בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
השאירו לנו מעט ריאות ירוקות  

השאירו לנו מעט ריאות ירוקות

 
 
עזריה אלון

עזריה אלון, מדריך ותיק בחברה להגנת הטבע, מסביר מדוע הקמת הישוב מיכל בהר הגלבוע היא טעות מרה, שיש לבלום בזמן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
איריס הגלבוע. בסכנה (צילום: החברה להגנת הטבע)
 איריס הגלבוע. בסכנה (צילום: החברה להגנת הטבע)   
ממשלת ישראל החליטה לפני כשנתיים לבנות יותר מ-30 יישובים חדשים ברחבי הארץ. ההחלטה גררה ביקורת רבה בגלל הניצול של משאב הטבע המוגבל ביותר בישראל - הטבע. אחד היישובים הללו, מיכל, אמור לקום על הר הגלבוע, באזור שאינו מיושב כיום, בעידוד פעיל של המועצה האזורית בקעת בית שאן.
 
 
מזה יובל שנים אני עוסק בשמורות טבע ובאיריסים, ואף על פי כן לא הפגיעה בשמורה ובאיריסים הם המניע להתנגדותי להקת היישוב מיכל בהר יצפור. אני מתנגד לכך מאז עלה הרעיון, לפני עשור שנים ויותר, מטעם עיקרי אחד: גורל הגלבוע.

הר הגלבוע הוא בעל כמה ייחודים שאין זה המקום לפרטם, ומאז הוחל בהקמת המצפים בגליל, על כל גבעה רמה, הוא נותר כאחד מקטעי ההר היחידים שנפגעו מעט בידי אדם. בין נורית לבין קיבוץ מעלה גלבוע נותרו 8.5 ק"מ ללא יישוב, שהם אוצר של טבע ונוף שמעטים כמותם בארץ. עדים לכך רבבות המבוגרים, תלמידי בית ספר ובני נועד הפוקדים את ההר, ולא רק בעונת הפריחה.

בארץ הצפופה שלנו, שאוכלוסיה עוד יתרבו ויישבו עוד פינות נוף, יש הכרח לשמור, למעננו ולמען הבאים אחרינו, כל פיסת נוף פתוח בעלת חשיבות, מה שמוכר כ"ריאות ירוקות", שהגלבוע הוא מן החשובות בהן. כמו ששיווענו פעם להתיישבות, כך אנחנו משוועים בתחום הנושב למרחב מינימלי שאין בו עוד כבישים, בתים, קווי טלפון, ביוב – ויש בו קצת "פראות", חושך ושמיים עם כוכבים.

המציאות כבר קבעה שני אזורי ישוב בהר: במערב המרחב נורית – גן נר, שיש בו עדיין שטח מתאים למאות רבות של יחידות דיור, ובדרום – המרחב ממעלה גלבוע דרומה. יש לעשות הכל כדי שבין שני התחומים האלה יישאר שטח פתוח ללא ישוב.

קשה להבין את העקשנות של הגורמים המיישבים. (שקבעו, בצדק, שאין להקים יישובים חדשים אלא לעבות ולבסס את הקיימים) ושל אנשי מועצת בקעת בית שאן, הדבקים בהקמת יישוב בהר יצפור, כאילו בכך תיפתר בעיה חשובה באמת. הטיעון הביטחוני נראה לקוח ממציאות שמלפני הקמת המדינה. יישובי הבקעה עשו גדולות בימי חומה ומגדל, כאשר כל ישוב קבע את גבול המדינה בעתיד, אך נדמה כי נרדמנו אז, ואיננו חשים שיש מדינה, והכללים השתנו. איזה היגיון ביטחוני יש בהקמת יישוב במרחק יריית רובה מגדר הביטחון, במרחק 800 מטר מן הכפר העוין פקועה, שיהיה מטרד קשה למתיישבים בעתיד?

בקעת בית שאן משוועת לתוספת מתיישבים, אך היא לא תיגאל מכמה עשרות משפחות שתשבנה בראש הגלבוע, כאשר הן אינן מתמזגות עם היישובים הדתיים השכנים. מבחינת המועצה יהיה היישוב הזה יותר נטל מאשר נכס. ממה נפשך: אם הוא יהיה יישוב "אקולוגי" קטן ונחמד, בן כמה עשרות משפחות – מה הועילו חכמים בתקנתם? כבר ידוע לכל כי קיום שירותים אלמנטריים ביישובים בגודל כזה מהווה בעיה קשה לעצמם ולגורמים מוניציפאליים, זה נשמע נחמד כאשר שומעים שיש 30 משפחות צעירות עם ילדים קטנים שרוצות יישוב בגלבוע, אבל אחרי החגיגות מתחילים ימי החול, והם הרבה פחות שמחים: רוב הגברים עובדים בחוץ, ויוצאים יום יום אל מקומות העבודה המרוחקים, גם הילדים מגיעים לגיל בית ספר וצריכים לנסוע יום יום, ומי נשאר ביישוב?

ומה בדבר צורך פתאומי בבקבוק חלב או כיכר לחם, או בעזרה רפואית דחופה, ביום או בלילה? ואם, חלילה, ייהפך היישוב הקטן ליישוב גדול – הגלבוע אינו יכול ואינו צריך להכיל יישוב כזה, על כל הנלווה לו. יישוב איננו רק הבתים והרחובות. הוא משפיע על כל המרחב שמסביבו.

לא במקרה יש התארגנות של אנשי התיישבות מובהקים ובעלי ניסיון כנגד הקמת מיכל. אחרי מיכל עומדות בתור תוכניות נוספות ליישובים בגלבוע: מועצת אזור גלבוע אינה רוצה לפגר אחרי בית שאן, וחולמת על גבעת חוחית ועל הר לפידים. פריצת ההתיישבות בהר תחסל את מעט המרחב שנותר בו עדיין. שמחת העלייה על הקרקע תהיה בכייה לדורות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by