בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כך תמנעו ניצול ילדים בעולם השלישי 
 
 ילדה עובדת בהודו (רויטרס)   
 
אבי לוי

חקלאים רבים פועלים בתנאי עבדות כדי לעמוד בדרישות התאגידים למחירים זולים. תגובת הנגד לתופעה, המגבירה את העוני והבערות, הגיעה עכשיו לישראל. אתם יכולים להשפיע בקלות - קנו קפה אחר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סחר הוגן. צירוף מילים המעלה על הדעת מיד את גלית אבישי. האמזונה הבלונדית הלוחמת על זכותנו לקבל בחזרה את האגורה עודף מחבילת מסטיק ב 5.99 ₪. זכויותינו כצרכנים הן באמת עניין חשוב ללחום למענו, והעולם אכן מלא בסוחרים תאבי בצע, הששים להעביר את כספנו לכיסם ללא תמורה הולמת. אולם הדרך הקצרה שעושה המוצר מדלפק החנות אל ביתנו המרוהט בטוב טעם הוא רק חלק קטן ממסלול חייו הארוך. בעידן הסחר הגלובלי מספר התחנות שעובר מוצר מדף בסופר, קפה למשל, כולל תחנות רבות ולעיתים קרובות אף סובב את הגלובוס בדרכו אלינו. חשבתם פעם על כך שבכל תחנה כזו יש אקט של מכירה וקניה, וצמד אינטרסנטים שכל אחד מהם מנסה להעלות או להוריד את מחירו של המוצר על חשבון השני?

בדרך כלל כאשר מדובר בנו, היחסים בינינו לבין המוכר או הקונה מבוססים על בחירה חופשית. ברוב המקרים פעולת הקניה או המכירה אינה עניין של חיים או מוות. תמיד אפשר לעבור לחנות או למוצר המתחרה. אולם מה מעמדנו כאשר אנו נתקלים בגוף רב עוצמה כמו הבנקים? בדרך כלל אנו חסרי אונים וחוקי המסחר בינינו נקבעים כמעט בלעדית ע"י הצד החזק. ניסיתם פעם להתמקח עם הבנק? בהנחה שאתם לא שייכים לאלפיון של גאיידמק, קרוב לוודאי שהקרב אבוד מראש. רשת שופרסל וכוחה המתחזק היא דוגמא נוספת. ככל שהקניין חזק יותר וגדול יותר הוא קובע את החוקים. הוא קובע את המחיר שבו יקנה ממך את המוצר ואתה, הספק - לך תסתדר עם עלויות הייצור. אחרת לא תהיה על המדף והסחורה תירקב על מדפי המחסן ( אם עוד נותר לך כסף לשלם את השכירות והארנונה...).

קחו את מערכת היחסים הזו ותיישמו אותה על הכלכלה הגלובלית. תנסו לתאר לעצמכם משא ומתן בין חקלאי קטן המגדל פולי קפה בקוסטה ריקה, לבין נציגי תאגיד נסטלה השוויצרי. מה הסיכוי שלו להשיג מחיר הוגן עבור הפולים? ניחשתם נכון. שואף לאפס. מצד אחד, הגידול היחידי באזור שלו הוא קפה ולכן אין לו אפשרות לעבור לגידול אחר. פשוט אין מי שיקנה ממנו משהו אחר. מצד שני, לענק נסטלה יש גישה לאלפי חקלאים אחרים מהם אפשר לקנות קפה, ולוותר עליו זו לא בעיה. מה עושה החקלאי כדי להוריד עלויות ולעמוד במחיר שקבעה נסטלה? מעסיק את ילדיו ומשפחתו, מעסיק את ילדי השכנים, ואם צריך אף אוסף ( או קונה בזול...) ילדים מכפרי השכנים. לא ממש צריך לשלם להם על העבודה, הם אינם יכולים לברוח ותמיד אפשר להפחיד אותם. והיכן הממשלה בקוסטה ריקה, שאמורה לשמור על זכויות אזרחיה? שוב ניחשתם נכון. עסוקה בקוקטייל חגיגי עם נציגי נסטלה, לרגל השקת איזה פרוייקט חדש ומכניס לממשלה. כמובן שהתיאור הזה הוא מטאפורי, אבל המציאות לא שונה מאד.

