בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בארץ 
דוח המבקר: אין מדיניות אחידה בתחום היבוא, הפיקוח על מכון התקנים איננו מספק 

דוח המבקר: אין מדיניות אחידה בתחום היבוא, הפיקוח על מכון התקנים איננו מספק

 
בארץ |
 

העדר מדיניות ממשלתית אחידה בתחום היבוא, שיתוף פעולה של התעשיינים והיצואנים בייצוג עמדותיהם מול הכנסת על חשבון הציבור, חילוקי דעות בין משרד המשפטים למשרד הכלכלה ואי בהירות לגבי האישורים הנדרשים מיבואנים - מה הפלא שהמוצרים בארץ יקרים כל כך?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

בדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום מקדיש המבקר פרק מיוחד לנושא הרגולציה על שוק היבוא, נושא שיש לו השלכות משמעותיות על מחירי המוצרים שאנחנו קונים, על חשיפת המשק לתחרות - ועל ההתייעלות של התעשייה הישראלית.

 

מאז שנת 2011, בעקבות הדוח של ועדת טרכטנברג, קיבלה הממשלה כמה החלטות שהובילו לשינויי חקיקה בתחומים שקשורים ליבוא סחורות לארץ. המטרה היתה להסיר את חסמי הרגולציה שמגבילים את היבוא מחו"ל ובסופו של דבר להביא לירידת מחירים.

 

עוד בדוח המבקר:

>> אוזלת היד במאבק בהון השחור עולה לנו מיליארדים
>> חשש: חשבונות רבנים ובד"צים הופכים למקלטי מס

>> הטיפול בניצולי השואה - "כמו לפני 20 שנה"

>> שיאני העסקת קרובי משפחה ומקורבים: נמל אשדוד

 

 

הבדיקות שערך המבקר מעלות סדרה של כשלים ביישום החקיקה הזו ובהתנהלות משרדי הממשלה ומכון התקנים - גוף שבמקור אמור לדאוג לאיכות המוצרים שאנו קונים, אך עם השנים הפך לגורם שמקשה על התעשיינים, מעכב יבוא מוצרים ומייקר אותם משמעותית. מסתבר שמכון התקנים אינו מקבל את המלצות ועדת טרכטנברג ומערער על מסקנות הוועדה - מסקנות שהן הבסיס שעליו נשען דוח המבקר.

 

 
מנואל טרכטנברג. מכון התקנים לא קיבל את המלצתו
 מנואל טרכטנברג. מכון התקנים לא קיבל את המלצתו   צילום: חדשות10 
 
 

המבקר מצא שמשרדי הממשלה לא מתואמים ביניהם בכל מה שקשור לפתיחת שוק היבוא. מדי פעם קובעים משרדי הממשלה הוראות שמתנות יבוא בהשגת אישור או רישיון קודם יבוא המוצר, בלי שהפניה להוראות האלה תופיע בצו יבוא חופשי כנדרש - וזאת למרות פניות חוזרות ונשנות של נציגי משרד הכלכלה בעניין.


כמו כן, לפעמים ניתנת הוראה המגבילה את היבוא שאינה תואמת אמנות או הסכמים בין לאומיים שעליהם חתומה ממשלת ישראל, ויש לכך השלכות על יחסי החוץ שלנו. במועד בו הסתיימה הביקורת שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה בנושאים האלה היה, לפי הדו"ח, מבוסס על רצון טוב בלבד, כשמשרד הכלכלה ומשרד המשפטים לא הסכימו ביניהם בנוגע לחובה של משרדי ממשלה להתייעץ במשרד הכלכלה בכל מה שקשור להנחיות מנהליות שיכולות להשפיע על הסחר במוצרים בין ישראל למדינות העולם.

 

אין ייצוג מאוזן של כלל המגזרים

בנוסף, קבע המבקר שהתעשיינים והיצואנים משתפים פעולה לייצוג עמדותיהם מול משרדי הממשלה והכנסת על חשבון הצרכנים, ושמשרד הכלכלה לא דואג לייצוג מאוזן של כלל המגזרים במשק בתהליך קביעת המדיניות הנוגעת ליבוא סחורות. אבל הביקורת המרכזית בדו"ח מופנית כלפי מכון התקנים.

 

כדי שיהיה אפשר לשחרר מוצרים מיובאים מהמכס, הם חייבים להיבדק כדי לוודא שהם מתאימים לתקן הרשמי שחל עליהם. האישור האחרון של מחירון בדיקות היבוא המבוצעות על ידי מכון התקנים על ידי משרד הכלכלה נעשה לפני יותר מחמש שנים, ומאז לא השתנו תעריפי המכון. למרות שהמכון העביר את המחירון למשרד הכלכלה לאישור ב-2012, ולמרות שהיבואנים טוענים שהמכון דורש מחירים מופרזים, המחירון לא נבחן על ידי המשרד ולא אושר על ידי שר הכלכלה. בכך נפגע הפיקוח של משרד הכלכלה על מחירי בדיקות היבוא במכון, הפועל כמונופול בתחום זה.

 

 

בנוסף, למרות שהמכון הוא רשות ציבורית וצריך לפרסם דין וחשבון שנתי בהתאם לחוק חופש המידע, הוא אינו מפרסם את הדוח כנדרש. עוד טענה של המבקר היא שמצד אחד המכון הוא גוף מונופוליסטי שפועל כזרוע של משרד הכלכלה בכל הקשור לקבלת תקנים ולבדיקות ההתאמה של מוצרים מיובאים לתקן רשמי. מצד שני המכון מתחרה במעבדות הפרטיות בתחום בדיקות לסחורות המיועדות ליצוא. המבקר קובע כי על אף תפקידיו השונים של המכון בעצם היותו מונופול, הפיקוח והבקרה על עבודתו חסרים.

 

על פי הדוח, עד שהממשלה לא תחליט להתחיל ליישם את המלצות ועדת טרכטנברג, או לפחות לפקח על ביצוע ההחלטות שלה עצמה, אי אפשר לצפות שהחיים כאן יהיו קצת פחות יקרים - וגם לא יותר צודקים.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by