בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יפרחו שלושה פרחים: בן גוריון ומשטור החינוך 
 
 בן גוריון. האמין שהחרדים והדתיים ייעלמו (לעמ)   
 
יוסי גורביץ

כחלק ממאמציו להפוך את ישראל ל"ממלכתית", ארגן בן גוריון מחדש את מערכת החינוך. נחשו מי לא שרד את השינוי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, האמין כי על המדינה להיות "ממלכתית". התפיסה שלו של ממלכתיות גרסה שהכל צריך להיות אחיד ודומה: כור ההיתוך לא היה רק כורח השעה, הוא היה אידיאולוגיה. יחודיות ואינדיוידואליזם נחשבו לסכנה.
 

ימי הישוב

 
מערכת החינוך של טרום ימי המדינה היתה התגלמות סיוטיו של בן גוריון. היא היתה מבולגנת, מאולתרת, חסרת תכנית-על ולא ממושטרת. היא גם היתה מפלגתית מאד: הישוב הכיל מגוון מסחרר של מפלגות, רובן קטנות, וכמעט לכל אחת היתה מערכת חינוך משלה. מערכות החינוך הללו התחרו זו בזו, וניסו לגנוב תלמידים אלו מאלו - "ציידי נפשות" קראו לאנשים שעברו בין בתי הספר וניסו לשכנע אנשים לעבור לבית הספר הנכון.

התוצאה היתה מוזרה: ימי הישוב היו הימים היפים ביותר של המורים. כמעט כל בית ספר התגאה במורה מיתולוגי. שמם של מנהלים מוצלחים הפך לאגדה. לכל בית ספר היתה תכנית לימודים משלו, שהיתה מאד מושפעת מהאידיאולוגיה של הזרם שהקים אותו. והם לימדו ברמה שלא נראתה מאז.

אפשר היה לזהות ארבעה זרמים מרכזיים במערכת החינוך הזו. מערכת החינוך החרדית היתה הוותיקה מכולן והפחות משתנה מכולם - אם כי היא הסתגלה לצרכי הזמן, והקדישה הרבה יותר משאבים לחינוך נערות. היתה מערכת חינוך של "המזרחי", לימים המפד"ל; היתה מערכת חינוך "כללית", של הזרמים המרכזיים-ליברליים; והיתה מערכת החינוך הקיבוצית, שקראה לעצמה "מערכת החינוך ההומניסטית". לכל אלו היו זרמים ותת-זרמים.
 

ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי

כל זה היה מגוון מאד, מבלבל מאד, ומאד לא מסודר. בן גוריון ושר החינוך הראשון שלו, בן-ציון דינור, העדיפו את השיטה הצרפתית, בה אמר פעם שר החינוך ש"אני יודע מה לומד כל ילד צרפתי בכל כיתה בכל שעה".

מערכת החינוך אורגנה מחדש. בן גוריון הכיר בשני זרמים בלבד: זרם "ממלכתי", שאיגד את כל הזרמים הלא-דתיים, וזרם "ממלכתי-דתי": המפד"ל לא היתה מוכנה לוותר על מערכת החינוך שלה, והיה לה מספיק כוח פוליטי כדי לכפות הקמת מערכת חינוך פרטית.

מערכת החינוך החרדית נותרה עצמאית, ולא כפופה לפיקוח משרד החינוך - אבל תוקצבה בתקציבים צדדיים. הוויתורים הללו לחרדים ולאנשי המפד"ל לא הטרידו את בן גוריון יותר מדי: הוא האמין שעם הקמת מדינת ישראל, נאמני הדת היהודית "סיימו את תפקידם ההיסטורי", יכירו תוך זמן לא רב בנכונות הרעיון הציוני וייעלמו. הוא טעה, כידוע.

ומערכת החינוך הקיבוצית? היא היתה אינדיווידואלית מדי. היא נבלעה לתוך מערכת החינוך הממלכתית. תוך זמן לא רב, החלו תכני מערכת החינוך להקבע לא ברמת בית הספר, אלא במשרד החינוך. מערכת החינוך החילונית בישראל - מערכת החינוך הכללית היתה הרבה יותר מסורתית מחילונית - חדלה להתקיים, בהוראת האנשים שהנהיגו את הציבור שפקד אותה.
 
 

ירידת מעמד המורה

המישטור של מערכת החינוך נתן את תוצאותיו. המעבר הקל מבתי ספר לבתי ספר, ומוסד "ציידי הנפשות", חלפו מן העולם. הבחירה הועתקה בפועל מן ההורים אל העיריה בה גרו: ההורים יכלו לבחור את הזרם - ממלכתי או ממלכתי דתי - אבל רוב יכולתם לבחור את בתי הספר בהם יתחנכו ילדיהם נעלמה.

המורים-המחנכים הגדולים של שנות הארבעים עברו במהירות מן העולם. הם לא היו רק מורים, הם לא היו רק פקידי מדינה; הם היו גם הוגים, הם כתבו בעיתונים, והם היו מחנכים. יכולתם להכתיב את סדר היום של בית הספר שלהם הלכה ופחתה. דור חדש של מורים עלה- דור של עובדי מדינה, שלא ידע את הדור הקודם, דור ממוקצע יותר והוגה פחות. בשנות השבעים כבר היו המורים-הנפילים זכרון רחוק; מספר המורים שתרם מאמרים לפרסומים לא-מקצועיים, היה זעום.

שכרם של המורים מעולם לא היה גבוה, אבל החברה מתגמלת את חבריה לא רק בכסף. מעמדם של המורים נחלש, ונוצר מעגל קסמים: אם בעבר הלכו להוראה הטובים שבטובים, שזכו להערכת שכניהם והחברה בה חיו, עכשיו עלה דור חדש, שנאלץ להתמודד עם משכורת נמוכה והרבה פחות הערכה. בהתאם, פחות אנשים טובים פנו להוראה - והיום הדרישות לחוגי ההוראה באוניברסיטאות הן מן הנמוכות ביותר.

למערכות יש זכרון משלהן; מערכות חינוך, בעולם כולו, הן שמרניות במיוחד ובעלות זכרון ארוך במיוחד. כשקמה ש"ס והקימה איתה מערכת חינוך משלה, לא היתה למערכת החינוך בעיה מיוחדת עם כך: זו היתה פשוט חזרה על הדגם של מערכת החינוך החרדית בזמן בן גוריון. אותה מערכת עצמה מתנגדת בשצף-קצף להקמתם של בתי ספר הומניסטיים, פתוחים, ומעורבים - בהם לומדים יהודים ומוסלמים יחדיו.

מבין שגיאותיו של בן גוריון, זו של מערכת החינוך עשויה להיות הקשה ביותר לתיקון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by