בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הקריסה השקטה של הרשויות המקומיות 
 
 שר האוצר, בנימין נתניהו (לעמ)   
 
יוסי גורביץ

בכל רחבי הארץ, מגלות רבות מהרשויות המקומיות סימני קריסה. רבות מהן אינן משלמות משכורות. ברשויות מפנים אצבע מאשימה לאוצר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"היום שוחחתי עם גזבר של אחת העיריות בישראל", אומר יו"ר איגוד הגזברים הארצי אמיר ברטוב. "הוא סיפר לי שהם חגגו בעירייה יום הולדת - שנים עשר חודשים ללא משכורת". אותה עירייה, שעובדיה חגגו את "יום ההולדת" להלנת השכר שלהם, יכולה להיות מקור לקנאתה של המועצה המקומית טורען, לעובדיה משכורות מאז חודש יולי 2002. עובדי טורען יחגגו בסוף החודש "יום הולדת שני".

נכון לבוקר פתיחת "כנס קיסריה" הכלכלי, 67 עיריות ומועצות מקומיות לא שילמו לעובדיהן את משכורות חודש אפריל 2004. 13 שילמו משכורות חלקיות בלבד. בסך הכל, כ-20 אלף עובדי רשויות מקומיות בישראל לא מקבלים משכורות.

העובדים נמצאים במלכוד. לו היו עובדי ממשלה, הם היו יכולים לתבוע אותה. אבל הם לא מוגדרים כעובדי ממשלה, ואת הרשויות המקומיות אין טעם לתבוע. בשל הגרעונות שלהם, הן פשוט לא מסוגלות לשלם, ונמצאות בתהליך של קריסה, שמשרדי הפנים והאוצר מאשימים זה את זה באחריות לו.

בשנת 1999, לפני שהחל משרד האוצר בסדרת קיצוצים נרחבת, סיימו 135 רשויות מקומיות - כמחצית ממספר הרשויות המקומיות בארץ - את השנה בתקציב מאוזן. את תקציב 2003 הצליחו לאזן רק 80 רשויות מקומיות - כשליש. לפי הערכת המרכז השלטון המקומי, רק 60 רשויות יסיימו את 2004 ללא גירעון- פחות מרבע. רוב הרשויות המאוזנות נמצאות באזור המרכז, ונהנות מאוכלוסיה במעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית, וממסורת שלטון וניהול יציבות. הרשויות הגרעוניות נמצאות בפריפריה, וחלק גדול מהן לא יהודיות.

בשל המצב הזה, אומר אמיר ברטוב, רוב העיריות בישראל מפרות באופן רשמי את חוקי המדינה: מצד אחד, חוק התקציב קובע שלרשות אסור להוציא כסף שאין לה; מהצד השני, חוקים אחרים מחייבים אותם לדאוג לצרכי האוכלוסיה, על חשבונן. כשאין כסף - או שהרשות עוברת על חוק התקציב, או שהיא עוברת על חוקים אחרים המחייבים אותה.
 

הקיצוצים

 
הגזבר ברטוב ואנשי מרכז השלטון המקומי מאשימים את האוצר. לדבריהם, קריסת השלטון המקומי נובעת מקיצוצים נרחבים שערך משרד האוצר בתקציבי האיזון, הפיתוח, החינוך והרווחה של ערי ישראל.

תקציב האיזון הוא תקציב שמעבירה הממשלה לרשויות שברור שלא יצליחו לאזן את תקציבן. רבות מהרשויות קטנות, חסרות אזורי תעשיה, ותושביהן עניים. לפי נתוני המרכז לשלטון מקומי, בשנים 2002 עד 2004 קיצץ משרד האוצר 1.34 מיליארדי שקלים, שהם יותר מרבע מתקציבי האיזון. מאז שנת 1999, עומד סך הקיצוץ בתקציבי על 2.3 מיליארדי שקלים.

תקציב הפיתוח של שנת 2004 עומד, למעשה, על אפס שקלים. הכספים היחידים שמועברים מיועדים לכסות התחייבויות קודמות. בפועל, מדובר בקיצוץ של מיליארד שקלים לשנה מתקציבי הפיתוח, משום שהרשויות נהגו להוסיף שקל משלהן על כל שקל שהאוצר השקיע בהן. התוצאה של קיצוץ זה היא עצירת הצמיחה, וסגירה של עסקים רבים שנהנו מתקציבי הפיתוח.

