בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
פוליטי-מדיני 
"חיל האוויר של ליכטנשטיין הפציץ את הכור הגרעיני הסורי בדיר א-זור" 

"חיל האוויר של ליכטנשטיין הפציץ את הכור הגרעיני הסורי בדיר א-זור"

 
פוליטי-מדיני |
 

שר החוץ, אביגדור ליברמן, הגיע לעצרת האו"ם כדי ליצור את הרושם שבניגוד לכל דעות המומחים - האופציה של עצירת ההתגרענות האיראנית בכוח צבאי ישראלי עדיין נמצאת על השולחן. ההתבטאות המשעשעת שלו מבהירה עד כמה רחוקה ישראל מהנסיכות הקטנה, שהסכסוך הצבאי הגדול ביותר עם שכנתה משוייץ נסגר על ארגז בקבוקי יין לבן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

שר החוץ של ישראל, אביגדור ליברמן, מבקש לייצר השבוע כאן בניו יורק תחושה שישראל עדיין לא איחרה את המועד לתקוף באיראן. זאת, למרות שמומחים רבים בוושינגטון בטוחים כי ישראל איחרה את רכבת התקיפה, וכי האופציה הצבאית שישראל שקדה להכין בהשקעה של מיליארדי דולרים לפני כשנתיים-שלוש, הפכה בלשון המעטה לפחות רלוונטית. אותם מומחים אמריקנים גם סבורים כי ראש הממשלה נתניהו, שהפגין מדיניות זהירה ומדודה בקיץ האחרון ביחס לחמאס, יהסס ולא יורה על פעולה שתוצאותיה אי ודאיות.

 

ובכל זאת, כששאלתי השבוע בניו יורק את שר החוץ ליברמן על הסכם הגרעין המתהווה בין איראן והמעצמות, הסכם שייאפשר לאיראן להמשיך ולהעשיר אורניום וירחיק אותה רק כשנה מפריצה לפצצה גרעינית, בחר שר החוץ לדבר על חיל האוויר הדמיוני של נסיכות ליכטנשטיין, אותה נסיכות זעירה המונה פחות מ-40 אלף תושבים, הגובלת בשוייץ ובאוסטריה.

 

>> נתניהו מגיע לפגוש את אובמה "קר מאי פעם"

>> "פנים אמיתיות": תקיפת הכור הסורי

 

כדי שלא לנקוב בשם המדינה שהפציצה ("ע"פ פרסומים זרים") את הכור הגרעיני הסורי בדיר א-זור, קרא לה שר החוץ "ליכטנשטיין". אגב, אותה דיר א-זור מההפצצה ההיא, עלתה לפני ימים אחדים לכותרות, כשארה"ב הפציצה בה את אנשי דאעש ואל קאעדה, ושר החוץ ליברמן תהה - מה היה קורה אם כור גרעיני מבצעי היה נופל בידי הטרוריסטים הסונים הקיצוניים?

 

כששאלתי אותו, מה ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את איראן, השיב שלא צריך להמציא את הגלגל והזכיר את תקדימי ההפצצות של הכור הגרעיני של סדאם חוסיין והכור הסורי בדיר א-זור. המסר של ליברמן ברור - האופציה הצבאית של "ליכטנשטיין" על השולחן.

 

 
הכור הגרעיני בדיר א-זור, שהופצץ על ידי מדינה עלומה
 הכור הגרעיני בדיר א-זור, שהופצץ על ידי מדינה עלומה   צילום: רויטרס 
 
 
 

פעם היה לליכטנשטיין צבא, שמנה בשיאו 80 חיילים, אבל הוא פורק ב-1868. מסיבות תקציביות. מאז, על אכיפת החוק והסדר אמונה המשטרה הלאומית, המונה 87 שוטרים החמושים באקדחים, ו-38 פקידים החמושים בעטים

 