יכול להיות שבשלב הזה כבר הבנתם, שבמסלול חייהם של מוצרים רבים יש כמה תחנות, שחוסר ההגינות הקיים בהן מגחיך מעט את המרדפים שלנו אחרי המחיר הזול יותר בין מגה לחצי חינם. גם כאן וגם שם הקפה שנקנה בחצי שקל הנחה, גודל בעבודתם של ילדים בני עשר במשך שעות ארוכות, ללא שכר ובלי אפשרות לחינוך הולם שיוציא אותם ממעגל העוני הזה.
 

התפתחות הסחר ההוגן בעולם

קפה נמס ואספרסו אורגניים (מתוך אתר "פעולה ירוקה")
 קפה נמס ואספרסו אורגניים (מתוך אתר "פעולה ירוקה")   
וכאן אנו חוזרים למונח הסחר ההוגן. משמעותו היא שיטת סחר אלטרנטיבית שדואגת גם לזכויות היצרנים הקטנים, ואינה מקפחת את יכולתם להתפרנס בכבוד מעבודתם. שיטת הסחר ההוגן החלה לפני כחמישים שנה באפריקה ואירופה, אצל חקלאים קטנים שעבדו בשיתוף עם ארגונים גדולים מהמדינות המתועשות. החקלאים והעובדים כרעו תחת השילוב הקטלני של מחירי שוק נמוכים ותאוות הבצע של מתווכי הביניים. המצב קיבע אותם ואת משפחותיהם במעגל של עוני ללא מוצא. בעזרתם של ארגוני סיוע, הם הניחו את הבסיס לשיטת סחר שהבטיחה תשלום הוגן על מוצריהם ולערוץ שיווק ישיר לשווקים האירופאיים, ללא מתווכים.

מתוך ארגוני הסיוע התפתח במהלך הזמן סוג חדש של ארגוני סחר אלטרנטיביים. את הארגונים החדשים הקימו מתנדבים, שייסדו רשתות של חנויות באירופה ובארה"ב, הידועות בכינוי "חנויות עולם". במקביל, קמו חברות עסקיות שאימצו את התקנים של הסחר ההוגן כבסיס לפעילותן, וכיום פועלות רבות כדוגמתן. קפה דירקט הבריטית, למשל, היא היבואנית השישית בגודלה של קפה לאנגליה. מקס הבלאר הוא תאגיד סחר הוגן ללא מטרות רווח, שבסיסו בשוויץ ונקודות המכירה שלו פרושות על פני היבשת.

בסוף שנות השמונים, כאשר התעוררה דרישה של צרכנים למוצרי סחר הוגן, התעורר גם צורך במערכת תקינה ומסודרת, אשר תבטיח את העובדה שמוצר מסויים אכן עומד בתקני הסחר ההוגן. הצרכנים רצו לדעת שכספם אכן מגיע ליעדו, ועוזר ליצרנים מעוטי היכולת לחיות בכבוד. ארגונים כגון FLO, IFAT, ו- Transfair Canada פיתחו מנגנוני ביקורת, וקבעו לוגו מוסכם שמאשר לצרכן שהמוצר הוא אכן "סחר הוגן". הסימן הרשום איפשר למוצרי הסחר ההוגן להרחיב את תפוצתם.
 

