בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הצבא האמריקני מתקשה להתמודד עם הידרת הטרור 

הצבא האמריקני מתקשה להתמודד עם הידרת הטרור

 
 
יוסי גורביץ

המלחמה נגד הטרוריסטים בעיראק נכשלת, טוענים מומחים, משום אי אפשר לערוף את ראש הנחש: לקבוצות הטרור אין ראש או ארגון מסודר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
נלחמים במלחמה הלא נכונה. חייל אמריקני בעיראק (רויטרס)
 נלחמים במלחמה הלא נכונה. חייל אמריקני בעיראק (רויטרס)   
הצבא האמריקני ומומחי הטרור של ארצות הברית הביעו דאגה מהכשלון במאבק במלחמה בטרור בעיראק: על פי המומחים, הצבא מתקשה במאבק נגד הטרוריסטים, משום שהללו אינם פועלים כארגון מסודר ואינם מציגים לו מטרה ראויה. כך מדווח היום (שישי) הניו יורק טיימס.

קבוצות הטרור שפעלו לאחרונה נגד האמריקנים בעיראק כוללות את תומכי העם הסוני, גדוד האמונה של הגברים, הזעם המוסלמי, גדודי המתאבדים של אל בארה בין מאליק, אריות טאוויד של עבדאללה איבן אל זובייר. ועוד לא אמרנו מילה על אל קאעידה בעיראק - ארגונו של זרקאווי, שאיננו זהה לאל קאעידה בהנהגת בן לאדן.
 

דוקטרינה בלתי מתאימה

הנשק של הטרוריסטים. ילד בהלווית אביו החייל (רויטרס)
 הנשק של הטרוריסטים. ילד בהלווית אביו החייל (רויטרס)   
הצבא האמריקני עבר תהליך ארוך של חשיבה מחדש מאז תבוסתו במלחמת ויאטנם, בין השאר משום שביטול גיוס החובה איפשר לו לבחור את המתגייסים המתאימים לו, ולהתאים את עצמו למתגייסים. החשיבה האמריקנית אמרה כי יש להגביל במידת האפשר את מעורבותם של חיילים בקרב. אבסורדי ככל שהדבר נשמע, המתכננים הצבאיים ידעו כי דעת הקהל האמריקנית תתקשה לעמוד בידיעות על הרוגים רבים; דוגמה בולטת היא סומליה, ממנה יצאו האמריקנים לאחר ש-19 חיילים נהרגו על ידי המון זועם וגופותיהם חוללו, אירוע שהונצח בספר (ובסרט) "בלאקהוק דאון".

על כן, החשיבה הצבאית האמריקנית קבעה כי כאשר יגיע החייל לקרב, האויב כבר צריך להיות מוכה ומבולבל. החייל האמריקני ינצח לא בזכות גבורתו - "גבורה" היא לעיתים שם כיסוי ל"כל התכניות התפקששו" - אלא בזכות מיומנותו והסיוע האווירי והלוגיסטי העצום שהוא זוכה לו. החיילים האמריקנים נחשבו תמיד לבינונים באיכותם - אבל התחזוקה האמריקנית תמיד היתה ממדרגה ראשונה.

כדי לעשות זאת, זיהו הטקטיקנים האמריקנים את הרכיבים שבלעדיהם אף צבא אינו מתפקד: פיקוד, קשר, בקרה ומחשבים (באנגלית, הם נקראים "ארבעת ה-C", משום שכל אחת מהמילים מתחילה באות C). מטרתו של הצבא האמריקני היא לרסק את מערכות הקשר, הפיקוד והבקרה של האויב עוד בטרם תגיע יחידת שטח אמריקנית אחת למגע איתו. את זאת יש לבצע באמצעות תקיפות אוויריות מסיביות, ירי של טילי שיוט, ופצצות מונחות.

