בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בעולם 
בין הכורדים והקטלאנים ל"אלטרנטיבה לגרמניה": הלאומיות כאן כדי להישאר 

בין הכורדים והקטלאנים ל"אלטרנטיבה לגרמניה": הלאומיות כאן כדי להישאר

 
בעולם |
 

במאה הקודמת טבע מרשל מקלוהן את המונח "הכפר הגלובלי", כשנראה היה כי הגבולות הולכים ונופלים וזהויות קוסמופוליטיות מחליפות את אלו הייחודיות. אלא שחלום הכפר האחד קורס, ונראה כי משאלי העם בספרד ובעיראק הם רק ההתחלה • מיעוטים דורשים עצמאות – חלק ראשון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם": מילות השיר הללו של המשורר אמיר גלבע, הקלישאתיות יש לומר, הפכו למשפט קבוע בניסיון לתאר את תופעת הלאומיות. תחושה של הזדהות קולקטיבית ורצון לממש אותה בטריטוריה, פעמים רבות בטריטוריה ספציפית בעלת ערך מוסף רגשי והיסטורי.


בשבועות ובחודשים האחרונים, לאור משאלי העם בכורדיסטן העיראקית ובחבל קטלוניה שבספרד, שב לכותרות העיסוק בשאלת הלאומיות והזהות הלאומית. בשני המקרים מדובר במיעוטים אתניים, אשר מרגישים מובדלים אתנית ותרבותית מאוכלוסיית הרוב, ומבקשים מדינת לאום משלהם שתוכר על ידי הקהילייה הבינלאומית.

 

>> "זווית עולמית" - לכתבות בפינה:

בגיל 31, שר החוץ הכריזמטי בדרך להפוך לקנצלר אוסטריה

"כמו ליהודים, גם לכורדים היסטוריה של רדיפה": ריאיון מיוחד
הקרב על הזהות והכסף: קטלוניה הולכת למשאל עם על היפרדות


הכורדים והקטלאנים הם רק קצה הקרחון. במידה שהתופעה תמשיך להתרחב (ונראה כי היא אכן תתרחב), ייתכן ונכדינו, שילמדו גיאוגרפיה בעוד 100 שנה, ייראו מולם מפה אחרת לגמרי. סקוטים, טאיוואנים, פלמים ועוד רבים. הרגשת הניכור שהביאו הגלובליזציה והקידמה מביאה את האנושות לשאוף לחזור לתחושה הקולקטיבית החמימה והתאחדות סביב דגל ותרבות ייחודיים.


בקרב חלק מהמיעוטים הללו מדובר בקול שנשמע בעיקר מצד תנועות קיצוניות ובדלניות, כמו לדוגמה הבווארים בגרמניה, ואילו בחלק אחר מדובר ברוב, או לפחות בפלח משמעותי, כמו בקרב הכורדים והקטלאנים.

 

 
מפגינים כורדים בעיראק. מקרה בוחן שיעורר שאיפות בדלניות נוספות?
 מפגינים כורדים בעיראק. מקרה בוחן שיעורר שאיפות בדלניות נוספות?   צילום: רויטרס 
 

הלאומיות החדשה: דלק למיעוטים - ולימין הקיצוני

 

תופעת הלאומיות המתחדשת משפיעה לא רק על מיעוטים חסרי מדינות לאום, אלא גם על מדינות מבוססות ובעלות היסטוריה עשירה, שחשות כי הקרקע תחתיהן הולכת ונשמטת. לא במקרה נושבת הרוח הלאומנית ברחבי אירופה וארה"ב, ומביאה תופעות מדאיגות כמו שנאת זרים, אלימות, ועליית תנועות ימין פופוליסטיות קיצוניות.


החשש לפגיעה בלאומיות מביא שוב אל קדמת הבמה רעיונות שנראה היה שייעלמו אחרי מלחמת העולם השנייה. גם תושבי המדינות החזקות חוששים לזהותם, ומבקשים להתבצר בתוך לאומיותם, תוך דחיקה החוצה של מי שמאיים "להזיז את הגבינה". כך נוצר האבסורד - הגלובליזציה, שאמורה הייתה להחליש את המוטיב הלאומי, הביאה עמה את גלי ההגירה - שהופכים אותו לרלוונטית שוב.

 

כך היה בצרפת, כאשר תנועת "החזית הלאומית" של מארין לה פן התחזקה מאוד אלקטורלית. כך היה גם בגרמניה, כאשר לפני כשבועיים הצליחה מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" לעשות היסטוריה ולהפוך למפלגת הימין הקיצוני הראשונה שנכנסת לבונדסטאג מאז המפלגה הנאצית. וכך גם בארצות הברית מוכת השנאה, שם צעדו ניאו נאצים ברחובות, היכו עוברים ושבים וצעקו "הייל טראמפ".


באמצע המאה הקודמת טבע מרשל מקלוהן, חוקר התקשורת הידוע, את המונח "הכפר הגלובלי". היה זה עוד בשלביה הראשונים של התפתחות תקשורת ההמונים, כאשר אט אט החלו לקרוס הגבולות האטומים בין המדינות. בני האדם החלו לנדוד בין יבשות, וגם הקשר בין מקומות מרוחקים הפך פשוט יותר.

 

 
חשש מהחלשת המוטיב הלאומי. מפגינים ניאו נאצים בארה"ב
 חשש מהחלשת המוטיב הלאומי. מפגינים ניאו נאצים בארה"ב   צילום: daniel shular, טוויטר 
 
 

נראה היה כי חזונו של מקלוהן על כפר עולמי אחד הולך ומתממש. תאגידי ענק, כמו מייקרוסופט, אפל ואמזון החלו להשתלט על העולם, רשת האינטרנט הלכה והתפתחה, והאנושות הפכה אט אט לרבת זהויות, ודחקה את זו הלאומית למשנית לעתים.


אי אפשר לומר שהגלובליזציה נכשלה. היא לא הולכת כנראה לשום מקום, בטח לא בעידן הרשתות החברתיות. עם זאת, ניתן לומר ששום זהות קוסמופוליטית לא צפויה להחליף את תחושת הזהות הלאומית, כפי שטעה לחשוב מקלוהן. נראה כי למרות העובדה שבמקרים רבים המיעוט מקבל את כל הזכויות המגיעות לו, עד כדי אוטונומיה מלאה או כמעט מלאה, הוא לא מוכן לוותר על המוצר היקר ביותר - זהותו - גם במחיר כבד.

 

הבעיה המרכזית היא שהעולם לא באמת יכול לאפשר לכל מיעוט שדורש עצמאות לעשות זאת. ישנן עשרות רבות של קבוצות שהיו רוצות להקים מדינה, ולערער את הסדר העולמי כולו. העיניים כעת נשואות לספרד ולעיראק, לראות האם יממשו הקטלאנים והכורדים את איומיהם, וחשוב מכך - מה יהיו ההשלכות של צעדים כאלו. לא מן הנמנע שאם הניסוי יצליח, קבוצות נוספות שקולן טרם נשמע, יחריפו את מאבקיהן בתקווה להניף יום אחד את הדגל ולהכריז על עצמאות.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by