בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"אין סוכנות כזו": ההיסטוריה של האן.אס.איי 

"אין סוכנות כזו": ההיסטוריה של האן.אס.איי

 
 
יוסי גורביץ

במרכז שערוריית האזנות הסתר הפוקדת את ארצות הברית עומדת הסוכנות לבטחון לאומי. מהו הארגון שכונה רוב שנות קיומו "אין סוכנות כזו"?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הודה בהאזנות סתר לאזרחים אמריקניים. בוש (רויטרס)
 הודה בהאזנות סתר לאזרחים אמריקניים. בוש (רויטרס)   
לפני כשבועיים, נאלץ נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, להודות כי הורה על ביצוע "מאות" האזנות סתר ללא צו. חקירת ההמשך של הניו יורק טיימס העלתה כי ממשל בוש האזין, למעשה, למיליוני שיחות.

בלב הפרשה עומדת אחת הסוכניות החשאיות ביותר של ארצות הברית: הסוכנות לבטחון לאומי, שראשי התיבות שלה (NSA) וחשאיותה יוצאת הדופן גרמו לכך שבמשך עשרות שנים כונתה "אין סוכנות כזו" (No Such Agency). מהי האן.אס.איי.?
 

סיגינט

 
סיגינט (sigint), מודיעין-שדרים, הוא תחום בתורת המודיעין. מטרתו היא כפולה: מעקב ופענוח של שדרי האויב/יריב, והגנה על שדריך שלך-עצמך. בניגוד לאגדות, רוב המודיעין בעולם נובע מסיגינט, לא מסוכנים אנושיים; קשה מדי לגייס ולאמן סוכנים כאלו.

סיגינט הוא תחום עתיק מאד: כבר הספרטנים שלחו שדרים מקודדים - הם כרכו יריעות עור סביב מקל בגודל מסוים, וכתבו את השדרים על היריעות. לאחר מכן, גלגלו את היריעות ושלחו אותן למצביא, אשר ברשותו היה מקל בגודל זהה, שאפשר לו לקרוא את המידע. זו היתה שיטה פרימיטיבית; בימי הביניים שכללו את הצפנים, ובמאה ה-18 הומצא "צופן הספרים": השדר מורכב ממספר מספרים, המציינים עמוד, שורה ומילה בספר מסוים. שני הצדדים לתשדורת מסתייעים באותו הספר בדיוק, אשר רק שניהם יודעים מהו. רצף מספרים זה מאשר - באיטיות רבה מאד - להעביר שדר בטוח מאד.

עם התפתחות הטכנולוגיה והשימוש באלחוט, ברדיו ובטלפון, התפתח תחום הסיגינט במהירות מדהימה. האן.אס.איי., סוכנות הסיגינט האמריקנית, היא הגדולה ביותר בעולם, ויש בה למעלה מ-30 אלף עובדים, רבים מהם במדים. לשם השוואה, בסי.איי.איי. יש מעט יותר מ-5,000 עובדים. רוב תקציב המודיעין האמריקני מושקע למעשה באן.אס.אי. סוכנות-אחות - "בית הספר הממשלתי לשדרים", ג'י.סי.אייץ' קיו - קיימת בבריטניה; בישראל, על פי מקורות זרים, אחראית יחידה 8200 לתחום הסיגינט. גם לזכותה נזקף - שוב, על פי מקורות זרים - רוב המידע העומד לרשות אמ"ן.
 

"החדר השחור"

מכונת אניגמה. (באדיבות אתר האן.אס.איי.)
 מכונת אניגמה. (באדיבות אתר האן.אס.איי.)   
האן.אס.איי. הוקמה רשמית ב-1952, אבל ההיסטוריה שלה ארוכה הרבה יותר. בסוף מלחמת העולם הראשונה, הקים הצי האמריקני יחידה, שמטרתה יירוט תשדורות אלחוט ופיענוחן. האלחוט היה אז בחיתוליו, וגם תורת שבירת הצפנים - קריפטוגרפיה - קיבלה אז תאוצה. בתחילת המלחמה, שלח הצבא הרוסי את שדריו בלתי מוצפנים; התבוסה האיומה בטננברג הבהירה למפקדים את הצורך שבהסתרתם מעיני האויב.

