בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מסע העסקים הכושל של קונדי 

מסע העסקים הכושל של קונדי

 
 
יוסי גורביץ

מזכירת המדינה רייס יצאה לאירופה, לבקר את בעלי הברית - וגילתה שהם התנדפו. הבומרנג של מדיניות העינויים חזר לפגוע בממשל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תמך בעינויים, ומונה לשר המשפטים. גונזלס (רויטרס)
 תמך בעינויים, ומונה לשר המשפטים. גונזלס (רויטרס)   
מזכירת המדינה האמריקנית קונדליסה רייס יצאה השבוע לסיור באירופה. רייס, דיפלומטית לא נטולת כשרון, נחשבת לבונת הגשרים של ממשל בוש, שרבים באירופה רואים אותו כממשל האמריקני השנוא ביותר בהיסטוריה. אלא שרייס גילתה כי הגשרים נשרפו.

היו לה נושאים רבים שרצתה להעלות על סדר היום, אבל בכל מקום שאלו אותה רק על דבר אחד: עינויים, עינויים, עינויים. לבסוף, נקעה נפשה של רייס והיא הטיחה במבקריה: "אנחנו נלחמים למענכם. מה שאנחנו עושים הציל חיי אירופאים. איך אתם יכולים להיות כפויי טובה כל כך?"

המבקרים לא השתכנעו.
 

הבית הלבן מגדיר מחדש מהם עינויים

 
מאז נחשפה פרשת ההתעללות בכלא אבו גאריב בעיראק, נחשפו יותר ויותר פרטים על מדיניות העינויים של ממשל בוש. כבר בשנת 2001, מיד לאחר ההתקפות על מגדלי התאומים והפנטגון, עורכי הדין של הממשל קבעו כי אמנת ז'נבה איננה חלה על טרוריסטים, וכי ההגנות היחידות להן יזכו טרוריסטים תלויות ברצונו הטוב של הנשיא.

החוק האמריקני אוסר על כל עובד פדרלי להשתתף בעינויים. המשפטנים של בוש מצאו פתרונות: אלברטו גונזלס, שמונה בינתיים לשר המשפטים, קבע כי אמנת ז'נבה איננה חלה על חשודים בטרור; וג'ון יו, המשנה ליועץ המשפטי של הבית הלבן, פשוט הגדיר מחדש מהם עינויים.

לעובד פדרלי אסור לענות, אמר יו, אבל הוא הגדיר "עינויים" כהפעלה כאב המסוגלת להרוג, להביא לקטיעת אברים, או לגרום לנזק בריאותי בלתי הפיך. כך, הפכו מלקות, קשירה במצבים מכאיבים והטבעת אסירים עד גבול המוות ל"אמצעי חקירה חריגים" ולא לעינויים.

ההטבעה נחשבת לאמצעי החקירה המוצלח ביותר: רוב האסירים, כך דווח, מחזיקים לא יותר מכמה עשרות שניות לפני שהם מתוודים. בכיר אל קאעידה, חאלד שייח' קסאם, זכה להערכת חוקריו משום ששרד את ההטבעה במשך שתיים וחצי דקות בטרם החל להתוודות.

כדי להמנע מביקורת בתי המשפט, הופעלו "אמצעי החקירה החריגים" מחוץ לתחומי ארצות הברית: גוואנטאנמו שבקובה ואבו גאריב שבעיראק הם רק חלק מן המתקנים שבהם עסקו אנשי צבא, סי.איי.איי. וחברות פרטיות בעינויים.
 

"הסגרה חריגה"

נתקלת בזעם ובאי אמון. רייס באירופה (רויטרס)
 נתקלת בזעם ובאי אמון. רייס באירופה (רויטרס)   
אבל לפעמים לא די בהטבעות, ויש צורך באמצעים אלימים יותר. במקרים כאלו, מעבירים אנשי הסי.איי.איי. את החשודים לארצות ששירותי הבטחון שלהן משתמשים דרך קבע בעינויים - ירדן, מצרים, טורקיה, ולעיתים אף סוריה. נוהל זה מכונה "הסגרה חריגה".

