בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בעולם 
שיר של אש וזעם: 70 שנים של איבה בין שני צדי האוקיינוס 

שיר של אש וזעם: 70 שנים של איבה בין שני צדי האוקיינוס

 
בעולם |
 

יותר מעשרת אלפים קילומטרים מפרידים בין וושינגטון לפיונגיאנג, אך חרף המרחק הגדול העוינות בין ארה"ב לקוריאה הצפונית נמשכת כבר עשרות שנים - ולאחרונה נראה כי היא על סף התלקחות. מהמלחמה הקטלנית שגבתה את חייהם של מאות אלפים, דרך ניסויי הגרעין והטילים ועד עץ הצפצפה שחימם את המלחמה הקרה: כך נולדה היריבות שמערערת את העולם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

"קוריאה הצפונית תיתקל באש ובזעם אם תמשיך לאיים עלינו" - במילים תקיפות אלה השתמש הנשיא האמריקני כדי להזהיר את המדינה המבודדת מפני מימוש האיומים שהיא משמיעה שוב ושוב כלפי ארצות הברית ובעלות בריתה. מאז, הלכו והחריפו חילופי הדברים בין משטרו של קים לממשלו של טראמפ, וישנם הסבורים כי הדרך לעימות אלים כבר סלולה.

על פניו, הסכסוך בין וושינגטון לפיונגיאנג נראה חסר כל הגיון - מדוע קיימת איבה כה רבה בין שתי מדינות הנמצאות במרחק של כמעט עשרת אלפים קילומטרים אחת מהשנייה, כאשר האוקיינוס הגדול בעולם מפריד ביניהן? המתיחות העזה בין שתי המדינות לא צמחה בחלל ריק, ושורשיה נמצאים אי שם באמצע המאה הקודמת - בסוף מלחמת העולם השנייה ובתחילתה של המלחמה הקרה.

 

>> לכתבות נוספות בנושא

סין תנסה לסכל מתקפה של ארה"ב על קוריאה הצפונית

האופציות של טראמפ מצטמצמות: האם ישלים עם איום גרעיני - או יבחר במלחמה?

זונח את הקו הפייסני של אובמה: האיום של טראמפ על קוריאה הצפונית - חסר תקדים

 

 
"ייתקלו באש וזעם". נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
 "ייתקלו באש וזעם". נשיא ארה"ב דונלד טראמפ   צילום: רויטרס 
 

ב-15 באוגוסט 1945 הניחה האימפריה היפנית את נשקה, ונכנעה לבעלות הברית - דבר שהביא לסיומה של מלחמת העולם השנייה. חצי האי הקוריאני, שהיה תחת שליטה יפנית מאז 1910, חולק, כמו אזורים נוספים בעולם, לאזורי חסות של המדינות המנצחות. השטח הנמצא מצפון לקו הרוחב 38 היה תחת חסות סובייטית, בעוד השטח הנמצא מדרום לו היה תחת חסות אמריקנית.

 

לאחר ניסיונות כושלים לאיחוד חצי האי, בעיקר בשל החרמתה של ברית המועצות את הבחירות הכלליות שעליהן הכריז האו"ם, הוקמה ב-1948 רפובליקת קוריאה בדרום חצי האי, בעוד בצפון הוקמה חודש לאחר מכן הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה. כל אחת משתי המדינות העצמאיות החדשות לא הכירה בחוקיותה של השנייה, והכריזה על שאיפתה לאחד את חצי האי תחת שליטתה.


שנתיים בלבד לאחר ההכרזה על העצמאות התרחש אירוע שאת השפעותיו אנו מרגישים עד עצם היום הזה, ובו למעשה נמצאים שורשי האיבה העזה בין וושינגטון לפיונגיאנג. ב-25 ביוני 1950 פלשו 75 אלף חיילים צפון קוריאנים לדרום - דבר שהביא לחזרת הכוחות האמריקניים והסובייטים לאזור, ולהתחממות המלחמה הקרה הבין-גושית.

 

ארצות הברית הובילה כוח צבאי בינלאומי שלחם לצד כוחות הדרום אל מול הצפון של קים איל סונג, הנתמך בידי סין וברית המועצות. המלחמה נמשכה שלוש שנים וארבעה שבועות, וגבתה מחיר כבד: מיליון אזרחים צפון קוריאנים נהרגו לצד כחצי מיליון חיילים - מספר שהיווה כ-10% מכלל האוכלוסייה במדינה. גם בצד השני נרשמו אבידות קשות - חצי מיליון אזרחים דרום קוריאנים נהרגו, כמו גם מאות אלפי חיילים, בהם יותר מ-35 אלף חיילים אמריקניים. התוצאות הקשות נחקקו עמוק בזיכרון הקולקטיבי הצפון קוריאני, ומאז ועד היום מכונת התעמולה השלטונית מציגה את המלחמה העקובה מדם כהוכחה לכך שוושינגטון היא מקור הרוע בעולם.