לאחר המלחמה, הוקטנה היחידה והועברה מן הצי למשרד המלחמה, שם זכתה לכינוי "החדר השחור". היחידה פיענחה בהצלחה את הקוד היפני, דבר שסיפק לארצות הברית מידע חיוני לקראת השיחות הימיות של 1922. אלא שההצלחה דלפה, הדבר גרם שערוריה, ושר המלחמה סטימסון פירק את היחידה, כשהוא מציין ש"ג'נטלמנים לא קוראים מכתבים של ג'נטלמנים אחרים".
 
 

מפרל הארבור ל"אניגמה" ומידווי

הקים את ארגוני הביון האמריקניים, בכללם האן.אס.איי: טרומן (צילום: ממשלת ארצות הברית)
 הקים את ארגוני הביון האמריקניים, בכללם האן.אס.איי: טרומן (צילום: ממשלת ארצות הברית)   
אבל הצי היה צריך לקרוא מכתבים של אנשים אחרים, כך שבחשאי הוקמה היחידה מחדש. בסוף שנות השלושים, הם פיענחו - שוב - את הקוד היפני. היחידה סבלה ממחסור בקוראי יפנית, וקיבלה הוראה להתמקד בדואר דיפלומטי ולא במידע צבאי, וכך הגיעה לכשלון הגדול ביותר בתולדותיה: אף שהשדרים שהכילו את תכניות התקיפה היפנית על פרל הארבור שכנו להם באיזו מגירה, הם הוזנחו לטובת שדרים דיפלומטיים.

אבל המפענחים פיצו על הכשלון בגדול: יחד עם מפענחים בריטים, הם שברו - מבנצ'לי פארק שבבריטניה - את הקוד הגרמני, מכונת האניגמה, שנחשבה בלתי ניתנת לפיצוח. היכולת לקרוא את שדרי הגרמנים העניקה יתרון עצום לבעלות הברית: היא הכריעה את המלחמה בים, ושדרי "אניגמה" שהועברו לרוסים סייעו להם לנצח בקרבות סטאלינגרד וקורסק, הקרבות המכריעים של המלחמה.

מאחר והצופן היפני פוצח כבר בתחילת המלחמה, סבל הצי היפני מחסרון קטלני. ב-1942, הצליח המודיעין לזהות כי עיקר המתקפה היפנית תתמקד באי מידווי, דבר שאיפשר לצי האמריקני להכין מארב ענק במקום. קרב מידויי הסתיים בתבוסה יפנית מוחצת: היפנים איבדו ארבע נושאות מטוסים, מאות מטוסים וטייסים, ושורה של כלי שייט כבדים אחרים; האמריקנים איבדו נושאת מטוסים אחת, האנטרפרייז, ועשרות מטוסים. המתקפה היפנית, שאיימה כבר על אוסטרליה, נבלמה; מעתה יהיו היפנים במגננה, עד לתבוסתם הסופית.
 

המלחמה הקרה ו"ונונה"

אוספים את רוב התשדורות העולמיות. מטה האן.אס.איי. (אתר האן.אס.איי.)
 אוספים את רוב התשדורות העולמיות. מטה האן.אס.איי. (אתר האן.אס.איי.)   
עם סוף מלחמת העולם השניה, פירקו האמריקנים - כמנהגם בסוף מלחמות- את הצבא ורוב יחידות המודיעין. עם זאת, ב-1947 הכיר הנשיא טורמן בצורך שבארגון מודיעין, והקים את הסי.איי.איי. ב-1952, הוקמה האן.אס.איי. כסוכנות שתרכז את המאמצים בתחום הסיגינט והקריפטוגרפיה.

במהלך המלחמה הקרה, פותחה תיאוריית "נפח השדרים": על פי התיאוריה, ישנה כמות קבועה, פחות או יותר, שכל גוף מייצר דרך קבע. עלייה חדה בהיקף השדרים של יחידה, מעידה על כך שהיא עומדת בפני פעילות חריגה. אחד ממקרי המבחן היה העלייה הדרמטית בהיקף השדרים הסובייטים במצרים, קודם לפתיחת מלחמת יום הכיפורים.

האן.אס.איי. הצליח לפענח את הצפנים הצבאיים הסובייטים, במיוחד אלו של הצי הסובייטי, דבר שאיפשר לנשיא קנדי לדעת - כמעט בזמן אמת - מהן התכניות הסובייטיות במהלך משבר הטילים הקובני. דבר זה איפשר גם מעקב צמוד אחרי צוללות סובייטיות, פריט חיוני בימים שבהם צוללות נשאו טילים גרעיניים בליסטיים.

