בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אבי הטרור - הפיגועים המפורסמים שתכנן ערפאת 
 
 ניסח את דוקטרינת הלחימה נגד ישראל (ארכיון)   
 
ליאור קורן

הוא זכה בנובל, והצטייר בעייני רבים בעולם כמדינאי מתון, אך אסור לשכוח שערפאת הוא האיש שניסח את דוקטרינת הלחימה נגד ישראל - וביצע אותה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כיום, כשפרס נובל לשלום מונח בכיסו, מנסה ערפאת להצטייר כמדינאי, ויוצא נגד כל הצהרה ישראלית שטוענת למעורבותו הישירה בהפעלת ומימון הטרור הפלסטיני שלאחר הסכמי אוסלו. אולם בתחילת דרכו של ערפאת כמנהיג אש"ף הוא זה שניסח והוביל את דוקטרינת הלחימה נגד ישראל.

כמנהיג הפתח ולאחר מכן כמנהיג אש"ף פיתח ערפאת ויישם את תורת "המאבק המזויין" במדינת ישראל. הוא הגדיל לעשות ובנאום בפני עצרת האו"ם, אליו הופיע חגור אקדח ובמדים צבאיים, קרא להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ואיים בהעצמת המאבק האלים במידה ומדינה כזו לא תוקם.

במהלך שנות ה-70 מימש ערפאת את איומו והנהיג מתקפת טרור נרחבת נגד אזרחים ישראלים בשטח ישראל ומחוצה לו: ההתקפה על מלון סבוי, תקיפת אוטובוס האימהות, חטיפת האנייה "אקילה לאורו", מאות פעולות הסתננות וחבלה משטח ירדן בשנות ה-70, ההשתלטות על "אוטובוס כביש החוף", טבח הספורטאים במינכן , ירי קטיושות על יישובי הצפון משטח לבנון ופעולות רבות נוספות.

הטענה המחקרית המקובלת היא כי הפעלת אמצעי הטרור שימשה את ערפאת לביסוס מעמדה של תנועת פתח ואש"ף בקרב הציבור הפלסטיני, ולאחר מכן להעלאת הסוגיה הפלסטינית על סדר היום העולמי והפעלת לחץ על מדינת ישראל.
 

רצח הספורטאים במינכן

טבח הספורטאים זעזע את דעת הקהל בישראל
 טבח הספורטאים זעזע את דעת הקהל בישראל   
טבח הספורטאים במינכן היתה אחת מפעולות הטרור הראשונות בגל הטרור הבינלאומי של אש"ף נגד מטרות ישראליות. הטבח במינכן זעזע את דעת הקהל בישראל, ובעקבותיו שינתה ישראל את התנהלותה מול אש"ף ומול הטרור.

בבוקר החמישי בספטמבר 1972 פרצו שמונה מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" למעון המשלחת הישראלית בכפר האולימפי במינכן. במהלך הפריצה הם רצחו את מאמן ההיאבקות משה ויינברג ואת מרים המשקולות יוסף רומנו ולכדו תשעה ספורטאים ישראלים.

החוטפים דרשו את שחרורם של 200 מחבלים הכלואים בישראל ומעבר בטוח מחוץ לגבולות גרמניה. המחבלים הודיעו כי אם לא יתמלאו דרישותיהם, הם יחלו להוציא את בני הערובה להורג. אולם ישראל הודיעה שלא תיכנע לטרור ולא תשחרר אסירים.

שר הפנים הגרמני היינריך גנשר ניהל את המשא ומתן עם המחבלים, ולבסוף סוכם כי המחבלים יעברו עם בני הערובה לשדה תעופה של כוחות נאט"ו במינכן, ומשם יטוסו למדינה ערבית.

בשעות הערב יצאו המחבלים ותשעת הספורטאים החטופים באוטובוס וממנו במסוקים לשדה התעופה הצבאי ליד מינכן, שם המתין להם מטוס לתוניס שהביעה נכונות לקבל את החטופים ואת בני הערובה. כשיצאו אחדים מן המחבלים מן המסוקים פתחו לעברם שוטרים גרמנים באש ובמקום התפתח קרב יריות.

במהלך הקרב פוצצו המחבלים את אחד המסוקים באמצעות רימון, וירו בבני הערובה שהיו במסוק השני. כל תשעת הספורטאים הישראלים נהרגו במקום. חמישה מן המחבלים נהרגו אף הם, ושלושת האחרים נפצעו ונשבו. כמו כן נהרג שוטר גרמני אחד וטייס המסוק נפצע.

בשעות הראשונות לאחר ניסיון החילוץ הכושל הודיעה גרמניה שכל החטופים שוחררו בשלום רק בשעה 3:00 לפנות בוקר נודע סופו הטרגי של האירוע. משלחת ישראל פרשה מהמשחקים האולימפים וחזרה ארצה עם ארונות החללים. בישראל הוכרז על יום אבל לאומי. הטבח זעזע את העולם למרות זאת החליט הועד האולימפי להמשיך את המשחקים לאחר הפסקה של יום אחד שנערך בו טקס זיכרון. ספורטאים רבים עזבו במחאה את המשחקים ולא הגיעו לתחרויות.

בעקבות הנחיה מאת ראש הממשלה גולדה מאיר הצליח המוסד לעלות במשך השנים על עקבות מתכנני הרצח. כמעט כולם חוסלו, אבל ישראל מעולם לא הודתה באחריותה לביצוע החיסולים.
 

