
עקבו אחרינו:
צה"ל הוא החוליה החלשה
צה"ל הוא החוליה החלשה
עודכן
15:39 17/08/2006
יוסי גורביץ
שוב ושוב, מכשיל הצבא את מנהיגי המדינה, כאשר חייליו אינם מצליחים להתמודד עם אויב מתוחכם יותר - ותגובתו הפרועה מסכנת את המדינה ואת האזור
מאד אופנתי היום להאשים בצרות הביטחוניות האחרונות - חטיפת החיילים בלבנון, הפשיטה המוצלחת על בסיס צה"ל בכרם שלום וחטיפת גלעד שליט - את הדרג המדיני, בעיקר את ראש הממשלה ושר הביטחון.
פרסום
על פי התיאוריה המשונה הזו, עם כניסתו של עמיר פרץ למשרד הביטחון, איבדו רוב החיילים את הכשרתם, קצינים שכחו מה שלמדו בבה"ד 1, גיבורים חזרו הביתה ולוחמים למדו חליל. ברגע שאול מופז, נטען, הפך לשר התחבורה - קרס ביטחון ישראל בקול רעם.האמת היא פשוטה יותר והגיונית יותר: צה"ל הוא ארגון כושל. לא הפוליטיקאים מסכנים את צה"ל, אלא צה"ל - בשל חוסר הריסון שלו - את המדינה.
צה"ל פשוט לא יודע להילחם
לספרטנים, אומה שחיה על חרבה, היו רק שלושה חוקים. אחד מהם היה חד בפשטותו: אין לצאת למלחמה שוב ושוב כנגד אותו יריב. אתה מאמן אותו. בצה"ל שכחו מזמן את הכלל הזה.

כוח חסר פרופורציה. תותח צבאי בפעולה (רויטרס)
הפגיעה באזרחים תמיד היתה כלי מרכזי של צה"ל, מאז פעולות התגמול. הצבא לא מצליח למצוא מטרה ממוקדת? אין בעיה, נרים כפר ונרצח כמה עשרות אזרחים. אז קראו לזה "לגרום נזק מקסימלי לאוכלוסיה ולרכוש". המצרים ממשיכים להפגיז את העמדות שלנו, ואנחנו לא מצליחים לשתק את האש? צה"ל מפציץ את ערי מצרים. החיזבאללה ממשיך להרוג את חיילי צה"ל? בתגובה, ישראל מפגיזה את דרום לבנון - ומודיעה מראש שמטרתה היא לפגוע באזרחים, כדי שאלו יפעילו לחץ על ממשלת לבנון.
עקרון הגרילה
צה"ל הוא צבא גדול ושמן. הוא טוב מאד בלחימה בצבאות שמנים לא פחות, עדיף בעלי נחיתות טכנולוגית - כמו הצבאות הערביים במלחמת ששת הימים, בה נזכרים קציניו בנוסטלגיה גם אחרי 40 שנים. אין ספק, למשל, שצה"ל יכול להשמיד היום את צבא סוריה מן האוויר במעט מאמץ, יחסית. אבל מה יקרה אם יפלשו כוחות צה"ל לסוריה?
ושוב מחוללים ברוני המלחמה בתוך הצדק הדביק, מסרבים להישיר מבט אל המציאות, וקוראים לנקוט בפעולות תגמול שעיקרן כוח, כוח ועוד קצת כוח. אם יש בכך כדי לנחם במשהו את משפחות החטופים, הרי שההצעות הן לגיטימיות לרגע ראשוני זה - החטופים ומשפחותיהם הם הקורבנות האמיתיים של ההפקרות המדינית שבה מתבוססת ישראל כל-כך הרבה שנים. לבנו איתם, אבל מוחנו מסרב להשלים עם האיוולת הבלתי פוסקת.להמשך המאמר

