בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אז למה לי חיים הכט עכשיו? 
 
 תעמולה באדיבות ערוץ 2. חיים הכט   
 
איתמר שאלתיאל

חיים הכט ניסה למכור לציבור "דמוקטטורה", והציבור קנה. ככה זה כשבמערכת החינוך מעדיפים ללמד אותך אינטגרלים במקום אזרחות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריסטו? לא בשבילכם
 אריסטו? לא בשבילכם   
חיים הכט היה מודאג. הוא הביט סביבו, ונחרד. שחיתות ואטימות וציבור צעקני. לא כך רצה הכט את ישראל. הכט רצה ישראל אחרת, נקיה יותר. "בין כרכור לסינגפור" היא מה שיצא מהדאגות של הכט. תכנית תעמולה באדיבות ערוץ 2, שמסבירה לציבור כמה כדאי לו לבחור ב"דמוקטטורה" נוסח סינגפור, ולהשליך מאחורי גבו את ה"הפקרוקרטיה" נוסח ישראל.

הכט מכר, והציבור קנה. לא לחינם הצליחה כל כך תכנית הטלוויזיה המסוכנת הזו, היא נחתה על קרקע פורה לדמגוגים, הכמהים ליד חזקה. על פי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23 אחוזים מהציבור היהודי בישראל 2003 מאמינים כי דמוקרטיה אינה שיטת השלטון הטובה ביותר. הציבור לא רק הביע אי אמון בדמוקרטיה, היו לו גם פתרונות. על פי הסקר, רוב הציבור חושב ש"מנהיגים חזקים יכולים להועיל למדינה יותר מכל הדיונים והחוקים". הכט מסתדר עם הציבור הישראלי, מסתדר עמו נהדר.

גם מבלי לשחק בסקרים או להתחלחל מהכט, לא קשה להבין שמרבית הישראלים אינם מאמינים בדמוקרטיה. אפשר לנחש זאת מהאופן בו מתעבים כאן את ארגוני זכויות האדם, אפשר לנחש זאת ממשיכת הכתף ברחוב, המלווה ביריקת "נו, כולם מושחתים", כמו לומר לך "עזוב, אין מה לעשות".

לא רק הישראלים לא מאמינים בדמוקרטיה, גם משרד החינוך. בעוד שמתמטיקה לומדים אצלנו מכיתה א', "אזרחות" מתחילים ללמוד רק בכיתה י'. בוגר מערכת החינוך הישראלית מבין אינטגרלים טוב יותר מכפי שהוא מבין את טיב המדינה בה הוא חי; יודע שמותר לו להצביע, אולם לא מבין מדוע ניתנה לו הזכות הזו, ובכמה דמים היא עלתה.
 

חלום הבלהות של ססיל

 
בריטניה של סוף המאה ה-19 היתה דמוקרטיה לאצילים בלבד. זכות ההצבעה ניתנה לבעלי הדם הכחול, והם ראו לעצמם חובה לשרת את האימפריה בתפקידים ציבוריים. ראש ממשלת בריטניה במפנה המאה היה רוברט ססיל, לורד סולסברי, שהתנגד בתוקף למתן זכות בחירה להמון העם. המון העם, הוא האמין, לא יבין את השיטה הדמוקרטית, וינצל לרעה את זכות ההצבעה שקיבל.

מדינת ישראל נראית כמו חלום הבלהות של ססיל. בוגר מערכת החינוך הישראלית אינו מעוניין בדמוקרטיה, ויש לו סיבה טובה: הוא לא מבין אותה. דמוקרטיה בשבילו היא מילה ריקה, שכולה ועדות וחוקים ו"קריאה ראשונה" וח"כים מושחתים. במערכת החינוך כמו במערכת החינוך מלמדים את התוצאות, לא את הסיבות.

אנחנו יודעים מהי הפרדת רשויות, אולם לא מבינים מה ההיגיון שעומד מאחוריה; יודעים על זכויות אדם, אבל לא ממש קלטנו למה הן שם; למדנו על חוקי יסוד, אבל אין לנו מושג מהו חוק. לימודי האזרחות בישראל הם אוסף משמים של עובדות נטולות הקשר או טעם, פרטים ללא תבנית.

יתכן כי הרפורמה בחינוך שהציעה לנו ועדת דברת היא רפורמה ראויה. אולם הבעיה האמיתית של החינוך בארץ אינה מחסור בכיתות, ואינה שכרם העלוב של המורים. הבעיה האמיתית היא הזלזול המתמשך בתלמיד הישראלי. לו לא היו מזלזלים בתלמידים הללו, אולי לא היו מלמדים נושא מורכב כאזרחות בספר לימוד אחד, ארוך ומשמים. אולי היו מבקשים מהתלמידים להבין את הובס ואת פופר, את אפלטון ואת אריסטו, ולא יורקים להם תשובות מן המוכן.

ואולי לא בתלמידים מזלזל משרד החינוך, אלא במקצוע עצמו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by