בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"כשהכל משקרים אמירת אמת היא מעשה מהפכני": ג'ורג' אורוול 
 
 אריק בלייר, ``ג`ורג` אורוול`` (באדיבות הסי.אן.אן.)   
 
יוסי גורביץ

היום לפני 101 שנים נולד הסופר ג'ורג' אורוול, מחבר "חוות החיות" ו"1984". קווים לדמותו של אדם ששנא שקרים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ורג' אורוול היה עוף מוזר: הוא היה איש שמאל, אך משבחיו הנלהבים באו דווקא מהימין. הוא עצמו, כך נראה לא היה חש בנוח באף אחד משני המחנות.

אורוול נולד כאריק ארתור בלייר ב-25 ביוני 1903. משפחתו היתה מהמעמד הבינוני העליון, והוא קיבל חינוך בבתי הספר הטובים ביותר, בכללם איטון. כמצופה מבני מעמדו, הוא ביקש וקיבל משרה בצבא האימפריה הבריטית, והוצב כקצין משטרה בבורמה. שם חל בו מהפך: הוא למד לתעב את הקולוניאליזם הבריטי, אך בו זמנית גם תיעב את ילידי בורמה, שירדו לחייו. "האמנתי בכל עוז בזכותם של הבורמזים להיות חופשיים" הוא כתב על התקופה הזו "ובו זמנית רציתי לשפוך את מעיו של כל כהן בורמזי מגחך".

אחרי מספר שנים בשירות הוא התפטר וחי בעוני מרצון. הוא הפך לסוציאליסט, וכתב ספר שתיעד את חיי הפועלים הבריטים מהמעמד התחתון. בשנת 1937, כשהיה בן 34, הצטרף אורוול לאלפי צעירים נלהבים, ונסע לספרד כדי להלחם נגד הפאשיסטים של פרנקו, שנתמכו על ידי היטלר ומוסוליני. כמו רבים אחרים, הוא האמין שתפקידם של הסוציאליסטים הוא לבלום את הפאשיזם.

ספרד היתה נקודת המפנה השניה בחייו. אף שנלחם בעוז ונפצע, מצא עצמו אורוול נרדף: הוא השתייך למיליציית פו"ם, שלא קיבלה את מרות המפלגה הקומוניסטית הספרדית. זו היתה נתונה למרותו של סטאלין. הוא היה עד לטיהור האכזרי שביצעו הקומוניסטים של סטאלין ביריביהם מהשמאל, שבאו לספרד כדי להלחם בפאשיסטים. הוא נמלט מספרד וחזר לאנגליה. כיום אנו יודעים שהוא הופיע ברשימת החיסול של מנגנוני הבטחון הסובייטים.

בהגיעו לאנגליה, פרסם את חוויותיו מספרד בספר, שתורגם לעברית, "מחווה לקטלוניה". הוא התקשה מאד למצוא מוציא לאור: מו"לים רבים באנגליה תמכו בפראנקו, ולא העלו על דעתם להוציא ספר של אדם שלחם נגדו. המוציאים לאור של השמאל היו נאמנים לקו המפלגה של מוסקבה, ולא רצו בחשיפת האמת.
 

"בדברים המופרכים באמת רק אינטלקטואל יכול להאמין"

 
כך הגיע אורוול למצב שהקנה לו את תהילתו: איש שמאל, שהממסד של השמאל דחה אותו, משום שבשמאל של אותה תקופה לא תמכו בהומניזם או בסוציאליזם, אלא באינטרסים של הרודנות הסובייטית. אורוול הצליח ליצור לו אויבים רבים מימין, ורבים יותר משמאל.

נשקו היחיד היה כישרון הכתיבה שלו. האנגלית של אורוול קולחת, מרשימה, לגלגנית, אירונית ואכזרית - ועם כל זאת, קצרה ועניינית. בין השנים 1938-1950, שנת מותו, הוא לא הפסיק לכתוב. אף שפרסם ספרים, עיקר כוחו היה במאמרים.

הוא ייסר את הימין, וסבר שאנגליה צריכה להיות מוכנה למלחמה נגד גרמניה זמן רב לפני שהרעיון התקבל בחברה ובעיתונות האנגלית. אבל יותר מכך, הוא ייסר את השמל בבריטניה, שלדבריו מכר את נפשו ושיעבד את ההומניזם לגחמותיו של ה"פסיכופת שישב בקרמלין", מנהיג ברית המועצות יוזף סטאלין.

שני ספריו הידועים של ג'ורג אורוול, "חוות החיות" ו"1948", עוסקים בחברות טוטליטריות, כדוגמת רוסיה הסובייטית. "חוות החיות" הוא סיפור הבנוי כאגדת ילדים המספרת על חיות שקמו נגד אדוינהן בני האדם והפכו לשליטות החווה החקלאית. אולם חלק מהחיות בגדו, והנהיגו בחווה משטר איימים, שהן עמדו בראשו. הספר היה אלגוריה ברורה על סופה של המהפכה הקומוניסטית ברוסיה.

"1984" הוא ספר מדע בדיוני שמספר על אנגליה של עוד 35 שנים - הספר נכתב ב-1939. אנגליה העתידית היא מדינה שהקומוניזם עלה בה לשלטון, וחולל מהפיכה עולמית שזכתה להצלחה. בעולם החדש שנוצר כל אחד הוא מלשין או בוגד, יש בו "טקסי שנאה" יומיים שבהם מגדפים כולם את אוייבי המדינה - שהם למעשה אנשי האופוזיציה. במדינה הזו מביטות אליך מכל קיר פניו של "האח הגדול" - השליט, והארגון המסוכן ביותר בה הוא משטרת המחשבות.

בשנות מלחמת העולם השניה שימש אורוול כפקיד בבי.בי.סי. הבריטי. חוויותיו ממשרד התעמולה בזמן המלחמה איפשרו לו לתאר בציניות קולעת את "מיניסטריון האמת" של "1984", שם עוסקים הפקידים בשכתוב ההסטוריה. אף שהתנגד לשתי האידיאולוגיות הטוטליטריות, הפאשיזם מחד גיסא והקומוניזם של סטאלין מאידך גיסא, ראה אורוול את הקומוניזם כמסוכן יותר, משום שהוא מצליח לתהחזות לכוח חיובי. חששו הגדול היה שהמדינה הטוטליטרית תצליח, עם נצחונה, למחוק את ההסטוריה: לכתוב אותה מחדש כך שמעולם לא היה שום דבר אחר פרט למפלגה המנצחת.

האנציקלופדיה הסובייטית, שנכתבה באותן שנים במוסקבה, היתה ההתגשמות המציאותית של "מינסטוריון האמת" מ-1984. היא השתנתה עם כל שינוי במערך הכוחות בקרמלין. לעיתים היו נדרשים אזרחים סובייטים לשלוח עמודים מסוימים בחזרה אל המערכת, ובמקומם היו מקבלים עמודים אחרים, מהם נשמט המנהיג ששמשו שקעה.

אורוול משמש עד היום כדוגמא לסופר ועיתונאי שהצליח לשמור על עצמאות מחשבתית ועל מצפונו, שעה שהגוש הפוליטי שלו התמכר לשקרים ולהונאה עצמית. רבים בשמאל לא סלחו לו על שצדק.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by