 

 
ארה"ב הובילה כוח צבאי בינלאומי. חיילים אמריקנים מגיעים לקוריאה במלחמת קוריאה
 ארה"ב הובילה כוח צבאי בינלאומי. חיילים אמריקנים מגיעים לקוריאה במלחמת קוריאה   צילום: רויטרס 
 
 

בהסכם שביתת הנשק בין הדרום לצפון הוחלט כי הקו שהפריד בין שתי המדינות טרם המלחמה ימשיך להוות קו גבול. אך חרף סיום הלחימה, ועל רקע המלחמה הקרה, המשיכה ארצות הברית בתמיכתה בסיאול אל מול האיום הצפון קוריאני - דבר שלא סייע להפחית את האיבה בין הממשל האמריקני למשטר הצפון קוריאני.

 

מעט לאחר החתימה על ההסכם, ארצות הברית וקוריאה הדרומית חתמו על אמנה הקובעת כי חיילים אמריקניים יוצבו על אדמת האחרונה כדי להרתיע את השכנה הצפונית מליזום צעדים התקפיים. במהלך השנים, הלכה והתהדקה השותפות הצבאית בין ארה"ב וקוריאה הדרומית, והן החלו לערוך תרגילים צבאיים משותפים בכל שנה.


במהלך המלחמה הקרה התרחשו כמה אירועים שליבו את המתיחות באזור והביאו את היחסים בין פיונגיאנג לוושינגטון לסף התלקחות. בשנת 1968 קוריאה הצפונית חטפה אוניית ביון אמריקנית, ה-USS PUEBLO, ששטה לחופיה. צוות האונייה הוחזק בשבי במשך שנה ושוחרר רק כשהנשיא דאז לינדון ג'ונסון מסר התנצלות בכתב.

 

שנים ספורות לאחר מכן, ב-1976, קבוצה של חיילים צפון קוריאנים הרגו במכות גרזן שני חיילים אמריקניים שכרתו עץ צפצפה בשטח הביטחון המשותף, שהסתיר את מגדל השמירה בצד הצפוני של הגבול. שלושה ימים לאחר האירוע, נכנסה שיירה של כלי רכב אמריקניים ודרום קוריאנים לתוך אזור הביטחון המשותף ללא כל התרעה מראש, וקבוצת הנדסה השלימה את ניסור העץ. אותם הכוחות היו מלווים בכ-30 מסוקים ובמטוסי קרב, וקוריאה הצפונית, בתגובה, שלחה עשרות חיילים חמושים לגבול. התקרית עוררה חשש מפרוץ סבב לחימה חדש בחצי האי הקוריאני, אך משימת כריתת העץ הסמלית הסתיימה בשלום כעבור 42 דקות.

 

מאויב לאויב גרעיני

את תחילת מרוץ החימוש הגרעיני בחצי האי הקוריאני החלה בכלל ארצות הברית, שהציבה נשק גרעיני טקטי מדרום לקו הרוחב 38 בין 1958 ל-1991. בשנת 1963 ביקשה קוריאה הצפונית מברית המועצות לסייע לה בפיתוח נשק גרעיני. היא סורבה, אך הממשל במוסקבה הסכים לסייע לה לפתח גרעין למטרות שלום. בשנת 1985 הצטרפה פיונגיאנג לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). עם זאת, ב-1993, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) איתרה פערים בהצהרת המדינה על פעילויותיה הגרעיניות, ומידע שהגיע מסוכנויות ביון שונות העלה את האפשרות שהמדינה המבודדת הצליחה לייצר מספיק פלוטוניום כדי לייצר בין פצצת אטום אחת לשתי פצצות.

 

בתגובה לדרישה של סבא"א לבדיקה מיוחדת של מתקני הגרעין בצפון, הכריז קים איל סונג בן ה-80 כי הוא ייסוג מה-NPT. הדבר הגביר את המתיחות בין ממשל קלינטון לממשלו של קים, ו-וושינגטון אף שקלה תגובה צבאית. אלא שבאפריל של אותה השנה ביקר הנשיא האמריקני לשעבר ג'ימי קרטר בפיונגיאנג ופתח בשיחות לפתרון המשבר, שנמשכו גם לאחר מותו של קים איל סונג ועליית בנו קים ג'ונג איל לשלטון.