פרשת מלון סבוי

 
פעולת הטרור במלון סבוי בתל אביב היתה אחת מפעולות הטרור המוצלחות ביותר של אש"ף בשנות ה-70. בפעולה, שהסתיימה במותם של שישה ישראלים, הוכיח אש"ף כי הוא מסוגל לחדור ללב מדינת ישראל לשם ביצוע פיגוע טרור.

בליל החמישי במרץ 1975 חדרו לחופי תל אביב שמונה מחבלים פלסטינים מארגון פתח, באמצעות סירות גומי. זמן קצר לאחר הגעתם לחוף נתקלו המחבלים בסיור משטרתי שגרתי על החוף. לאחר קרב יריות קצר הגיעו המחבלים למלון סבוי ברחוב גאולה שהיה בקרבת מקום. המחבלים פרצו פנימה הרגו את פקיד הקבלה ולקחו את אורחי המלון כבני ערובה.

כוחות הביטחון שהגיעו למקום החלו לנהל עימם משא וממן באמצעות אחת מן האורחות במלון, ששלטה בשפה הערבית. במהלך המו"מ שיחררו המחבלים את אחד הפצועים במלון. כעבור שש שעות פרצו אנשי סיירת מטכ"ל בפיקודו של עמירם לוין למלון. בקרב קשה שהתנהל הפעילו המחבלים מטעני נפץ שהטמינו במקום ובסיומו נהרגו שלושה בני ערובה ושלושה חיילים וכן שבעה מהמחבלים (השמיני נלכד).

בין ההרוגים הישראלים נמנה אל"מ עוזי יאירי, לשעבר איש סיירת מטכ"ל, שהגיע למקום ביוזמתו, ועל דעת עצמו הצטרף לכוחות הפורצים. ביום למחרת השתלט חיל הים הישראלי על ספינת האם של ארגון פתח ממנה יצאו המחבלים.
 
 

אקילה לאורו

טרור פלסטיני גם בשנות ה-80 (ארכיון)
 טרור פלסטיני גם בשנות ה-80 (ארכיון)   
בשנות ה-80 נראה היה כי אש"ף ממתן את פעילות הטרור הבינלאומית, אולם אז הגיעה פרשת חטיפת האנייה "אקילה לאורו" והוכיחה לעולם כי הארגון חי ובועט.

ב-2 באוקטובר 1985 חטפו ארבעה טרוריסטים פלסטינים, בפיקודו של אבו אל עבאס, את ספינת הפאר האיטלקית "אקילה לאורו" , מנמל אלכסנדריה במצרים, כשעל סיפונה מעל ל-400 נוסעים ואנשי צוות. הטרוריסטים דרשו שישראל תשחרר 50 אסירים פלסטיניים.

בתחילת החטיפה המחבלים תייר אמריקני-יהודי נכה בן 69, ליאון קלינגהופר, ואת גופתו השליכו לים כשהיא קשורה לכיסא הגלגלים שלו. קפטן הספינה התנדב מיד לאחר מותו של ליאון קלינגהופר להיות הקורבן הבא בתור.

לאחר שהובטח להם שהם יוכלו לקבל נתיב בריחה, הסכימו הטרוריסטים להפסיק להוציא להורג את בני הערובה. בדרכם לחופשי על גבי מטוס מצרי הוכרחו הטרוריסטים לנחות בסיציליה שבאיטליה על ידי כוחות צבא אמריקניים, שם הם הועברו לחסותה של ממשלת איטליה. איום שהטילו ראשי אש"ף על ממשלת איטליה הספיק לה לשחרר את הטרוריסטים למצרים, משם שוחררו החוטפים לחופשי.

ב-14 לאפריל שנה שעברה נלכד אבו אל עבאס בידי האמריקנים כשניסה להימלט מעיראק לסוריה. במרץ השנה נפטר עבאס בכלא האמריקני.
 

אוטובוס האימהות

בשם אוטובוס האימהות מכנים את פעולת הטרור שהוציא לפועל ארגון הפתח באיזור הנגב בשביעי במרץ 1988.

בבוקר אותו יום חצו שלושה מחבלים חברי הארגון את גבול מצרים, סמוך להר-עריף. חולית המחבלים השתלטה על רכב צבאי שבו נסעו חמישה קציני צה"ל. הקצינים נמלטו מהרכב, והחוליה פתחה בנסיעה צפונה לכיוון דימונה, תוך שהיא פורצת מחסום משטרה שהוצבה בדרכה.

בצומת ערוער, סמוך לקריה הגרעינית בדימונה, השתלטו המחבלים על אוטובוס שהסיע את עובדי הקריה הגרעינית, רובם נשים. חברי החוליה החזיקו בידם 11 בני ערובה ותמורתם דרשו את שיחרורם של הפלסטינים הכלואים בישראל.

בשלב המשא ומתן הוציאו המחבלים להורג שני בני ערובה. לאחר מספר שעות פרצו לאוטובוס לוחמי היחידה ללוחמה בטרור (ימ"מ ) ובמהלך כחצי דקה הרגו את המחבלים. במהלך הפריצה נהרגה בת ערובה נוספת. פעולתה המוצלחת של יחידת הימ"מ באירוע, היתה אבן פינה בתהליך התמקצעות הטיפול באירועי טירור בישראל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by