בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בארץ 
אנחנו על הספה: כך העלו אירועי הטרור את סף החרדה שלנו 

אנחנו על הספה: כך העלו אירועי הטרור את סף החרדה שלנו

 
בארץ |
 

בפרק הראשון בסדרה, מופנה הזרקור לעלייה ברמות החרדה בחברה בעקבות אינתיפאדת היחידים: יאיר, שהיה עד לפיגוע בשער שכם בירושלים, הפך לנפגע חרדה, ועתה מתקשה לחזור לשגרת חייו. מחקר חדש קובע כי רמות החרדה שלנו עולות אפילו מחשיפה לסרטון קשה מזירת פיגוע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

עם האצבע על מסך הסמארטפון, יאיר לוי מירושלים מגרד שוב ושוב את הפצע היחידי שכבר חודשיים מסרב להגליד, זה שעמוק מתחת לסימני החבלות השטחיים. כבר חודשיים הוא עדיין שם, בזירת פיגוע-הירי בשער שכם לו היה עד.

 

תשטוף את העפר מן העיניים בנימין זאב, מפעל הציונות הוא היום בין השאר גם מפעל לסטרס, צלחת פטרי של תופעות חרדה ופוסט טראומה.

 

על פי נתוני משרד הבריאות, בין המדינות המפותחות, אחוז הנזקקים לטיפול בגלל הפרעות חרדה בישראל הוא הגבוה ביותר. בכל שנה בעשור האחרון נרשמה עלייה של כעשרה אחוזים בצריכת תרופות נוגדות דכאון וחרדה רק בקרב מבוגרים במדינה.

 

>> לכתבות נוספות בסדרה "אנחנו על הספה"

פרק 2: טיפול נפשי למחלות גופניות

פרק 3: כשקופות החולים אחראיות לנפש

 

בין הפרעה נפשית לפוסט-טראומה

 

מתוך מאה אנשים שיהיו עדים או שותפים לאירוע טראומטי, ל-99 תהיה תגובה פיזיולוגית מיידית, עם תסמינים של עוררות גופנית פחד או חרדה שיסתיימו דקות אחדות לאחר האירוע. זוהי תגובה אבולוציונית, טבעית ובריאה. עד 60 אחוזים ממי שנחשפו לאירוע טראומטי, יגיבו בהתכנסות, דיסוציאציה, שוק או פאניקה שיחלפו עד 48 שעות, בהתאם למספר התסמינים שהופיעו וחומרתם - כמחצית מאלה יוגדרו בעלי תגובת דחק חריפה.

 

עד עשרים אחוזים יסבלו מהתסמינים בין 48 שעות לחודש. מצב כזה כבר מוגדר הפרעה נפשית. אם זה נשאר יותר מחודש, זו כבר הפרעה פוסט טראומטית שיכולה להימשך שנים, והטיפול בה מורכב מאד. כעשרה אחוזים מהישראלים שייכים לקבוצה הזאת.

 

 
יאיר, נפגע חרדה בעקבות נוכחות בזירת פיגוע בירושלים
 יאיר, נפגע חרדה בעקבות נוכחות בזירת פיגוע בירושלים   צילום: חדשות 10 
 

חדר המיון של בית החולים שערי צדק משמש בגל הפיגועים הנוכחי תחנה סופית לאמבולנסים, שפינו לשם עד היום מאות פצועים. מערך הטראומה כאן עובד כמו מכונה משומנת, אבל לאחרונה הצטרף לכאן איש צוות ללא חלוק או סטטוסקופ.


עודד המרמן הוא פסיכולוג שמסתובב בין מיטות הפצועים. אלא שעודד מטפל לבד בעשרות פצועים במקביל. נוסף על כך, באף בית חולים אחר אין תקן למשרה כזאת במחלקה חשובה כל כך. בשבועות הקריטיים שלאחר אירוע טרור, אין אף מנגנון שתפקידו לבדוק או לעקוב אחר הצלקות הנפשיות של הנפגעים, ומרגע שהם שוחררו מבית החולים האחריות על מצבם הנפשי היא עליהם בלבד.

 

 
 

אבל טראומות נפשיות הן לא רק מנת חלקם של עדים, קורבנות או כל מי שנכח בזירת האירוע, כך מוכיח ניסוי שנעשה לאחרונה במרכז הבינתחומי בהרצליה. החוקרים לקחו כשמונים זוגות ופיצלו כל אחד מהם לשני חדרי צפייה נפרדים. משתתף אחד צפה בסרטון עם מאפיינים טראומטים, והשני בסרטון נייטרלי. לאחר הצפייה התבקש כל זוג לעבור לחדר המתנה, לשלב הבא של הניסוי. המשתתפים לא ידעו שחדר ההמתנה הוא בעצמו חלק קריטי בניסוי, וכל מה שנאמר בשיחה ביניהם נרשם.

 

עם הנסיון המר שלה, ישראל דוקא מובילה בפרסום מחקרים פורצי דרך על חרדה וטראומה, אבל חשובה ככל שתהיה התרומה למחקר התיאורטי העולמי, המציאות מספרת סיפור קצת פחות מוצלח. בכל הקשור לטיפול בזמן בנפגעי הטראומה, יש עוד הרבה מה ללמוד.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by