בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מצעד הגריאטרים: ראשי הממשלות של ישראל 
 
 המבוגר מכולם. שרון אמש, קודם לאירוע המוחי (רויטרס)   
 
יוסי גורביץ

אם ייבחר שרון לקדנציה נוספת, הוא יסיים אותה בגיל 82, המבוגר שבמנהיגי ישראל. רוב ראשי הממשלות בישראל עברו את גיל הפרישה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"הזקן" סוקר משמר כבוד, 1949 (לעמ)
 "הזקן" סוקר משמר כבוד, 1949 (לעמ)   
האירוע המוחי הקל בו לקה אמש (ראשון) ראש הממשלה שרון הסב את תשומת הלב לגילו המבוגר ולמצבו הבריאותי. ואכן, אם ייבחר שרון כראש ממשלה לקדנציה נוספת - וזאת נראית כעת כאפשרות סבירה - הוא יסיים אותה בגיל 82. כבר כעת, בגיל 78, הוא המבוגר שבראשי הממשלה של ישראל.

לשם השוואה, נשיא ארצות הברית בוש הוא בן 59 בלבד, ראש ממשלת בריטניה בלייר הוא ינוקא בן 53 ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שובר אף הוא את המסורת הגריאטרית של ארצו, ומכהן בתפקידו למרות שהוא בן 53 בלבד. צרפת, מצד שני, שומרת על מסורת גריאטרית מכובדת: ז'אק שיראק הוא פוליטיקאי ארוך טווח, המכהן בתפקיד הנשיא בפעם השניה, והוא בן 73. מצד שני, מעמדו הציבורי התערער קשות לאחר שבץ שסבל בשנה האחרונה.

אבל שדון בחברה טובה: לצידו ניצב שמעון פרס בן האלמוות, שגילו בשנות אדם נאמד ב-83. ורוב ראשי הממשלה שקדמ לו עברו בכמה שנים טובות את גיל הפנסיה.
 

"הזקן"

החכם והפוחז: אשכול ודיין (לעמ)
 החכם והפוחז: אשכול ודיין (לעמ)   
דוד בן גוריון כונה "הזקן" עוד בימים שקדמו להקמת המדינה. הוא נולד בשנת 1886, כלומר היה בן 62 בשנה שבה הוקמה המדינה. הוא כיהן לסירוגין כראש הממשלה ושר הבטחון עד שנת 1963, השנה בה התפטר בפעם האחרונה - ולהפתעתו לא נקרא לחזור. הוא היה אז בן 77, צעיר משרון של היום בשנה אחת.

באותה תקופה, שליטים מבוגרים לא היו דבר יוצא דופן: ווינסטון צ'רצ'יל היה בן 66 כשמונה לראש ממשלת בריטניה ב-1940 (אבל הוא מןנה לשר בגיל צעיר יחסית, 34); סטאלין ניהל את ברית המועצות עד מותו משבץ, בגיל 75; רוזוולט מת בתפקידו כנשיא ארצות הברית בגיל צעיר יחסית, 63. בשנה שבה התפטר בן גוריון, נרצח נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי, שנחשב למייצג של "דור צעיר" בפוליטיקה.

בן גוריון השכיל - כמו נשיא ארצות הברית לעתיד רייגן - להפוך את גילו ליתרון, ובשנת 1959 יצאה מפא"י מפלגתו בקמפיין בחירות תחת הכותרת "אמרו כן לזקן", סיסמה שנכנסה למיתולוגיה של הפוליטיקה הישראלית.
 

החכם

הסתירה מהציבור את מחלתה. מאיר (לעמ)
 הסתירה מהציבור את מחלתה. מאיר (לעמ)   
לוי אשכול קיבל את ראשות הממשלה לאחר התפטרותו של בן גוריון, ב-1963. אשכול, יליד 1895, היה אז בן 68. אשכול נחשב לנטול כריזמה יחסית לקודמו הסוער, דבר שגרם בין השאר להחלפתו - למעשה, הדחתו - מתפקיד שר הבטחון ערב מלחמת ששת הימים. משה דיין הכריזמטי כיהן בתפקיד ימים ספורים בלבד קודם לפריצת המלחמה, אך הצליח לגנוב לעצמו את כל תהילתה.

