בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים: שאלות על עצים 

דברים שיורמים יודעים: שאלות על עצים

 
 
יורם שורק

איך קיבלה הערבה את שמה? ומהו נייר נטול עץ? וגם למה קוראים לקלמנטינה קלמנטינה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ערבה בוכייה בפארק סט. ג'יימס בבריטניה (רוויקיפדיה)
 ערבה בוכייה בפארק סט. ג'יימס בבריטניה (רוויקיפדיה)   
ברקת רצתה לדעת מהו מקור שמה של הערבה הבוכייה.

את השם "ערבה בוכיה" קיבל העץ בעסקה סיבובית שתחילתה במזמורי תהילים, המשכה בלטינית, משם לאנגלית ואז שוב לחיקה החמים של העברית. הערבה נזכרת באחד ממזמורי הבכי הידועים והמצוטטים ביותר - תהילים קל"ז, בו מושמעת קינתם של הגולים מיהודה לבבל לאחר חורבן בית ראשון:

"א על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון:
ב על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו:
ג כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון:
ד איך נשיר את־שיר יהוה על אדמת נכר:
ה אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני:
ו תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי: "

(המשך המזמור הושמט בשל תכנים שאינם מתאימים לאתר הפתוח לכניסת קטינים)

תרגום התנ"ך ללטינית הוא שזיהה את העץ עם העצים אותם אנו מכירים בתור "ערבות הבוכיות". השם הלטיני של העץ נגזר מאותו פרק תהילים: Salix Babylonica, כלומר ערבה בבלית. הזיהוי הזה הוא אולי פיוטי ונוגע ללב (כי ענפי עץ הערבה נוטים מטה כאילו היו שחוחים מבכי), אבל הינו בעייתי מבחינה עובדתית.

קודם כל, הגולים מיהודה היו עצובים אך לא טמבלים: קשה לדמיין מישהו שמנסה לתלות אפילו חלילית שלא לדבר על "כינורות" על ענפיה הרכים והשמוטים של הערבה. שנית, לא היו "ערבות בוכיות" בבבל בזמן הרלוונטי: מקור הצמח הוא בסין והוא הגיע מערבה רק מאות שנים מאוחר יותר.
 

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?

ערבה חקוקה על מצבה
 ערבה חקוקה על מצבה    
זיהוי ציורי פחות אך אמין יותר ל"ערבים בתוכה" הוא צפצפת הפרת (Populus euphratica) עץ שצמח על גדות נהרות בבל מאז ומעולם ושאין כל בעיה לתלות כלי נגינה על ענפיו.

בעקבות הלטינית קיבל העץ באנגלית את השמות crying willow, ו- weeping willow, שפירושם ערבה בוכה או ערבה מתייפחת. במאה ה-18 הפכה הערבה פופולרית בגני אנגליה ועד מהרה הופיעו ציורי ערבה על מצבות ועיטרו מכתבי תנחומים. העברית המודרנית פשוט תרגמה מילולית את השם תוך שהיא משנה את צורת הרבים מ"ערבים" ל"ערבות".

נתן יונתן קיבע את הערבה הבוכייה בתרבות בישראלית כשכתב את "האיש ההוא" ובו השורות המפורסמות: "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות". ושירו של נתן יונתן קיבע את המושג בתודעתנו משום שהמילים מושמעות לעייפה בכל פעם שלוח השנה או מהדורות החדשות כופים על העורכים ברדיו מחרוזת שירים נוגים.

אגב, בארץ מוצאו של העץ, סין, נקשרה לערבה סמליות הפוכה דווקא: הגדילה המהירה והקלות בה ניתן להצמיח עץ חדש פשוט על ידי תקיעת ענף בריא בקרקע (אפילו כשהענף מוכנס הפוך) הפכו את הערבה לסמל של התחדשות, חיים ואלמוות.
 

נייר נטול עץ?

 
אופטימוס פריים שואל ממה עשוי נייר נטול עץ,
האם שימוש בנייר נטול עץ ידידותי יותר לסביבה?

ממה עשוי נייר נטול עץ? במילה אחת – מעץ. החלקים הקשים של העץ (העצה) עשויים מסיבי תאית (צלולוזה בלע"ז) זהו רב-סוכר, כלומר חומר הבנוי מחיבור הרבה מאוד מולקולות גלוקוז זו לזו. הסיבים הללו מודבקים יחד ע"י חומר הנקרא ליגנין (פולי פנול – קרוב משפחה של הטנין מקליפת העינב שמקנה ליין את העפיצות המפורסמת).מה שגורם לנייר להצהיב, למשל, הוא תגובת הליגנין עם חמצן האויר, נייר "נטול עץ" הוא נייר הבנוי מתאית ללא ליגנין.

כדי לקבל נייר "נטול עץ" העיסה המתקבלת מגריסת העץ עוברת בישול בחומר בסיסי חזק (הסודה הקאוסטית המפורסמת באזורינו) ונתרן גפרתי למיצוי הליגנין, כך שהתוצר הסופי מכיל כמעט רק תאית ולכן הוא מצהיב פחות בחלוף השנים והינו חזק יותר ומבריק יותר.

ובתשובה לשאלתך השנייה, התהליך שתיארתי כאן הוא תהליך שיוצר זיהום אויר (פליטת דיוקסין) רב. זאת מלבד הנזק הסביבתי הנגרם מכך שצריך לכרות יותר עצים כדי לייצר את אותה כמות של נייר.
 
 

מקור הקלמנטינה

טנג'רין (וויקיפדיה)
 טנג'רין (וויקיפדיה)   
"לבקה" תוהה על מקורה של הקלמנטינה

כל פירות ההדר מקורם בארבעה מינים שבויתו בסביבות המאה השישית לפנה"ס בסין. המינים הם ליים, פומלה, אתרוג ומנדרינה. דווקא פירות ההדר המוכרים והנאכלים ביותר (ובהם הקלמנטינה) לא נמנים על "חבורת המייסדים" אלא הינם בני כלאיים.

כך, למשל, התפוז הוא הכלאה של פומלה ומנדרינה, הלימון הוא הכלאת אתרוג וליים והאשכולית היא הכלאת פומלה ותפוז.

פרי ההדר הראשון שהגיע למערב היה האתרוג שהיה מוכר כבר לאבותינו כשנקבעו ארבעת המינים והובא לאירופה בעקבות כיבושי אלכסנדר מוקדון במאה הרביעית לפנה"ס. הזנים האחרונים לעשות את המסע מערבה היו זני המנדרינות ששמם מעיד על מקורם מ"ארץ המנדרינים": הלא הם אצילי ממלכת סין. יש כמה משפחות זנים של מנדרינות, החשובה שבהן היא הטנג'רין (Tangerines).

במאה ה-19 הכליא הכומר האלג'יראי, קלמנט רודיה, זן טנג'רין מקומי עם חושחש (עץ הדר שפריו אינו אכיל ושגזעו משמש כ"כנה" כלומר בסיס הרכבת עצי הדר אחרים) הפרי שהתקבל נקרא על שמו: קלמנטינה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by