בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אוגנדה, והחשבון הפתוח של אידי אמין 
 
 אידי אמין רוקד עם רעייתו של לוי אשכול (לעמ)   
 
יוסי גורביץ

היום לפני 28 שנים נחטפה טיסת איר פראנס. מדינת אוגנדה סייעה לחוטפים, ולמנהיג אוגנדה, אידי אמין, היתה סיבה טובה לעשות זאת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנוסעים שעלו לטיסה 193 לא ידעו מה מצפה להם. זו היתה אמורה להיות טיסה של חופשת קיץ מתל אביב לפאריס, עם עצירה קצרה באתונה. אבל זה התפתח לדרמה שממנה לא כל הנוסעים שבו, ואלו שכן שבו עברו הרפתקה שלא ישכחו לעולם.

האבטחה באתונה, אז כהיום, היתה לקויה מאד. שם עלו על המטוס שמונה טרוריסטים חמושים, שישה פלסטינים מארגונו של ג'ורג' חבש, ושני גרמנים, אנשי כנופיית באדר-מיינהוף. לאחר ההמראה שלפו השמונה את כלי נשקם והשתלטו על המטוס.

כאן החלה דרמה אווירית. החוטפים ניסו להנחית את המטוס, אך אף מדינה לא הסכימה לכך. לבסוף, כשהחל הדלק לאזול במנועי המטוס, הסכימה לוב של קדאפי להניח למטוס לנחות ולתדלק - אך לא לשהות.
 

החשבון הפתוח של אידי אמין

 
לאחר התדלוק, החל החיפוש אחר מדינה שתסכים לארח את הטרוריסטים ואת החטופים. לאחר שעות של בירורים, הסכימה אוגנדה, בהנהגת אידי אמין, לארח את המטוס.

לאידי אמין היתה טינה אישית כנגד ישראל: ישראל הרעיפה כל טוב על אוגנדה באותן שנים, ואידי אמין עצמו עבר בישראל קורס צניחה שבו הרבה להתפאר. אבל אוגנדה לא עניינה את ישראל. עניינה של ישראל היה בסודאן הסמוכה, שם סייעו אנשי המוסד והמודיעין הצבאי למורדים האנימיסטים הנלחמים במוסלמים.

כל זמן שהמלחמה בסודאן נמשכה, ואוגנדה היתה תחנה חשובה לסיוע למורדים, אוגנדה עניינה את ישראל. משנסתיימה המלחמה בסודאן, בפברואר 1972, דעך עניינה של ישראל באמין, הרודן האוגנדי שנחשד בקניבליזם. כשביקש מטוסי פנטום כדי לכבוש את שכנתו, ונענה בסירוב, החל אמין לחפש בני ברית אחרים. הוא מצא אותם בלוב - אותה לוב שהניחה למטוס החטוף לתדלק בשטחה. אחרי 1972, היה אמין מאויביה המובהקים של ישראל; לפני כן היה מידידיה המובהקים. זכורה תמונתו, רוקד עם מרים אשכול, אשת ראש הממשלה.

אמין, טיפוס לא יציב שכלא פעם עיתונאי בריטי שלא מצא חן בעיניו, ושחרר אותו רק לאחר התרפסות אישית של שר החוץ הבריטי, החליט כנראה להתנקם בישראל. הוא הזמין את המטוס החטוף לאוגנדה. המטוס נחת בשדה התעופה הישן באנטבה, ולא בשדה התעופה הבינלואמי של אוגנדה.

התחושה בישראל היתה של חוסר אונים. אוגנדה היתה מרוחקת 4,000 קילומטרים מישראל. התחושה רק התגברה, כאשר התברר שהחוטפים ערכו סלקציה בין הנוסעים: הישראלים והיהודים נכלאו באזור אחד, והנוסעים האחרים שוחררו. הטייס הצרפתי וצוותו גילו אומץ לב כאשר התעקשו לשהות דווקא עם הישראלים. "אלה הנוסעים שלי, אני אחראי להם", הסביר אחר כך הקברניט.

הנטיה בישראל היתה לפתוח במשא ומתן עם החוטפים: הם דרשו את שחרורם של 53 מחבלים. דן שומרון, הרמטכ"ל לעתיד, הציע תכנית פעולה צבאית. היא התקבלה בספקנות, שהשתנתה לאחר תרגיל המודל, שנערך ב-2 ליולי, שבוע לאחר החטיפה. המודל נשען על תכניות שדה התעופה של אנטבה, שהיו ברשות משרד הבטחון משום שמהנדסיו תכננו את השדה. יום לאחר מכן, אישר שר הבטחון שמעון פרס את המבצע.
 

"כדור הרעם" מתגלגל

ארבעה מטוסי הרקולס המריאו ב-3 ליולי לאוגנדה. הם נחתו, מתחזים למטוסים שבאו לאסוף את בני הערובה הזרים ששוחררו, והחל קרב יריות. מפקד סיירת מטכ"ל, סא"ל יוני נתניהו, היה ברכב מרצדס שחור, שדמה לזה של אידי אמין. אלא שהרודן החליף את הרכב, והטעות המודיעינית הזו עלתה לנתניהו בחייו: השומרים האוגנדים הבחינו בתרמית, וירו אש אוטומטית אל הרכב.

הכוח השתלט על שדה התעופה בקלות, השמיד באותה הזדמנות את חיל האוויר האוגנדי, חילץ את רובם המוחלט של בני הערובה, ונחלץ מהמקום במינימום אבידות. אחד מבני הערובה נפצע בחילופי הירי, ודורה בלוך, בת ערובה קשישה שנלקחה לבית חולים מקומי לאחר שלקתה בקלקול קיבה, נרצחה שם על ידי בריוניו של אמין, כנקמה.

מבצע כדור הרעם - שמו הרשמי, לפני שהוחלף ל"מבצע יונתן", על שם מפקד הסיירת שנהרג - היה אחד ממבצעי הקומנדו המבריקים ביותר בהסטוריה המודרנית: כניסה, חילוץ בני ערובה ויציאה תוך אבידות מינימליות, כל זאת במרחק אדיר.

לא כולם ראו זאת כך, כמובן. אידי אמין תקף את ישראל באו"ם, ונהנה מתמיכתו האוטומטית של הגוש הקומוניסטי-ערבי, שהאשים דווקא את ישראל ב"פירטיות אווירית". שנים ספורות לאחר מכן נאלץ אמין לברוח מאוגנדה, לאחר שיריביו התקוממו סוף סוף. לפני שנים מספר הוא מת בסעודיה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by