בשנים האחרונות, מראים ההיסטוריונים יותר ויותר הערכה לשלטונו של אשכול. מה שנראה בשנות השישים כהססנות נתפס כעת כשיקול-דעת, כחשיבה; אף שהיה ראש הממשלה האזרחי ביותר של ישראל, היה אשכול אחד משרי הבטחון היותר מוצלחים שלה, ולזכותו - ולא לזכות דיין - נזקפת הכנתה של ישראל למלחמת ששת הימים.

אשכול כיהן בתפקידו כשש שנים, ובמהלכן סבל מחלת הסרטן, שהכריעה אותו בשנת 1969. הוא היה ראש הממשלה היחיד שמת בתפקידו - בבוקר מותו עדיין השתתף בישיבת ממשלה - ובכהונתו נקבע כלל לא רשמי, על פיו בריאותו של ראש הממשלה איננה עניין לציבור.
 
 

אשת הברזל

לא היה בקו הבריאות. בגין (לעמ)
 לא היה בקו הבריאות. בגין (לעמ)   
עם מותו של אשכול, מתוך נסיון למנוע קרע בין יגאל אלון ומשה דיין, בחרה מפא"י בגולדה מאיר לראשות הממשלה. מאיר, שהיתה אז בת 71, חלתה מזה מספר שנים במחלת הסרטן - וכמו אשכול, הסתירה אותה מן הציבור. ב-1966, אילצה אותה המחלה לפרוש מן הממשלה למספר שנים.

מאיר כיהנה בתפקיד ראש הממשלה במשך חמש שנים, והיתה האחראית המיניסטריאלית למלחמת יום הכיפורים, שהביאה עליה את קיצה הפוליטי. זמן קצר לאחר בחירות 1974, לאחר מסע ציבורי שקרא להדחתה, התפטרה מאיר ופרשה מן החיים הפוליטיים. השאלה עד כמה תרמה מחלתה לתפקודה הלקוי ערב המלחמה ובמהלכה נשארה פתוחה: רק לאחר מותה, בסוף 1978, נודע לציבור על מחלתה.
 

האיש החולה

פרש בשלווה. שמיר כראש ממשלה (לעמ)
 פרש בשלווה. שמיר כראש ממשלה (לעמ)   
מנחם בגין היה בן היה צעיר יחסית - בן 64 - כאשר נבחר לראשות הממשלה, אך הוא ידוע חולי: שנותיו המוקדמות בפולין, השבי ברוסיה הסובייטית, השירות בצבא אנדרס והשנים הארוכות במחתרת לא תרמו לבריאותו. הוא נבחר לתפקידו לאחר שורה של התקפי לב.

אף שהתקפי הלב של בגין קודם לבחירתו לא הוסתרו מן הציבור, הרי שלאחר תחילת כהונתו, הוסתרו שוב הפרטים על מצב בריאותו. היעדרותו עקב התקף לב תוארה כ"שפעת"; תרופות שקיבל לאחר ששבר את רגלו טשטשו את הכרתו, ושנים לאחר מכן תואר כיושב בראש ישיבות ממשלה כשאיננו צלול. לעיתים תואר אף כנרדם במהלכן.

בגין לא היה בקו הבריאות, בלשון המעטה, כאשר ניצח על מלחמת לבנון, דבר שאפשר לשר הבטחון שלו, אריאל שרון, לצבור לעצמו יותר ויותר סמכויות ולהוליך את הממשלה שולל באשר למטרות המלחמה. לאחר הפגנות נגד המלחמה, ולאחר מותה של רעייתו עליזה, התפטר בגין מתפקידו בשנת 1983, באומרו "אינני יכול עוד". הוא היה אז בן 70. לאחר פרישתו, כמעט שלא נראה עוד בציבור. הוא מת בשת 1992, והוא בן 79.
 