מלחמת גרילה מצריכה מודיעין, והמודיעין הצבאי כל כך כושל, שאיש ימין מובהק - יובל שטייניץ - המליץ לפני שנה בפועל על פירוקו. למרות שהוא קיבל התראה מדויקת מהשב"כ על מועד, מקום וצורת ההתקפה בכרם שלום, הצבא לא היה מוכן. למרות שהתקפת החיזבאללה הבוקר תוכננה במשך חודשים, אמ"ן נתפס - כרגיל - עם המכנסיים למטה. הוא לא ראה את ההכנות, הוא לא קלט את השדרים. החיזבאללה ערך התקפת הסחה - שורה של הפגזות - ואז הסתער על היעד המרכזי, החיילים. והצליח.
התוצאה: שתי תבוסות משפילות לצה"ל בתוך שבועיים וחצי. ומה עושה צה"ל?
האתון הצבאית נוערת
הוא מגיב באש בלתי מרוסנת. הבוקר, הרג חיל האוויר זוג הורים ושבעת ילדיהם; המבוקש המותקף, מוחמד דף, חמק שוב. אופס. התגובה הפרועה של צה"ל על חטיפת שליט - שלא היה לה דבר עם שחרורו - הצליחה לגרום לישראל לנזק דיפלומטי.

נוער, ומתעלם מאחריותו. חלוץ (רויטרס)
החיזבאללה ביצע פרובוקציה - בכך אין כל ספק. אבל הפעולה הצבאית משולחת הרסן מאיימת לחנוק תהליך חשוב מאין כמוהו: שחרורה של לבנון מעול הרודנות הסורית. החיזבאללה משרת את סוריה, וההתקפות הישראליות על לבנון משרתות את סוריה גם הן: כשחלוץ מלהג על "החזרת לבנון לאחור", הסורים מזכירים ללבנונים שזה לא קרה כשהם היו שם. וצה"ל משחק ישר לידיים שלהם.
לבחור באיפוק
אז מה יש לעשות? ראשית, לרסן את הצבא. לא יקרה שום דבר אם נתחיל לכבוש את לבנון עוד שלושה ימים ולא הערב. יש להשתמש באירוע כמנוף דיפלומטי לפירוק החיזבאללה - תהליך שארצות הברית וצרפת מובילות חודשים ארוכים.
אבל אם שוב ניתן לצה"ל לנצח, נכבוש את דרום לבנון, לא נמצא את החטופים, ואז יקרה אחד משניים: או שנסתלק משם עם הזנב בין הרגליים, או שנשקע בבוץ הלבנוני. בכל מקרה, נחזק את החיזבאללה, את סוריה וכנראה גם את איראן.
את זה קשה להבין כשהדם סוער וכשצה"ל מתנהג כחיה פצועה - אבל את זה צריכים להבין האנשים המופקדים לא על שימור כבודו של צה"ל, אלא על שימורה וקיומה של המדינה הישראלית. אתם יודעים: נבחרי ציבור כאלה, עורך דין ומנהיג פועלים, אנשים שלא בחרו בקריירה צבאית, ושמסוגלים להוציא את הראש מהפריסקופ הצה"לי.
אבל אם שוב ניתן לצה"ל לנצח, נכבוש את דרום לבנון, לא נמצא את החטופים, ואז יקרה אחד משניים: או שנסתלק משם עם הזנב בין הרגליים, או שנשקע בבוץ הלבנוני. בכל מקרה, נחזק את החיזבאללה, את סוריה וכנראה גם את איראן.
את זה קשה להבין כשהדם סוער וכשצה"ל מתנהג כחיה פצועה - אבל את זה צריכים להבין האנשים המופקדים לא על שימור כבודו של צה"ל, אלא על שימורה וקיומה של המדינה הישראלית. אתם יודעים: נבחרי ציבור כאלה, עורך דין ומנהיג פועלים, אנשים שלא בחרו בקריירה צבאית, ושמסוגלים להוציא את הראש מהפריסקופ הצה"לי.
כל הזכויות שמורות 2008 © נענע 10 בע"מ
















הוסף תגובה
