בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בארץ 
טור: כל מה שלא מספרים לכם על הנקניקייה בצלחת 

טור: כל מה שלא מספרים לכם על הנקניקייה בצלחת

 
בארץ |
 

מילדות מעודדים אותנו לשתות חלב, לאכול שניצל ולנשנש כריך חביתה אחרי אימון גופני. אנו גדלים באמונה שמדובר בדבר הנכון והבריא לעשות, עד שאנו נחשפים לתמונות הקשות שבין כתלי בית המטבחיים. הנה כל מה שהאריזה הסטרילית של הנקניק במעדניה לא תספר לכם על התועלת הבריאותית המפוקפקת, הנזק הסביבתי הבלתי מוטל בספק ותנאי הגידול הבלתי נתפשים של בעלי החיים בתעשיית המזון מן החי

 
 
 
 
 
 
 
 
 

החלטת היועמ"ש לפתוח בחקירה בעקבות תחקיר חדשות 10

 
 

רובנו חונכנו על ברכי תרבות שמעודדת צריכת מוצרים מן החי, בין אם מדובר בבשר, חלב, ביצים ועוד. רובנו גם לא חשבנו, לפחות עד עכשיו, מה זה אומר בעצם שאותם מוצרים עשויים "מן החי".


השבוע, במסגרת תחקיר חדשות 10, שוב הופתעו צופים רבים מהאלימות שמופעלת כלפי בעלי החיים, רגע לפני ואחרי שחיטתם בכדי שיהפכו לאותם מוצרים- לנקניקיה, נקניק או כל מוצר אחר העשוי מבשר.


אותה אלימות עומדת בסתירה לפרסומות, לחינוך וכמובן לתרבות שלנו- שמאדירים צריכת בשר וחלב ומרבים לחשוף אותנו לתועלות הבריאותיות לכאורה שמיוחסות לחלבונים מן החי. אם אנו עוסקים בספורט, ניחשף לאינספור דעות שכאלה, המעודדות אותנו לצרוך כמה שיותר מוצרי בשר וחלב. אותן דעות, מטבע הדברים, מתעלמות או ממעיטות בערך הסבל הנגרם לבעלי החיים בתהליך.


אלא, שעם הזמן המשמעות של תזונה שמבוססת ברובה על החי מתחילה לחלחל. פה, ברשותכם, דווקא אתחיל מהאדם, אעבור לסביבה ואסיים בבעלי החיים עצמם.

 

 
בשר בקר (אילוסטרציה). מאחורי האריזה הנקייה מסתתרת אמת אכזרית
 בשר בקר (אילוסטרציה). מאחורי האריזה הנקייה מסתתרת אמת אכזרית   צילום: fotolia 
 

חילוקי הדעות בקרב הרופאים הולכים ומתרבים. ישנם כאלה המוכנים להישבע שצריכת בשר וחלב היא שתשים אתכם בחזית קו הבריאות, ומנגד ישנם רופאים שיטענו שצריכת מוצרים אלה תקרב אתכם לתרחיש של חסימת עורקים, התקף לב ומחלות אחרות.


יחד עם זאת, היבט נוסף שקובע את אופן קבלת המזון בגוף שלנו הוא המבנה הגנטי, שמשתנה מאדם לאדם ולפיכך לא מאפשר לקבוע באופן מוחלט מה בריא עבורנו - אלא אם כן אתם מפרסמים, רופאים וחוקרים בעלי אינטרס לפרסם עמדה מסוימת בנושא.


סביבתית, אין עוררין שתעשיית המזון מן החי הרסנית. היערות ויערות הגשם הולכים ונעלמים, כאשר התעשייה היא שזקוקה לקרקע בשביל לגדל את בעלי החיים (בעיקר הבקר), ואת המזון שצורכים אותם בעלי חיים המיועדים לשחיטה. תעשיית המזון מן החי היא גם אחד הצרכנים הגדולים ביותר של מים מתוקים לשתייה, שמקורותיהם כיום הולכים ומצטמצמים.


רבים המדענים שרואים בהתחממות הגלובלית את אחת הסכנות הגדולות לעתיד המין האנושי, כאשר האחראית העיקרית לה, על פי אותן הערכות, היא תעשיית המזון מן החי. המדענים מסבירים כי הבקר שמגדלת התעשייה פולט לאוויר כמות עצומה של גז מתאן, שסופג את החום שנפלט מהאדמה, ומשאיר אותו באטמוספירה, כך שכדור הארץ לאט לאט מחמם את עצמו באינטנסיביות.