 

 
המתיחות גברה. נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון
 המתיחות גברה. נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון    צילום: רויטרס 
 

באוקטובר 1994 חתמו הצדדים על הסכם גרעין, אך הוא לא כובד במלואו, והמתיחות נמשכה ואף הפכה שוב לאלימה. בדצמבר של אותה השנה הפילה קוריאה הצפונית מסוק אמריקני שחדר לשטחה. כמו כן פיתחה המדינה המבודדת את הנשק הקונבנציונלי שברשותה, וערכה שורה של ניסויים בטילים ארוכי טווח.


תחת ממשלו של ג'ורג' בוש הבן החריפו היחסים בין שתי המדינות, במיוחד לאחר שהנשיא האמריקני האשים ב-2002 את פיונגיאנג בפיתוח תשתית להעשרת אורניום, והגדיר אותה כשותפה ל"ציר הרשע", לצד עיראק ואיראן. בדצמבר של אותה השנה הודיעה קוריאה הצפונית כי היא מחדשת את פעילות הכור הגרעיני ביונגביון ומגרשת משטחה את פקחי האו"ם. ב-2003 היא פרשה מה-NPT - דבר שהביא לניסיון דיפלומטי לפתרון הסוגיה הגרעינית ולפתיחתן של שיחות בין קוריאה הצפונית לשכנתה מדרום, יחד עם ארצות הברית, סין, יפן ורוסיה. אלא שכמה חודשים לאחר מכן נסוגה הדיקטטורה הצפונית מההסכם שנחתם ב-1992 לפירוז חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני, והמתיחות שוב גברה.


ב-2006 ביצעה המדינה את הניסוי הראשון שלה בנשק גרעיני במתקן תת-קרקעי, ובתגובה הטיל עליה האו"ם סנקציות כלכליות. אלא שלקראת סופו של ממשל בוש נראה כי חל שיפור ביחסים, כאשר הותוותה מפת דרכים לנרמול היחסים בין פיונגיאנג ו-וושינגטון. ב-2008 אף הסכימה ארצות הברית להתחיל בהסרת הסנקציות, לאחר שקוריאה הצפונית החלה בתהליך פירוק של תכניתה הגרעינית.

 

 
ביצעו ניסויים בנשק גרעיני. תרגיל ארטילריה של צבא קוריאה הצפונית
 ביצעו ניסויים בנשק גרעיני. תרגיל ארטילריה של צבא קוריאה הצפונית   צילום: רויטרס 
 

אלא שדווקא במהלך כהונתו של ברק אובמה, שמיוחסת לו גישה פייסנית כלפי אויבותיה של וושינגטון, חלה הידרדרות ביחסים. חודשים בודדים לאחר כניסתו לחדר הסגלגל ערכה קוריאה הצפונית ניסוי גרעיני שני והכריזה כי יש ברשותה מספיק פלוטוניום לייצור שתי פצצות גרעין.

 

גם מי שקיווה כי עלייתו לשלטון של קים ג'ונג און הצעיר, שספג חינוך מערבי, תביא להפגת המתח בין המדינות - התבדה. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד ערכה קוריאה הצפונית ניסוי בטיל ארוך טווח. כמו כן, בתגובה לחתימת הסכם צבאי בין וושינגטון לסיאול, הכריזה פיונגיאנג כי יש בידיה טילים שיכולים להגיע עד ליבשת האמריקנית. במהלך תקופת אובמה ערכו הצפון קוריאנים עוד שלושה ניסויים גרעיניים, ובתגובה הטילו עליה ארצות הברית והאו"ם עוד ועוד סנקציות חונקות.


בפברואר 2017, חודש לאחר כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, ערכה קוריאה הצפונית ניסוי בטיל בליסטי, לראשונה מאז שנכנס לתפקיד. מאותו יום הלכו והחריפו היחסים בין שתי המדינות, ובמהלך החודשים האחרונים ערכה המדינה המבודדת כמה ניסויים בטילים בליסטיים, שגררו אחריהן סנקציות בינלאומיות. בימים האחרונים, על רקע העיצומים האחרונים שהוטלו על המדינה, נראה כי המשבר הולך ומחריף, ויש הסבורים שאנו קרובים מתמיד ליום שבו מגפיים אמריקניות יחצו שוב את קו הרוחב 38, לכיוון צפון.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by