בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בעולם 
סיכום 2014: כשאמריקה גילתה את דאע"ש 

סיכום 2014: כשאמריקה גילתה את דאע"ש

 
בעולם |
 

עד 19 באוגוסט, ארגון המדינה האסלאמית נשמע לאזרח האמריקני הממוצע כמו צרות של אחרים. עריפת הראש של ג'יימס פולי, העיתונאי מניו המפשייר, לא רק הפכה את האיום למוחשי וקרוב מאי פעם - אלא גם עיצבה את מדיניות החוץ של הנשיא האמריקני ברק אובמה לשנתיים שנותרו לו עד סוף הקדנציה, והפכה את שאר העולם לזירה משנית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ב-19 באוגוסט השנה, השם דאע"ש, או ISIS, קיבל לראשונה משמעות בעיני האמריקני מן השורה. זה קרה כשעל מרקעי הטלוויזיה כאן ובעולם הופיע סרטון הוצאתו להורג של העיתונאי האמריקני ג'יימס פולי. עד אותו רגע, דאעש נראתה למרבית האמריקנים כ"צרות רחוקות של אחרים". לפתע זה נגע קרוב, זה היה מוחשי, כשכתב מניו המפשייר הוצא להורג. בסייפא של סרטון הוידאו הוצג המועמד הבא להוצאה להורג, סטיבן סוטלוף.


השם סוטלוף מיד עורר אצלי את התחושה שמדובר ביהודי. תחקיר קצר הוביל אותי להתחקות אחר שורשיו היהודיים בפלורידה, אבל רק שיחת טלפון, כמה ימים לאחר מכן, תגלה לי שמדובר לא רק ביהודי, אלא בבחור ש"עשה עלייה", למד בישראל והפך לישראלי, ועם הזהות הבעייתית הזו של יהודי-אמריקני-ישראלי, יצא לסקר את מלחמת האזרחים בסוריה.

 

על הטיסה הראשונה לפלורידה

 

התבקשתי שלא לפרסם את דבר זהותו של סוטלוף בניסיון להגן על חייו, אבל כשבועיים לאחר הוצאתו להורג של פולי, הוצא סטיבן להורג באותו אופן מזויע, ואני מצאתי את עצמי על הטיסה הראשונה לפלורידה לפגוש את בני משפחתו.

 

שלא כמו למרבית הציבור האמריקני, שעבורו כל סיפור דאע"ש היה חדש, משפחת סוטלוף חוותה אותו יום יום ושעה שעה מאז שבנם נחטף ב-4 באוגוסט 2013. הם קיבלו ממנו במהלך שנת השבי כמה מכתבים שהוברחו על ידי החטופים האירופים ששוחררו, וההורים - שהמזרח התיכון נראה להם עד היום כחידה גדולה - ניסו לעשות מה שיכלו, בכוחותיהם הדלים, כדי לשחררו.

 

>> עוד בפרויקט:
האפרו-אמריקנים חוזרים לסיקסטיז | בר שם אור
אל החלל, ומעבר לו | דנאל לושי
מישהו הפסיק את הסמבה | דני מולכו
שובה של המלחמה הקרה | ענת וובנובוי
השנה המטלטלת של בריטניה | מירי מיכאלי
התקווה לעצור את האבולה | ג'ולי סטינהאוזן, רויטרס

 

 
 

דאע"ש הציגו גם להם דרישה לתשלום כופר, אולם, המדיניות האמריקנית שלא לשאת ולתת עם טרוריסטים ולא לשלם כופר גדעה את האפשרות הזו בשלב בו עוד אפשר היה לדבר על שחרור, כפי שעשו הצרפתים והספרדים ששיחררו כך מידי הארגון את חטופיהם. רק שכאשר ארצות הברית הכריזה על מלחמה בדאע"ש, הפכו החטופים האמריקנים לא לקלף מיקוח ודרך לסחיטת מיליונים, אלא לקלף תעמולתי - ודינם בעצם נחרץ. ארה"ב גם השיקה מבצע קומנדו כושל לשחרור החטופים האמריקנים, מה שגרם לניודם התכוף ולמניעת יכולת אמיתית לשחררם.

 
 

כאשר ארצות הברית הכריזה על מלחמה בדאע"ש, הפכו החטופים האמריקנים לא לקלף מיקוח ודרך לסחיטת מיליונים, אלא לקלף תעמולתי. בכך, דינם נחרץ

 

סרטי הווידאו של דאע"ש לא רק טילטלו את האומה האמריקנית, היתה להם אף השפעה מכוננת על הנשיא אובמה. אובמה, כך אומרים מקורביו, נחרד מן הסרטים האלה והחליט לעשות הכל לעצור את הארגון הרצחני. עד כדי כך, שיש בוושינגטון כאלה שמאמינים שבלהיטותו זו, הוא מוכן לכרות ברית גם עם איראן ולהקל עליה בנושא הגרעין, בתמורה להשגת תוצאות מול דאע"ש.

 

אני לא בטוח לגבי נכונות הערכה הזו ביחס לסוג של "עסקה" עם איראן, אבל אני כן בטוח בכך שהקיץ האחרון עם עריפת הראשים אכן היה רגע משמעותי מאוד עבור אובמה, רגע שעיצב את מדיניות החוץ שלו לשנתיים שעוד נותרו לו בשלטון.

 

מכל האיומים, האיום של דאע"ש הוא המוחשי ביותר עבור הבית הלבן, ובתוקף ההגדרה הזו, כל שאר האתגרים, האיומים והמשברים תופסים עכשיו מקום פחות מרכזי - לרבות הסכסוך הישראלי פלסטיני, איראן, יחסי הכוחות עם רוסיה ושאר הבעיות שעל ממשל אובמה להתמודד עמן בתחום מדיניות החוץ. ממש כשם שהמלחמה באל-קאעדה עיצבה את מדיניותו של ג'ורג' וו' בוש ברוב שנותיו בבית הלבן, המלחמה של אובמה בדאע"ש - ארגון בגודלו של חמאס בסך הכל - תעסיק את ארה"ב ותגבה מחירים כלכליים, מדיניים ואישיים גם בשנה הבאה.

 

>> גיל תמרי גם בפייסבוק | וגם בטוויטר

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by