יחד עם הג'י.סי.אייץ'.קיו, פתחה האן.אס.איי. בתכנית "ונונה": פענוח השדרים הסובייטים של הק.ג.ב., המשמשים להפעלת סוכנים במערב. ההתקדמות היתה איטית, משום שההצפנה היתה כפולה: הן שימוש בצופן והן שימוש בשמות קוד לציון הסוכנים. אך בסוף שנות השמונים, הצליחה האן.אס.איי. לצייר מפה מדויקת למדי של היקף החדירה הסובייטית למערב.

בסוף שנות השבעים, נחשפה הסוכנות לאחר ועדת חקירה של הקונגרס, ועדת צ'רץ', שהוקמה לחקור חריגות של ארגוני המודיעין. חברי הוועדה היו מזועזעים מהיכולות שצברה הסוכנות, ומיכולת המעקב העצומה שלה. בהחלטת קונגרס, נאסר על האן.אס.איי. לעקוב אחרי אמריקנים - שלא על פי צו בית משפט מיוחד או על פי בקשת הבולשת הפדרלית. האן.אס.איי, רצוי להדגיש, כפופה למשרד ההנגה האמריקני.
 

טובעים בזבל

משאבים עצומים הופנו במהלך המלחמה הקרה לאן.אס.איי. יש לה מתקני האזנה - מקובעים או צפים - כמעט בכל פינה בכדור הארץ. היא קולטת מאות מיליוני שדרים ביום - אלחוט, אימייל, צ'אט, טלפונים, טלפונים סלולריים, פקסים, טלקסים; הכל נקלט נרשם במחשבי ענק. כנגד הפרויקט של האן.אס.איי. והג'י.סי.אייץ'.קיו המכסה את אירופה - המכונה "אשלון" - הועלו טענות, על פיו הוא משתף פעולה עם גורמים עסקיים אמריקניים ומוסר להם פרטים חשאיים של חברות אירופאיות, דבר שאיפשר לחברות האמריקניות לזכות במכרזים. טענות אלו לא אוששו.

התוצאה של עושר-המטרות הזה היא קושי עצום ביכולתה של האן.אס.איי. להתמקד במידע חשוב. היא טובעת ב"רעש": כל אותן שיחות ושדרים שהיא קולטת, שאין להן כל קשר למטרותיה. איך בוררים את הידיעות החשובות מתוך הרעש?

האן.אס.איי נשען על תוכנה, העוברת על כל שדר ומחפשת מילות קוד מסוימות. באם מופיעות מילות הקוד בשדר, מוזעק קצין בידוק אנושי, הבוחן את השדר ומחליט האם להמשיך ולבחון אותו. כאשר, בתחילת העשור, הכריזו אנרכיסטים על יום "דפוק את אשלון", הם שלחו במתכוון הודעות אימייל ובהן מילות קוד בנוסח "להרוג את הנשיא", "פצצה", "טרור", "ג'יהאד" וכדומה.

התוצאה היא שהאן.אס.איי. היא סוכנות בעייתית: היא אוספת כמעט את כל המידע, אבל היא מתקשה להחליט איזה מידע חשוב. היא מתקשה לכוון את עצמה למטרות ברורות. היו לה כמה הצלחות שזכו לפרסום - ב-1998, כיוונה הסוכנות טילי שיוט אל עבר הטלפון הלוויני של בן לאדן, אך פקיד בבית הלבן פטפט ובן לאדן הפסיק להשתמש במכשיר.

עם זאת, היכולות העצומות של הסוכנות מאפשרות לה להפנות זרקור רב עוצמה אל מטרות, מרגע שזוהו. ידיעות שטרם אושרו אומרות כי ברשות האן.אס.איי. תוכנה המסוגלת לזהות טביעת קול; וכי משזוהתה טביעת הקול בשיחת טלפון אחת, אפשר יהיה לאתר את כל שיחות הטלפון שמבצע אותו אדם.

הפוטנציאל לשימוש לרעה שבכוח זה ברור לכל, וכשהנשיא מתיר בחשאי לסוכנות לפעול כנגד אזרחים אמריקנים, הוא משיב לתחיה את אזהרתה של ועדת צ'רץ' משנות השבעים, לפיהן האן.אס.איי. "היא הכלי האידיאלי להקמת רודנות". הדברים נאמרו לאחר פרשת ווטרגייט, והם מהדהדים בעוצמה גם בימיו של ממשל המנסה להחזיר את "הנשיאות הקיסרית" של אותה תקופה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by