בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
פוליטי-מדיני 
חפש את האשה ברשימה: מדוע יש כל כך מעט נשים בפוליטיקה? 

חפש את האשה ברשימה: מדוע יש כל כך מעט נשים בפוליטיקה?

 
פוליטי-מדיני |
 

ישראל דורגה במקום ה-70 בלבד בעולם בייצוג נשים בפרלמנט, ולא נראה שמספר חברות הכנסת צפוי לגדול אחרי הבחירות במארס. מדוע המהפכה השוויונית והפמיניסטית, שהצליחה בישראל בתחומים רבים אחרים, נעצרת כשמגיעים לירושלים, וכיצד יכולות מפלגות לנצל את הכוח האלקטורלי העצום שלהן לטובתן?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

19 כנסות, יותר מ-30 ממשלות - ורק ראשת ממשלה אחת. מספר שיא של נשים בפרלמנט הקודם - וגם כאן רק 27 מתוך 120 (קצת יותר מ-20 אחוזים). המקום ה-70 בעולם בייצוג נשים בפרלמנט. אלה הנתונים העגומים של מדינת ישראל.

 

השבוע הוצגו המועמדים ברשימת הליכוד לכנסת ה-20, אבל רק שתי נשים שובצו שם במקומות ריאליים (מירי רגב, גילה גמליאל) על פי הסקרים הנוכחיים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין שקיימת בעייתיות, והחל בחיפוש אחר נשים לשיבוצים בשני המקומות המשוריינים הריאליים שברשותו (11 ו-23). גם ראשי מפלגות אחרים כבר הבינו שכדאי להשאיר את הבטחוניסטים בחוץ ולקחת נשים פנימה. רק שאפילו כשהמודעות הציבורית קיימת, נשים עדיין מתקשות להשתלב ברשימות.

 

גברים בינוניים, נשים אקסטראורדינר

"הנשים מרגישות שהן צריכות להיות מצוינות בכל מה שהן עושות כדי להגיע לאנשהו, ובטח בפוליטיקה", מעידה יועצת התקשורת אמילי מואטי. "יש הרבה גברים בינוניים, ונשים - כל אחת היא אקזמפלר, כל אחת היא אקסטראורדינרית. כל אחת עשתה משהו, או מאוד משכילה או מביאה איתה קבלות, בעוד מגברים הקבלות האלה לא באמת נדרשות".

 

 
נתניהו מציג את רשימת הליכוד השבוע. רוב גברי מוחץ
 נתניהו מציג את רשימת הליכוד השבוע. רוב גברי מוחץ   צילום: רויטרס 
 
 
 

אני לא מוכנה להיות במקום שנותנים לי את המקום ברשימה. אני באה ולוקחת", אומרת ד"ר שאשא ביטון, "אני פשוט לוקחת מקום שאני צריכה להיות בו. אני רוצה להיות שם בזכות עצמי

 

מפלגה אחת שעלתה לכותרות בהקשרים החיוביים מבחינת נשים ומיעוטים היא "כולנו" של משה כחלון. תחילה הוצגה ד"ר יפעת שאשא ביטון ולאחר מכן רחל עזריה. שתי סגניות לראשי ערים, בקרית שמונה ובירושלים בהתאמה. שתי נשים שמאחוריהן עשייה רבה, חברתיות ומזרחיות - והכל בכרטיס אחד.

 

"אני לא מוכנה להיות במקום שנותנים לי את המקום ברשימה. אני באה ולוקחת", אומרת ד"ר שאשא ביטון, "אני פשוט לוקחת מקום שאני צריכה להיות בו. מבחינתי זו רמת השיח. מעולם לא הרגשתי שמישהו בא ונתן לי או שריין אותי או משהו. אני רוצה להיות שם בזכות עצמי".

 

במפלגתו של כחלון מבטיחים לשריין 30 אחוז מהמקומות ברשימה לנשים. מפלגת "יש עתיד" הכניסה לכנסת ה-19 ייצוג מכובד של 8 נשים מתוך 19 חברי כנסת (42 אחוזים), אבל לא ברור כמה מהן תיכנסנה למשכן אחרי הבחירות הקרובות. מרצ היא היחידה שמשבצת נשים בשיטת ה"ריץ'-רץ'", ובעבודה יש שני שריונים לנשים בכל עשירייה, אם כי הכמות יכולה להיות גדולה יותר.