בונו וקולד-קאט מתגייסים

ילד עובד באל סלבדור (רויטרס)
 ילד עובד באל סלבדור (רויטרס)   
תקני הסחר ההוגן כוללים גם שמירה על הסביבה, קבלת החלטות קואופרטיבית, שמירה על שיוויון מגדרי וזכויות נשים, ואי שימוש בעבודת ילדים. תקנים אלו נאכפים על ידי מפקחים מטעם ארגוני הפיקוח המבקרים בחוות, ורואים במו עיניהם את תהליך הגידול. התקנים נקבעים ע"י גוף בלתי תלוי המעדכן אותם מעת לעת. המחיר אותו מקבלים היצרנים נקבע לאחר בדיקה מקיפה של תנאי ורמת החיים במדינת הייצור. המחיר נקבע בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים, כולל נציגי צרכנים, נציגי המשווקים וכמובן החקלאים עצמם. באותו האופן מתבצע פיקוח על כל שרשרת השיווק כדי להבטיח את הגינותה.

כיום אפשר למצוא מוצרי סחר הוגן על מדפי רשתות המרכולים הגדולות באירופה ובעיקר בבריטניה. מעל מיליון חוואים ב-45 מדינות מתפתחות נהנים כיום ממסחר בתנאי הסחר ההוגן. מבחר המוצרים הנסחרים בתנאים אלה כולל קפה, תה, אורז, בננות, מנגו, קקאו, סוכר, דבש ואפילו כדורי רגל.

לאחרונה נכנסים לתחום הסחר ההוגן פיגורות בינלאומיות כמו בונו, שהקים מותג אופנה המבוסס על בדים שנקנו בסחר הוגן, ודואג לזכויות העובדים במתפרות. גם סולן להקת קולד קאט ושורה של סלבס בינלאומיים התגייסו לקמפיין בינלאומי של ארגון הבריטי. ותרמו את דמותם לקמפיין גיוס משאבים. קמפיין הסחר ההוגן הבינלאומי מצליח כל כך, עד שאפילו חברת נסטלה השוויצרית השיקה לאחרונה קפה סחר הוגן מתוצרתה - לתשומת לבכם שם בחברת אוסם.
 
 

רוב מוצרי הסחר ההוגן אורגניים

 
חשוב לדעת שהסחר ההוגן טוב גם לצרכנים. זאת מכיווןן שהגידול נעשה בדרך כלל בחוות קטנות, ורוב המוצרים הם אורגניים ומגודלים ללא חומרי הדברה או דשנים כימיים. ההקפדה על איכות המוצרים נעשית גם בעזרת הארגונים הבינלאומיים, המספקים לחקלאים עזרה מקצועית ואמצעים חדשניים לגידול. האשראי שארגונים אלה מעמידים לרשות החקלאים מאפשר להם להשקיע בהעלאת האיכות של המוצרים.

בישראל החל ארגון פעולה ירוקה, בסיוע ארגון אוקספם, לייבא מוצרי סחר הוגן המיוצרים בקולומביה, קוסטה ריקה וחוף השנהב. מגוון המוצרים כולל קפה שחור, קפה נמס ושוקו. ערוץ נוסף וחדשני של סחר הוגן המטופח על ידי הארגון, הוא מוצרים המיוצרים ע"י חקלאים פלשתיניים. החודש זכה שמן הזית המשווק ע"י הארגון במקום הראשון, בהשוואת איכות שמנים שנערכה ע"י מוסף סגנון של העיתון מעריב. השמן מיוצר על ידי קואופרטיבים של חקלאים מן הכפרים מסחה, יאסוף ואסאוויה. את המוצרים אפשר להשיג בחנויות טבע ובחנויות רשת קום איל פו.

וכמובן, אסור לשכוח את היוזמה החדשה והמבורכת של רשת בתי הקפה אילנ'ס, שהחלה לשווק בחודש שעבר קפה סחר הוגן בכל סניפיה, ואף הצהירה - בשיחות סגורות אמנם - על כוונתה לעבור לשימוש בקפה סחר הוגן באופן בלעדי. מעניין מה אומרים על כך העובדים בסניפי הרשת.

הכותב הוא מנהל ארגון פעולה ירוקה לשינוי חברתי סביבתי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by