מאחר ואין מידע על האסירים ועל סיבת המעצר שלהם, אין לדעת כמה מהם אכן מעורבים בטרור. ידוע, עם זאת, שלעיתים המודיעין טועה: מאהר עראר, אזרח קנדי ממוצא סורי שלא היה לו כל קשר לטרור נעצר כשנכנס לארצות הברית, הוטס לסוריה, שם עונה עד שהודה במיוחס לו - ולאחר מכן שוחרר, מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. עראר, שהוחזר לקנדה, תובע את ממשלת ארצות הברית ודורש פיצויים.

לא תמיד טורחים האמריקנים להמתין עד שהחשוד יעשה טעות וייכנס לטריטוריה אמריקנית: משבר פוליטי ביחסי איטליה-ארה"ב נובע מכך שסוכני הסי.איי.איי. חטפו אזרח איטלקי ממוצא מוסלמי, העלו אותו על מטוס "הסגרה מיוחדת" ושלחו אותו לעינויים במזרח התיכון, שם מת.

הטיסות הללו גורמות זעם באירופה, שם מוחים על ניצול התחום האווירי של ארצותיהם כדי לסייע בעינויים. אנגלה מרקל, הקנצלרית הפרו-אמריקנית החדשה של גרמניה, נאלצה בשבוע הראשון לתפקידה להתמודד עם האשמות שמטוסי הסי.איי.איי. טוס מעל גרמניה לפחות 400 פעמים.

אבל על שערוריית "ההסגרה המיוחדת" מעיבה שערוריית בתי הכלא הסודיים.
 
 

הגולאגים נפתחים מחדש

לפני כחודש חשף הוושינגטון פוסט כי ממשלת ארצות הברית מטיסה עצירים גם למזרח אירופה, ולא רק למזרח התיכון. על פי הידיעות - שנראה כי הודלפו על ידי פקידי סי.איי.איי. מזועזעים - נפתחו מחדש כמה מבתי הכלא ששירתו את המשטרים הקומוניסטיים.

על פי דיווחים, שלא אושרו, בבתי הכלא מעסיקים כמה מן החוקרים שפעלו שם תחת השלטון הקומוניסטי. מדינות מזרח אירופה החשודות בכך - פולין, הונגריה ורומניה - הכחישו את הטענה. עם זאת, בביקורה הנוכחי אמורה רייס לחתום ברומניה על הסכם להסדרת מעמדו של אחד מבתי הכלא - ששמו הוזכר כמקום בו מוחזקים חשודים בטרור.

התגובה האירופית היתה סוערת. נציב המשפט והבטחון של האיחוד האירופי איים כי כל מדינה המשתפת פעולה עם העינויים עשויה לאבד את זכות הצבעתה באיחוד. הגינוי לעינויים היה מקיר לקיר: אפילו המפלגה השמרנית הבריטית, הקרובה מאד למפלגה הרפובליקנית בארה"ב, גינתה אותם.

האווירה בבריטניה, בעלת ברית ותיקה, מעולם לא היתה עוינת כל כך לארצות הברית. שלשום (חמישי) פסק בית המשפט העליון לערעורים בבריטניה כי ראיות שהושגו במדינות אחרות באמצעות עינויים לא יהיו קבילות בבתי משפט בממלכה. חברי פרלמנט בריטים אמרו בגלוי כי הצהרותיה של רייס, על פיהן ארצות הברית איננה מענה, פשוט אינן אמינות.

חוסר האמינות של רייס נובע, בין השאר, מכך שהסנאט האמריקני מנסה, ללא הצלחה, לכפות על הממשל המנעות מעינויים. ממשל בוש איים להטיל ווטו על החוק נגד העינויים שהציע הסנאטור ג'ון מקיין - שהוא רפובליקני, איש מפלגת השלטון - ואם יעשה זאת, יהיה זה הווטו הראשון בו השתמש בוש. ההתנגדות מאורגנת על ידי סגן הנשיא צ'ייני, שכונה על ידי הוושינגטון פוסט "סגן הנשיא לעינויים".

מדינות אירופה, שזוכרות היטב את מלחמת העולם השניה (המכונה, בחוגים רחבים, "מלחמת האזרחים האירופית הגדולה"), אסרו באיסור חמור על עינויים וביטלו את עונש המוות. "לעולם לא עוד" היא לא רק סיסמה באיחוד האירופי. פרשת העינויים תקעה טריז רחב בין ממשל בוש ובין בעלת בריתה הטבעית של ארצות הברית במלחמה בטרור; לא ברור כיצד, אם בכלל, אפשר יהיה לתקן את הנזק.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by