אבל ההבדלים בין "ליכטנשטיין" שפעלה במזרח התיכון לליכטנשטיין באירופה כל כך ברורים, שהם מחדדים את המציאות המזרח תיכונית שלנו. הנה דוגמא: הממשלה בליכטנשטיין מונה ארבעה שרים בלבד, וכמובן ראש ממשלה. ומה עם צבא? ובכן, פעם היה לליכטנשטיין צבא, אבל הוא פורק ב-1868. מסיבות תקציביות. כן, גם שם לא השתלם להחזיק "צבא" כל כך גדול וחזק שרצה בכל שנה תוספות תקציב. צבא שמנה בשיא מצבת כוח האדם שלו 80 חיילים, שאגב מעולם לא השתתפו בקרב כלשהו. ומי ממונה מאז על אכיפת החוק והסדר במדינה? ובכן, זוהי המשטרה הלאומית של ליכטנשטיין, המונה 87 שוטרים החמושים באקדחים, ו-38 פקידים החמושים בעטים.


ומה עם שכנים בעיתיים שיורים רקטות ומרגמות? ובכן, גם לליכטנשטיין יש כאלה. אנחנו הישראלים תמיד טוענים שהשכנים שלנו בעייתיים, שהשכונה שלנו קשה, ומעבר לגבול לא נמצאים בדיוק השוייצרים. אז הנה, מתברר שדווקא השוייצרים הם שמגלים תוקפנות כלפי השכנה הזעירה ממזרח: כך, למשל, בשנות ה-80 של המאה העשרים, ירה צבא שוייץ "בטעות" (כך הם טענו) פגזים לשטחה של ליכטנשטיין וגרם להתלקחות של יער. תקרית הגבול "החמורה" הזו יושבה בסופו של דבר "על ארגז של יין לבן משובח", שהועבר מהתוקפים למותקפים.

 

 
זהירות, עוינים! שלט המסמן את הגבול בין ליכטנשטיין לשוייץ
 זהירות, עוינים! שלט המסמן את הגבול בין ליכטנשטיין לשוייץ   צילום: רויטרס 
 

אבל זו לא היתה התקרית היחידה. ב-2007 פלשו לא פחות מ-170 חיילי רגלים שוייצרים, חמושים מכף רגל ועד ראש, לשטחה של ליכטנשטיין, ונכנסו עד כדי 1.5 קילומטר לתוך השטח הליכטנשטייני. אבל, כשגילו את טעותם - פשוט התנצלו, והעניין נגמר.


מעניין יהיה לראות אם כשראש הממשלה שלנו יעלה היום לנאום באו"ם, תשב באולם להאזין לנאום שרת החוץ של ליכטנשטיין, אורליה פריק.

 
אורליה פריק, שרת החוץ של ליכטנשטיין
 אורליה פריק, שרת החוץ של ליכטנשטיין 
 צילום: משלחת ליכטנשטיין לאו"ם 
 

כן, גם שרת החוץ של ליכטנשטיין כאן. היא הגיעה במיוחד לניו יורק לעצרת האו"ם. הגברת פריק תנאם מעל בימת העצרת הכללית, ממש לפני ראש הממשלה נתניהו. פריק כנראה החליטה ברגע האחרון לא "להסתפק" בדיונים מרתוניים בוועדות האו"ם השונות בנושאים הקרובים לליבה - קידום זכויות נשים בעולם, וזכויות הומוסקסואלים ולסביות.

 

עכשיו, כשקיבלנו קצת פרספקטיבה על המצב בליכטנשטיין, אפשר לשוב לדבריו של שר החוץ ליברמן ולתהות, האם מעבר לדיבורים, לנאומים ולאיומים, מישהו ב"ליכטנשטיין" - תהא אשר תהא - מסוגל באמת לעצור (בין אם בדיפלומטיה, ובין אם בדרך אחרת) את איראן, שהצליחה במתקפת החיוכים שהשיקה כאן, בכינוס הזה של האו"ם בשנה שעברה, לכבוש תוך שנה את לב העולם - שמוכן כנראה להשאירה רחוקה רק כפסע מהפריצה לפצצה גרעינית?

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by