 

 
משה כחלון וד"ר יפעת שאשא ביטון. 30% לנשים
 משה כחלון וד"ר יפעת שאשא ביטון. 30% לנשים   צילום: דוברות מפלגת כולנו 
 

מכון אדלר לא ימליץ

את אחד המקומות הללו מקווה איילת נחמיאס ורבין לאייש. "זו החלטה מטורפת", אומרת המתמודדת בבחירות המקדימות לעבודה, שתתקיימנה בשבוע הבא. "בינינו, עם 3 ילדים, אין מצב שהייתי הולכת לשם בלי עברי (בן זוגה, מ.א), התמיכה מהבית והדחיפה גם להבין שאני יכולה לעשות את זה, וגם להבין שאני רוצה ולא לוותר".

 

בקורות החיים שלה אפשר למצוא עשייה ציבורית ועסקית, והיא רוצה פוליטיקה ומוכנה לשלם את המחיר. גם עברי, שמחייך במרירות מסוימת. השניים מספרים כי הם עוזרים אחד לשני, נפגשים ב-12 בלילה לחמש דקות "והוא צועק עליי", אומרת איילת. "מכון אדלר לא ימליץ על פריימריז כמתכון לחיי משפחה וזוגיות", מסכם עברי.

 

המהפכה הפמיניסטית של רבין

 

היתה מהפכה פמיניסטית שנמשכה מאז 1992, פיצוץ פמיניסטי ממש", מספרת יעל דיין, "רבין נתן לזה יד חופשית. זה היה עשור מהפכני. הממשיכים שלו לא היו מספיק חזקים

 

את שורשי המעורבות הפוליטית של נחמיאס אפשר למצוא בתקופתו של יצחק רבין, שם היתה פעילה במפלגת העבודה - והיה לה ממי ללמוד. "היתה מהפכה פמיניסטית שנמשכה מאז 1992, פיצוץ פמיניסטי ממש", מספרת יעל דיין, ששימשה במשך 11 שנים כחברת כנסת מטעם העבודה ובשמה הבא, "ישראל אחת". "רבין לא התערב ונתן לזה יד חופשית. זה היה עשור מהפכני. היו לו ממשיכים, אבל אולי הם לא היו מספיק חזקים, או לא שרדו לאורך זמן בגלל החילופים התכופים בשלטון".

 

בעשור האחרון נשים פילסו דרך לצמרת בכל תחום בישראל - רק הפוליטי עדיין חסום יחסית, כאשר הרוב גברי. "ריבוי הנשים כאילו מאיים, זה או אני או הוא. בסך הכל המובילים הם עדיין גברים, ויש כאן בעיה", מסכמת דיין.

 

 
ח"כ סתיו שפיר עם סלומינסקי ושלמה מעוז. את לא מבינה
 ח"כ סתיו שפיר עם סלומינסקי ושלמה מעוז. את לא מבינה   צילום: יעל אהרוני 
 

לבעיה הזו מודעת חברת הכנסת הצעירה במשכן, סתיו שפיר מהעבודה, שהיתה צריה להתעמת לא פעם עם רוב גברי בוועדת הכספים. "זו עובדה שהתייחסו אליי ככה - 'לא מבינה, לא יודעת, אין לך כל כך ניסיון'. התרגלתי לזה", היא מספרת. "וצריך להתגבר על כך על ידי עשיית עבודה רצינית".

 

האם משהו השתנה בכנסת ובעמדות כלפי נשים? אף אחד לא הפך לפמיניסט או לשוויוני, אבל המספרים מדברים בעד עצמם. "בבחירות הקודמות לפני שנתיים, ההפרש בין הימין למרכז-שמאל היה 9 אחוזים. כלומר, 9 אחוזים יותר נשים הצביעו למרכז-שמאל מאשר גברים, ולהיפך עם הימין", מספרת פרופ' נעמי חזן, לשעבר חברת כנסת במשך 11 שנים מטעם מרצ, וכיום דיקנית בית הספר לממשל ולחברה במכללה האקדמית תל אביב יפו. "זאת אומרת שיש לנשים כוח אלקטורלי גדול מאוד. כל איש שנכנסת היום היא על חשבון גבר, והתחרות מאוד מאוד קשה. הכוח האלקטורלי יכול לעשות את ההבדל, וכדאי שיתעוררו במפלגות, ויתנו לזה ביטוי גם ברשימות".

 

התחרות הקשה עליה דיברה חזן משאירה את ישראל במקום ה-70 בעולם בייצוג נשים בפרלמנט. מצד אחד, הגיע הזמן ללחוץ על הדוושה. מצד שני, כפי שזה נראה כרגע, בכנסת הקרובה יהיו פחות נשים מאשר בזו שהתפזרה.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by