לפני 250 מיליון שנה יותר מתשעים אחוז מהחיים על פני כדור הארץ חוסלו הודות לקצב פליטה מוגבר של גזי חממה. כיום, קצב הפליטה גבוה אף יותר מאשר שהיה בתקופת ההכחדה הגדולה - וזה הנתון המדאיג ביותר.

 

 
עצי איפאה כרותים באמזונס. השטח משמש לגידול בקר לתעשיית המזון מן החי
 עצי איפאה כרותים באמזונס. השטח משמש לגידול בקר לתעשיית המזון מן החי   צילום: גרינפיס, יח"צ 
 
 

בשיעור עיתונות שבו השתתפתי פעם הסבירו שמוות של ישראלי מצדיק כתבה משום שהוא שווה ערך למות עשרה אמריקנים, מאה אירופאים או 1,000 סינים בהתאמה. כמה "שווה" אפוא מוות של בעלי חיים? והאומנם "עניי עירך קודמים"?


פעילים למען בעלי חיים מספרים שרק בישראל מתים בשנה כעשרים מיליון עופות, עוד בטרם הגיעו למשחטה, בגלל התנאים הקשים בדרך לבית המטבחיים. הנה, לשם המחשה, המסלול הקצר שעוברים התרנגולת או התרנגול בדרכם לצלחת שלנו: האפרוחים, שנולדים בלול, עוברים ביומם הראשון סלקציה. את הבנים משמידים בזריקה לשקיות אשפה, שם הם נחנקים למוות. במקומות "אנושיים" יותר גורסים אותם למוות במכונה ענקית.

 

 
תרנגולי הודו מובלים לשחיטה. חייהם עוברים בסבל של סלקציה, צפיפות, תוקפנות והטלה בלתי פוסקת
 תרנגולי הודו מובלים לשחיטה. חייהם עוברים בסבל של סלקציה, צפיפות, תוקפנות והטלה בלתי פוסקת   צילום: רונן בר 
 

אשר לתרנגולות, הן נותרות בחיים על מנת לספק ביצים למאכל. עליהן לספק כ-300 ביצים בשנה, לעומת פחות מ-30 ביצים שהן מטילות בטבע. כעבור שנתיים, כשקצב הטלת הביצים יורד, התרנגולות מושמדות. ניתן רק לשער איזה סבל עוברות התרנגולות לאורך חייהן, בשל הכורח להטיל ביצים בקצב כל כך מסחרר.


תרנגולים ותרנגולות שמיועדים לאכילה מגודלים במשך 42 יום בלבד. במהלך אותו פרק זמן הם מטופלים בזרזי גדילה, אנטיביוטיקה, חיסונים, הורמונים וחומרים נוספים, לא כל כך סימפטיים, שבסופו של דבר גם מגיעים לגופנו.


רבים מהעופות קורסים, בגלל שהם אינם מצליחים לזוז במעט הסנטימטרים שהוקצו להם בכלוב. חלקם, בניסיון להגיע לשתייה, נחנקים ומתים. אחרים תוקפים זה את זה, אולם בשל קיטום המקור שהם עוברים בתחילת חייהם, מדובר בניקור חזק וכואב שאינו קטלני. רבים אחרים מתים מהתקפי לב ושאר מחלות עוד בטרם הגיעו לצלחת, בשל עיוותים גנטיים שגורמים לחזה שלהם לתפוח פי שניים או שלושה מאשר בטבע.

 

סביר להניח כי ההתעללות שחשפנו במשחטת "זוגלובק" חוזרת על עצמה גם בשאר המשחטות ובתי המטבחיים ברחבי הארץ. כי כשהתעשייה הזאת הורגת מיליוני בעלי חיים, קשה לצפות מהעובדים בה להיות סובלניים ואכפתיים כלפי בעלי חיים שכל תכליתם להפוך לנקניקיות בצלחת של הצרכנים. כי כל עוד האנושות בוחרת להמשיך ולאכול בעלי חיים, קשה לצפות שמשהו מהותי באמת ישתנה ביחס אליהם.


יחד עם זאת חשוב, קודם כל, לדעת מה באמת עברה הנקניקייה שבצלחת שלנו- רגע לפני שאנחנו לוקחים את הביס הבא. זהו השלב הראשון, כאשר ההמשך - תלוי רק בכם.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by