בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כל אחד והמאבק שלו 
 
 בני האדם ייצרו את הכלבים הגזעיים לתועלתם   
 
יוספה מקייטון

גולשים כותבים: יוספה מקייטון כועסת על יוסי גורביץ, שהשמיץ את אלו שהציעו להפוך את האמסטף "טריפ" לכלב עינויים של השב"כ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בסוף מאמרו, התפוררות הדמוקרטיה מתאריך 26.6.2004, עוקץ יוסי גורביץ את מי שהוא מכנה "לוחמי זכויות בעלי-חיים" על כך שהם מתנגדים ל"חיסולו" (שפה מכובסת!) של הכלב שהרג את אביבית גנון, ומעדיפים להעבירו לשב"כ לתיגבור העינויים של פלסטינים. כפעילה לזכויות בעלי-חיים הייתי רוצה להעמידו על טעותו.

ראשית, פעילי זכויות בעלי-חיים מתנגדים באופן עקבי להרבעת כלבים בכלל, וגזעיים בפרט. ממילא נולדים יותר מדי כלבים ואין אפשרות למצוא לכולם בתים. להרביע כלבים במצב כזה זהו פשע של ממש, שכן כל כלב ש"מיוצר" ונמכר, תופס את מקומו של כלב עזוב שיכול היה למצוא בית. כלבים גזעיים הם כלבים שבני-האדם התערבו לפני מאות שנים בתהליכי הרבייה שלהם ויצרו מהם זנים חדשים למטרות מזוויעות: מלחמות כלבים, עבודת פרך, ציד ועוד. הכלבים הללו סובלים מנכויות ומחלות שהן התוצאה של העיוות התורשתי. מלבד זאת, חלק מהכלבים עוברים אצל המגדלים עינויים האמורים להפוך אותם לתוקפניים. כל הארגונים לזכויות בעלי-חיים מתנגדים נחרצות להרבעת כלבים ולגידולם האכזרי למטרות תקיפה.

השב"כ אינו ממתין לקבל כלבים מהציבור, ואי-מסירת הכלב לשב"כ לא תמנע מהשב"כ לענות פלסטינים באמצעות כלבים. אילולא יימסר הכלב המסכן והמסוכן לשב"כ, יקנה השב"כ כלב ממרביע מקצועי, ובכך הוספנו חטא ולא מנענו פשע. הכלב יומת והפלסטינים יעונו באמצעות כלב אחר. להם זה לא משנה. ולכלב? גם הברירה שלו היא בין אפשרות איומה אחת לאפשרות איומה אחרת: או שהכלב יומת או שיעונה בעצמו וישמש לעינוי אחרים.

כל הקבוצות לזכויות בעלי-חיים מתנגדות לשימוש בבעלי חיים לצרכי האדם, בין אם הצרכים הם מלחמה, מזון, בידור או עבודה. החיות אינן כאן כדי לשרת אותנו, הן כאן כדי לחיות בעצמן. לכן משונה שארגון שעוסק בזכויות בעלי-חיים יתמוך במסירת כלבים לשב"כ או לכל גוף נצלני אחר. ייתכן ובניסיון נואש להציל את חייו של הכלב היו שחשבו שעדיף להעבירו לשב"כ. אני לא בטוחה שחייו של הכלב ככלב עינויים של השב"כ טובים לו יותר ממותו.

רבות מפעילוֹת זכויות בעלי-החיים בארץ הן גם פעילוֹת בנושאי זכויות אדם: נגד גדר ההפרדה, בנושאים פמיניסטיים, נגד הכיבוש, נגד התאגידים ובעד זכויות עובדות/ים ועוד. קבוצות כגון "מאבק אחד" עוסקות במאבק לזכויות בעלי-חיים אנושיים ובעלי-חיים לא אנושיים כאחת. פעילוֹת אחרות, למרות שנושאי זכויות אדם חשובים להן, מחליטות להקדיש את רוב פעילותן לזכויות בעלי-חיים - ואין לבוא אליהן בטענות בשל כך. רבות מהבוחרות בפעילות פוליטית, בוחרות תחום מסויים בו חשוב להן לפעול. הבחירה לפעול בתחום בו נגרם הסבל הקשה ביותר (אתן יודעות איך מייצרים ביצים, למשל? או כבד אווז?) ובו נפגע המספר הרב ביותר (שלוש מאות מיליון בעלי-חיים בישראל בשנה אחת) היא בחירה סבירה והגיונית.

מה שלא הגיוני הוא הדחף הכוחני לסנוט ולהקניט את פעילוֹת המאבק הלא-פופולרי הזה לזכויות בעלי-חיים. פעילוֹת זכויות בעלי-החיים הן מיעוט מדוכא בקרב ההגמוניה הפוליטית שתמיד מוצאת נושאים "חשובים יותר" לעסוק בהם. להיטפל למיעוט זו לא אחת מהתכונות שהייתי מצפה לה מיוסי גורביץ - אבל כנראה שבכל אחת מאיתנו יש את הדחף הזה להפעיל את הכח שנובע מהיותנו שייכות לרוב ולקונצנזוס, ולזלזל ללא הצדקה במי שנתפסת כשונה וחלשה. חבל.

יוספה מקייטון כותבת בפורום זכויות בעלי חיים בנענע
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by