היטב כתבה לי תוך כדי, שלכל כתב יש את האירוע הראשון שהוא נזרק בו למים של השידורים החיים, וכמה סימבולי זה ששלי הוא מותו של גדול זמרי הדור. כך גם הרגשתי אני. לא האמנתי שאני נמצאת שם ברגע כל כך עצוב, ברגע שהוציא מאלפי אנשים בבת אחת כל כך הרבה כאב ואהבה, ושהפך במהרה לפרידה לא רק מאיינשטיין, אלא ממשהו שכולם הרגישו שהוא זכר לסוג של איכות וטוב, שכבר איננו עוד.

 

עוד בפרויקט:

>> אור הלר והרגע בו החל הקיץ שלא היה

>> ניק קוליוחין חדר למפעל הסחר באיברים

>> מיה איידן חייכה כשהאחים גרוס התעוררו

>> טל שורר חזר דרך הכדורגל במנהרת הזמן

>> מירי מיכאלי החליפה מלחמה אחת באחרת

>> אביעד גליקמן כסס ציפורניים בטלנובלה

>> מיה זיו וולף התייאשה מלחכות למע"מ 0

 

 
נרות וסמלים לזכר אריק אינשטיין, מחוץ לאיכילוב
 נרות וסמלים לזכר אריק אינשטיין, מחוץ לאיכילוב   צילום: ליאור קינן 
 
 

גם ביומיים שאחרי, מחוץ לביתו, במעגלי השירה בכיכר רבין ובבית העלמין, ראיתי איך רבים כל כך הרגישו שהם מוכרחים לבוא, להיות חלק, לשיר, ולספר לילדים מעל הקבר על מי זה אריק איינשטיין ואיך היה פה פעם. מהשנה הזאת אקח איתי את התחושה הזאת של הביחד שהיתה בימים האלה - לשם שינוי לא סביב מלחמות או מחלוקות, סביב מוזיקה וישראליות.

 

>> לעמוד הפייסבוק של ליאור קינן

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by