בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ציד הברווזים: הפאשלות העיתונאיות של השנה  

ציד הברווזים: הפאשלות העיתונאיות של השנה

 
 
יוסי גורביץ ואיתמר שאלתיאל

לא סומכים על התקשורת? גם אנחנו לא. הנה עשר סיבות לסגור את העיתון וללכת להצגה יומית. איתמר שאלתיאל ויוסי גורביץ שורפים גשרים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

1. טעות. טעינו. טועים

קצת פחות אושר. משה דץ (צילום: רפי דלויה)
 קצת פחות אושר. משה דץ (צילום: רפי דלויה)   
אתר וואלה מתהדר-לכאורה בהישג נדיר: גרימת מוות ברשלנות. בראיון עם יאיר לפיד, סיפר משה דץ כי עיתונאית האתר, אללה ירחם על נשמתה, התקשרה לאביו כדי לקבל את תגובתו לשמועה על גירושי הדצים. האב לקח את זה קצת קשה, ו-40 דקות לאחר מכן לקה בשבץ מוחי ומת. בוואלה מכחישים את פרטי הסיפור. הדצים, אגב, לא עמדו להיפרד ועד היום נשואים באושר. קצת פחות אושר.
 

2. פרס הדנקנר

והבושה, מה יהיה עליה? דנקנר (צילום: ישראל סאן)
 והבושה, מה יהיה עליה? דנקנר (צילום: ישראל סאן)   
פרס פוליצר הוענק על ידי המו"ל ג'וזף פוליצר, שאחראי בין היתר לביטוי "עיתונות צהובה", שתיאר את באופן בו דרדר פוליצר את העיתונות האמריקנית. לו היה הפרס מוענק בישראל, היה ראוי לקרוא לו פרס דנקנר.

אמנון דנקנר, עורך מעריב, דחף את העיתונות הישראלית עוד קצת למטה, גם כשהדבר נראה כבר בלתי אפשרי. מאיפה נתחיל? ביד ימין הוא הגן בלהט עיתונאי על המו"ל שלו, עופר נמרודי שהורשע פעמיים בבית המשפט, כשיד שמאל שלו יצאה בקמפיין נגד השחיתות. מטרת רוב החיצים שלו היתה אחת, ג'ודי, לא משנה מאיזו משפחה, שבמקרה מחזיקה באחוזים נכבדים ממניות העיתון המתחרה. הוא כתב מאמר מערכת שהלל שופטת, שבמקרה יושבת בדינו. לקינוח הוא התקיף את העיתונאי נחום ברנע, לא משנה מאיזה עיתון, שחשף פרשייה אחרת שבה דנקנר מעורב. והבושה, מה יהיה עליה?
 

3. פרס העלבון לאינטליגנציה

 
אף שאתר nrg מעריב מחזיק במחלקת תרבות משובחת, ואף שאת ערוץ "הרשת" שלהם עורכים וכותבים יקירי ליבנו (היי, ליכטש!), אין מנוס מלקבוע שהאתר בכללו עבר בקפיצת ראש את גבול הטעם הרע. לגנאי מיוחד ראויים "nrg ניו-אייג'", שהכיל מדור בו מרואיינים אנשים מתים, ו"nrg יהדות", שהפך לביטאון מתנחלים שמסוגל להמאיס את היהדות אפילו על משה רבנו.
 
 

4. פרס העיתונות הסובייטית

העיתונאי החריף אמנון אברמוביץ' הוא הזוכה הגאה בפרס סובייט השנה, לאחר שהמליץ לקולגות שלו "לעטוף את ראש הממשלה" עד לאחר ההתנתקות, "כמו שצמר גפן עוטף אתרוג", כלומר, לתמוך בו, להלל אותו, ולדאוג שעורו העבה לא יישרט חלילה. אנחנו - כלומר אברמוביץ' - צריכים אותו בשלטון. יצוין כי קומראד אברמוביץ' הביע בעבר צער על שחשף את פרשת שמפניה, לאחר שלדבריו הימין עשה בפרשה שימוש פוליטי.
 