כאשר אוגדה אמריקנית תתנגש באוגדה עיראקית, למשל, האוגדה העיראקית כבר תהיה נטולת פיקוד, קשר עם הממונים עליה, ולא יהיה לה מושג ברור על הקורה סביבה. דבר זה אכן קרה בשתי מלחמות המפרץ, ב-1991 וב-2003. מספר הנפגעים האמריקנים מפעולות כוחות אויב מאורגנים היה נמוך עד להדהים.

אבל כדי שהדוקטרינה הזו תעבוד, כדי שהעוצמה האמריקנית תוכל להתרכז ולרסק את מטרות המפתח של האויב, צריך שלאויב תהיה מסגרת מאורגנת. ולטרוריסטים אין מסגרת כזו.
 

הידרה, לא נחש

 
האמריקנים חיפשו, לשווא, את המסגרת של ארגון אל קאעידה. אילו היו מצליחים לזהות את הפירמידה שהיא ליבו של כל ארגון - המנהיגים שמורידים הוראות, דרג הביניים שמכין אותן, החיילים שמבצעים אותן - אפשר שהיו מצליחים לזהות את "ראש הנחש" ולכרות אותו.

אבל הטרור האיסלמי, כמו הטרור הפוליטי באירופה בשנות השבעים והשמונים, איננו נחש: הוא הידרה. על כל ראש שנכרת - והאמריקנים כרתו רבים מהם - צומחים שניים חדשים. בעלת הטור האמריקנית, מורין דוד, הגדירה היטב את הבעיה: "אל קאעידה היא הלך רוח, יותר מאשר ארגון".

קבוצות בעלות פרופיל תקשורתי גבוה - אל קאעידה, אל קאעידה בעיראק, אנצאר אל סוני, וקבוצת הצבא המנצח - פועלות ככיסוי לעשרות או אף מאות קבוצות עצמאיות. הן מספקות מימון, הכוונה כללית, וייעוץ מקצועי לקבוצות המקומיות; לעיתים הן אף מבקשות מהן לתקוף מטרה ספציפית, או סוג של מטרה, אבל אין להן שליטה על הקבוצות שמתחתן. בתמורה לפריסת חסותן על הקבוצות הקטנות, לוקחות הקבוצות "הגדולות" - שאין להן מפקדה קבועה ואינן מונות יותר מעשרות חברים - אחריות על פעולותן של הקטנות מהן.

המומחים האמריקנים והעיראקיים מסכימים כי מבנה ארגוני הטרור איננו מבנה פירמידה, אלא קו אופק: אין ביניהן מטרה חשובה בהרבה מהאחרת. הקבוצות השונות אינן פעילות כל הזמן, אינן חלק מצבא מאורגן, אלא פועלות כשיש להן הזדמנות. אם תותקף אחת הקבוצות, אפילו אם תושמד, תהיה לכך השפעה מועטה, אם בכלל, על שאר הקבוצות.

"אין להן מרכז כובד, אין להן הנהגה, אין היררכיה; הן תפזורת, לא ארגון", אמר ברוס הופמן, מומחה לטרור מתאגיד ראנד לניו יורק טיימס. "הן אימצו לעצמן דגם פעולה המבטיח את הישרדותן". מומחים מסכימים כי אפילו חיסולו של זרקאווי עצמו לא ישנה את התמונה: זו תהיה תבוסה מוראלית לארגוני הטרור, אך היא לא תפסיק את פעולותיהן.

קבוצות הטרור מנצלות בדיוק את החולשה שהדוקטרינה האמריקנית מנסה לעקוף: את החשש מאבידות. הן לא מעוניינות לנצח; הן תספקנה באי-תבוסה, בהשארות בשדה הקרב אחרי שהאמריקנים יתייאשו ויילכו. ובהתחשב בכך שרוב הציבור האמריקני מתנגד למלחמה, ובכך שהממשל איננו מצליח להבהיר לציבור את מטרותיו בעיראק - אם אכן הצליח להבהירן לעצמו - יתכן מאד שהטקטיקה הזו תנצח.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by