הפורש השקט

"לא לי לנהל מדינה זו". שרת במהלך כהונתו הקצרה (לעמ)
 "לא לי לנהל מדינה זו". שרת במהלך כהונתו הקצרה (לעמ)   
יצחק שמיר החליף את בגין בתפקידו, בשנת 1983. הוא היה אז בן 68. בבחירות של שנת 1984 נוצר תיקו, ובעקבותם הורכבה ממשלת אחדות, בה כיהן שמיר ברוטציה כראש ממשלה בשנים 1986-1988. ניתן לומר מעט מאד על שנותיו של שמיר כראש ממשלה, שכן הקפיד לעשות מעט ככל האפשר, וגאוותו היתה על כך שהצליח להקפיא את התהליך המדיני במהלך שנות כהונתו.

שמיר פרש מהחיים הפוליטיים לאחר תבוסתו בבחירות בשנת 1992, בגיל 77. מאז, מיעט להופיע בציבור ולא ניסה לשוב לחיים הפוליטיים. הוא התראיין ברצון, בדרך כלל כדי לומר דברים שליליים על יורשיו. את בנימין נתניהו, למשל, כינה "מלאך חבלה".
 

צעירים חסרי מנוח

 
לראשי ממשלה צעירים בישראל לא היה מזל. הראשון בהם היה משה שרת: הוא החליף את בן גוריון ב-1953, והוא בן 57 בלבד. בן גוריון חתר תחתיו והצליח להביא להדחתו תוך שנתיים, ולהרחקתו מהממשלה - ב-1956. עקב בחישתו הבלתי פוסקת של הגמד הארסי משדה בוקר, הוא איבד במהירות את השליטה במנגנוני הבטחון, שטירפדו בעליצות את מדיניותו היונית. לאחר פרישתו מהממשלה, כיהן במספר תפקידים ממלכתיים, כגון ראש הסוכנות. אכול מרירות, הוא כתב בסוף ימיו "לא לי לנהל מדינה זו, אשר ניהולה כנראה לא ייתכן מבלי להזדקק להרפתקנות ולתרמית. לשני אלה איני מסוגל".

הבא היה יצחק רבין, בן 52 כשכונן את ממשלתו הראשונה; ממשלתו החליפה את זו של גולדה מאיר. רבין אולץ למנות כשר הבטחון שלו את החתרן הבלתי נלאה, שמעון פרס, שלמד ממורו בן גוריון איך להכשיל ראשי ממשלות. בניגוד לרצונו של רבין- הוא ראה בהתנחלויות "סרטן בגוף האומה" - קשר פרס עם מנהיגי המתנחלים, וסייע להם. שורה של שערוריות, פרי דעיכתה ארוכת השנים של מפא"י, חיסלו את אמון הציבור במנהיגותו, והוא פרש ב-1977. הוע עוד ישוב, שבע נסיון, ב-1992; סופו ידוע.

עם תבוסת פרס ב-1996, נבחר בנימין נתניהו לראשות הממשלה. הוא היה ראש הממשלה הראשון שנבחר בבחירות ישירות; בן 47 היה בעת בחירתו. הוא הצליח להמאיס עצמו על הציבור בתוך פחות משלוש שנים, והפסיד בהפרש משמעותי לאהוד ברק.

ברק, שהיה בן 57 בעת בחירתו, הצליח להמאיס עצמו על הציבור עוד מהר יותר מנתניהו. אף שנבחר ברוב חסר תקדים עד אז, תוך שנה וחצי נשארו בקואליציה שלו רק 30 חברי כנסת, והוא הכריז על בחירות - בהן הפסיד ברוב גדול עוד יותר לאריאל שרון. שרון, שהיה אז בן 73, הצליח מאז לשמור על קואליציה יציבה יחסית. אף שממשלתו קרסה זמן קצר לאחר ביצוע ההתנתקות, הוא נחשב לפופולרי בקרב שכבות רחבות בציבור.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by