5. אורי דן

הוסיפו הערה בעצמכם. דן (לעמ)
 הוסיפו הערה בעצמכם. דן (לעמ)   
וכל מילה מיותרת.
 

6. פרס אי הגילוי הנאות

גם עיתונאים בעלי אג'נדה חייבים בגילוי נאות. יחימוביץ' (באדיבות הערוץ השני)
 גם עיתונאים בעלי אג'נדה חייבים בגילוי נאות. יחימוביץ' (באדיבות הערוץ השני)   
לא נעים להיכנס לפה של שלי יחימוביץ' – כולנו זוכרים מה קרה לרני רהב - אבל לפעמים אין ברירה. העיתונאית החשובה ופורצת הדרך-לשעבר ראיינה השנה את שר החוץ, סילבן שלום, מיד לאחר שחצתה את הקווים, והתפקדה למפלגת העבודה, אבל רגע לפני שהודיעה על כך לסטיב, או לציבור.
 

7. פרס דנידין

עיתונאי ישראל המשיכו לעשות את עבודתם נאמנה, לפחות לפי הסטנדרטים המקומי, למרות השחיקה המתמשכת במעמדם ובמשכורתם. ואם ביחימוביץ' עסקינן, היא ציינה אמת נסתרת: רוב העיתונאים בקושי מתפרנסים מעבודתם, אבל הם לא יכתבו על זה מילה. סגירת "כותרת", הפיטורים ההמוניים ב"העיר", הקיצוץ המתמשך בשכר העיתונאים. לא שמעתם על זה, ולא סתם. הכתב אף פעם אינו הנושא, גם כשהנושא הוא הכתב.
 

8. פרס אחוות העמים

העלייה הרוסית היא עלייה איכותית. העיתונות הרוסית, מצד שני, תיטיב לעשות אם תוציא את הראש מהתחת של עצמה, ותכיר בעובדה שלא כל מרוקאי הוא "שד עממי שהגיח מבקבוק עראק", כפי שנכתב במהדורה הרוסית של "גלובס" ב-18 בנובמבר 2005. מעניין מה היה קורה אם ביטאון ש"ס, למשל, היה כותב שהרוסים הם שד שהגיח מבקבוק של וודקה. וזו, למרבה הצער, רק דוגמא אחת.
 

9. פרס כיבוי הצופים

ניסה לייצר עיתונות אוהדת. בוש (רויטרס)
 ניסה לייצר עיתונות אוהדת. בוש (רויטרס)   
זוכרים את המהומות בצרפת? כמובן. ואת המהומות בדנמרק? מה, לא? אז לידיעתכם: מהגרים מוסלמים, מלאים בחרון קדוש בשל פרסום קריקטורות על הנביא מוחמד, הציתו מבנים וכלי רכב בעיר ארהאוס שבדנמרק השלווה. למה לא שמעתם על זה? כי הממשלה הדנית ביקשה יפה והעיתונים לא פרסמו. גם זו דרך לכבות שריפות. לפחות זמנית.
 

10. פרס הבועה

נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש נאלץ להכחיש לאחרונה כי הוא חי בבועה, וסיפר כי הוא מקבל עדכוני תקשורת מקיפים על הנעשה במדינתו. דבריו איבדו מעט מאמינותם לאור הגילוי שבוש רכש עיתונאים, (אחד מהם, לחובבי האנקדוטות שבינינו, הוא זונה ממין זכר לשעבר), והציף את העיתונות העיראקית בסיפורים על החיים המאושרים בעיראק שלאחר שלטון סדאם.

רוצים לומר: אם חשבתם שבארץ המצב קשה, תמיד אפשר לעבוד לסטנדרט האמריקני. מוזי ורטהיים, הבעלים של "קשת", כבר הבין את זה כשצינזר את תחקיר "עובדה" על מחדלי חברת התעופה ישראייר. אנחנו לומדים מבוש כל יום, וכבר נמצאים בדרך לעולם של חדשות טובות בלבד. שתהיה שנה מוצלחת.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by