למרות שמאז שנת 2003 קוצצו 1.1 מיליארד שקלים בתקציבי החינוך של הרשויות המקומיות, האחרונות עדיין נדרשות לעמוד באותן מטלות, ולספק את אותו המספר של שעות לימוד.

הרשויות משלמות למזכירות ושרתים בבתי הספר שכר על פי הסכמים שלא ניתן להפר אותם, אבל משרד האוצר, שבעבר החזיר לעיריות את כספי המשכורות בסוף השנה, החליט לקצץ את אותן המשכורות ב-13 אחוזים, באופן חד צדדי. הרשות המקומית איננה יכולה לעשות זאת - ונאלצת, בנוסף לשאר הגרעונות, לשלם את ההפרש.

את תקציבי הרווחה הפסיק האוצר להעביר לפני מספר שנים. באחת הרשויות, מספר ברטוב, ישנם שמונה נכים שעד כה לא טופלו כולם על ידי הרשות המקומית. עכשיו, אומר האוצר, יש לקצץ את תקציב הסיוע ברבע. "באוצר אלו רק סטטיסטיקות," אומר ברטוב, "כאן אלו אנשים."
 

הגרעונות

"צריך לזכור", אומר ברטוב, "שכאשר אתה שומע על רשות שלא משלמת משכורות לעובדיה, סביר להניח שהיא גם לא מספקת שירותים אחרים. המשכורות הן הדבר הראשון שהרשות משלמת". איכות שירותי התברואה, פינוי האשפה, ושירותים אחרים נמצאים בצניחה.

"גרעון" הוא חוב שהעירייה חייבת לעובדיה ולספקים שלה. אלו הוצאות שההכנסות אינן מכסות. בשנת 1999, עמד גרעון הרשויות המקומיות על 0.85 מיליארד שקלים; בדו"ח על שנת 2003 צפוי הגירעון לעמוד על 2 מיליארדי שקלים. בין השנים 1999-2002, צברו הרשויות גרעון של 5.47 מיליארד. גרעון צובר ריבית, תופח, ומוטל על התקציבים של השנים הבאות.

גם רשויות שמעמדן טוב נפגעות. אפילו עיריית רעננה, שמחזיקה בשיא לאומי של יעילות: במשך שמונה שנים רצופות היא סיימה את השנה עם עודף בקופה. בשנה האחרונה היא נאלצה להטיל קיצוץ רוחבי של שלושה אחוזים, ופגעה קשות בשרותים לאזרח - רק כדי לשמור על המאזן התקציבי שלה.

אחד ממקורות ההכנסה של העיריות היא הארנונה. הארנונה עודכנה רק במחצית משיעור המדד במעבר משנת 2002 לשנת 2003, מה שיוצר "בור" של 425 מליוני שקלים בתקציבי הרשויות. אלא שהרשויות מתקשות לגבות אפילו את הארנונה המקוצצת: הארנונה איננה מוגדרת כמס, ואמצעי הגביה של הרשויות אינם מספיקים. מצבם הקשה של העסקים ושל משקי הבית גורם להם להשתמט, עד כמה שאפשר, מתשלום הארנונה.

רוב הרשויות המקומיות בישראל עומדות על סף פשיטת רגל. במרכז השלטון המקומי מאשימים את הממשלה בגלגול החוב הלאומי על הרשויות, באמצעות קיצוצים - דבר שיוביל לקריסתן. הרשויות במרכז ישרדו, איכשהו; לא בטוח שאפשר לומר זאת על הרשויות בפריפריה.

לוד הפכה בשנים האחרונות לדוגמא לאזור אסון מוניציפלי; כולם מדברים על לוד. אבל מהנתונים עולה, כי תוך שנים מעטות יצטרפו אליה ערים נוספות.

ממשרד האוצר נמסר כי הם יגיבו על טענות המרכז לשלטון מקומי במהלך כנס קיסריה, הנפתח היום.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by