בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ובכל זאת דרוש סינכרוטרון 

ובכל זאת דרוש סינכרוטרון

 
 
דבי קאופמן

גופים ממשלתיים בישראל, הודיעו כי הם מסתייגים מהקמת סינכרוטרון (מאיץ אלקטרונים) בישראל; ואולם בפרויקט תומכים כמה מהמדענים הבכירים בישראל, הטוענים כי מדינה שלא יהיה בה מתקן כזה, לא תעמוד בחזית המחקר הביוטכנולוגי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הודעתו של נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ` אבישי ברוורמן, כי בכוונתו להקים סינכרוטרון (מאיץ אלקטרונים) בפארק ההיי-טק שיקום בסמוך לאוניברסיטה, עוררה עניין רב. מדובר בפרויקט שעלותו מוערכת ב-140 מיליון דולר ועשוי להימשך כחמש שנים.
 

ביום שלישי שעבר התקיים סימפוזיון מדעי באוניברסיטת סטנפורד תחת הכותרת "הקמת סינכרוטרון באוניברסיטת ב"ש", שכלל הרצאות מומחים בתחום. בכנס השתתפו נציגי חברות אמריקאיות: נשיא 3Com אריק בן חמו, מנכ"ל אפלייד מטריאלס ד"ר דן מידן, ושותף בחברת גלובל קטליסט ושות` ד"ר רן בנין. כמו כן השתתף בכנס הקונסול הכלכלי של ישראל, ישי לאקס. הדיון נסב על כדאיות הקמתו של סינכרוטרון בישראל, השלכותיו המדעיות ודרכי מימונו.

גופים ממשלתיים בישראל, דוגמת הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, האקדמיה הלאומית למדעים והמדענית הראשית במשרד המדע, פרופ` חגית מסר-ירון, הודיעו לא מכבר כי הם מסתייגים מהקמת סינכרוטרון בישראל.

אולם בפרויקט תומכים כמה מהמדענים הבכירים בישראל, ובהם פרופ` מישל רבל ממכון ויצמן, חתן פרס נובל, פרופ` יואל זוסמן מהמחלקה לביולוגיה מבנית בפקולטה לכימיה במכון ויצמן ופרופ` אהרן קלוג, חתן פרס נובל בתחום הביולוגיה. לטענתם, הקמת סינכרוטרון עשויה לקדם את המדע הישראלי בכלל ואת תחום הביוטכנולוגיה בפרט. לדבריהם, מדינה שלא יהיה בה מתקן כזה לא תוכל לעמוד בחזית המדע, בעיקר בכל הקשור לפיתוח תרופות וחומרים חדשים לענפי הביוטכנולוגיה, הננו-טכנולוגיה, חומרים בעלי יכולת מוליכות אלקטרונית וחומרים לתעשיית המוליכים למחצה.

מדינות רבות הקימו או נמצאים בשלבי הקמה של סינכרוטרון, ובהן מדינות אירופה דוגמת גרמניה, צרפת, שווייץ, ואחרות - הודו, ברזיל, תאילנד, ארמניה, אוסטרליה, סין, קנדה, יפאן וארה"ב.

הסינכרוטרון הוא מאיץ חלקיקים, המייצר קרינה אלקטרו-מגנטית באורכי גל שונים, החל בקרינה אינפרה-אדומה וכלה בקרני X. סינכרוטרונים נבדלים זה מזה בתחומי האנרגיות שלהם, במידת מיקוד הקרינה, בעוצמתה ובמספר הקרניים בשנייה שהם מסוגלים לייצר.

נהוג לחלק את סוגי הסינכרוטרון לדורות. "סוסי העבודה בסינכרוטרון הם מתקנים בני הדור השני", אומר דויטש. המתקדמים ביותר הם בני הדור השלישי, שממנו יש רק שלושה בעולם - באירופה, בארה"ב וביפאן. בשנים האחרונות נבנו מתקנים בני דור 2.5 במחיר זהה לזה של בני הדור השני (140 מיליון דולר בממוצע), אך הם בעלי יכולות קרובות לאלה של הדור השלישי. ההבדלים העיקריים ביניהם הם בעוצמות האנרגיה. בדור השני קיימים מתקנים המגיעים ל-2.5-2 גי`גה אלקטרו-וולט. לעומת זאת, מתקני הדור השלישי הם בדרך כלל בעלי אנרגיה גבוהה הרבה יותר: 8-6 מיליארד וולט.

בישראל קיימות כיום כ-40 קבוצות שלהן משמש הסינכרוטרון כלי מחקר ראשי. את הניסויים הן עורכות באירופה בפרקי זמן של שבועות, ואת התוצאות הן מחזירות לישראל ומנתחות אותן אחר כך במשך כמה חודשים; כך שבמשך שנה נמשך ניצול המתקן כמה שבועות עד חודשיים של זמן מדידה נטו של סינכרוטרון.

רבל: "הקמת הסינכרוטרון היא חלק חשוב מהתוכנית. הקמת מערך מדעי מסוג זה תמשוך מדענים רבים, ובהם מדענים עולים וחוזרים, שיתרמו תרומה כלכלית רבה".

גם פרופ` יואל זוסמן טוען כי יש למצוא דרך להקים סינכרוטרון בישראל. "לא ברור אם כשיהיה סינכרוטרון בישראל יהיה שינוי דרסטי במדע", הוא אומר. "ואולם מה שברור הוא שסטודנטים יוכלו לעשות ניסויים באמצעות הסינכרוטרון. כיום אולי אין עדיין מסה קריטית של אנשים בתחום, אך אם יהיה סינכרוטרון, תהיה פריצת דרך בתחומים רבים".

לדברי זוסמן, חברות דוגמת טבע, קומפיוג`ן, QBI, פפטור, פארמוס וביוטכנולוגיה כללית זקוקות לסינכרוטרון כדי לפתח תרופות. זוסמן: "אם ממשלת צרפת בונה סינכרוטרון נוסף, זה כנראה חשוב. הכיוון הטכנולוגי בעולם ופיתוח החומרים מראה כי יש צורך בסינכרוטרון, שכן מדובר בכלי עבודה חשוב".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by