בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים: אופרת (אל) סבון 

דברים שיורמים יודעים: אופרת (אל) סבון

 
 
יורם שורק

גולשת זועמת דורשת להבין פעם אחת ולתמיד: מהו "אל-סבון"? והאם אבותינו בתקופה הקדומה אכן חיו מאות בשנים?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צ"ע משתפת אותנו בחוויותיה מבית הכבוד: "כרגע חזרתי מהשירותים, וקראתי על הסבון את הכיתוב 'אל - סבון נוזלי'. מה זה אומר?" פעם אחת ולתמיד, מה זה ה"אל" הזה?

כולנו למדנו ושרנו בגן הילדים, ששוטפים ידיים בסבון ובמים. מה שהגננת לא סיפרה לנו, הוא למה בעצם צריך סבון?
 
סוד קסמו - אדישותו לסידן (SXC)
 סוד קסמו - אדישותו לסידן (SXC)   
מים הם חומר ניקוי נפלא. הם לא רעילים, הם מצויים בשפע והם ממיסים בתוכם חומרים רבים. חומר שנמס במים יישטף עם הזרם ויתנקה. הבעיה עם המים היא שיש חומרים שאינם מסיסים בהם, ובהם השומנים. שמן, כידוע לכל מי שהכין בחייו רוטב לסלט או בישל מרק עוף, צף על פני תמיסות מימיות ואינו מתערבב בהם. לרוע המזל, מסתבר כי חלק מהלכלוך על כפות הידיים שלכם הוא שומני, נספח לשומן הטבעי שעל העור, והמים לא ישטפו אותו אלא פשוט יחליקו עליו.

איך משכנעים את השומן הצמוד לעור לנטוש אותו להצטרף לזרם המים? לשם כך משתמשים בחומר שיתמוסס גם במים וגם בשומן וכך ישדך בינם - חומרים כאלו נקראים "פעילי שטח" (surfactants בלע"ז). החומר פעיל השטח העתיק ביותר הוא אכן הסבון - מולקולה המכילה "זנב" ארוך המתמוסס בשומן, ו"ראש" שמקיף עצמו במולקולות מים. הקדמונים ידעו להגיב לשומן בעלי חיים או שמן צמחי עם בסיס חזק (בסיסים מצויים למשל באפר הנותר לאחר שריפת עצים), ולקבל סבון. סבונים משמשים לניקוי בהצלחה מרובה עד היום.

קשים כמו החיים

ואם הסבון כל כך טוב, למה להחליפו ב"אל-סבון"? במים שלנו יש לא רק מים. האבן המצטברת בתחתית הקומקום החשמלי מעידה על כמות הסידן הרבה שבמי השתייה. לסבון הישן והטוב יש תכונה מעצבנת: "ראש" המולקולה (אותו חלק שאחראי על התמוססות במים) מגיב עם אטומי סידן שבמים ושוקע עמו. זו הסיבה לכך שמים עשירים בסידן נקראים "מים קשים" - קשה להסתבן איתם. ג'ורג' אורוול מתאר בספרו "דפוק וזרוק בפאריס ובלונדון" את תלאותיו של שוטף כלים במסעדות "היום הרע שלי היה היום שבו הדחתי כלים לחדר האוכל...עבודה זו נתארכה לשלוש עשרה שעות ביום...הסבון מסרב להעלות קצף במים הקשים של פאריס".

זוהי הבעיה שמתיימר לפתור ה"אל" המסתורי שב"אל-סבון": הראש של הסבון הישן (שהוא בעצם חומץ שאיבד פרוטון קטן) הוחלף בתחמוצת גפרית, שאף היא מחבבת מים סביבה אך אדישה לסידן ומגנזיום. תחמוצת גפרית נקראת סולפט. הסולפט הזה אחראי לאחת ה-Sים שבראשי התיבות SLSסודיום-לאוריל-סולפט המככב ברשימת המרכיבים של כל סבון או שמפו, זול או יקר שתמצאי בחנות (ככלל, סבונים ושמפואים שונים נבדלים במיתוג, באריזה ובמחיר וזהים במרכיביהם).
 

צעירים לנצח

 
בעקבות מדור קודם, שדן בעולמם הלא כל כך נקי של אבותינו, שואל אסף: אם הקדמונים חיו בעולם מזוהם ומסוכן, אז איך הגיעו גיבורי התנ"ך לגילים מופלגים?

נקדים בעובדה היסטורית: הם לא חיו שנים רבות.

ספר בראשית מתאר, אכן, אורכי חיים מופלגים. לפני המבול, היו ימים עליזים בהם מלאכים השתעשעו עם בנות אדם ושיפרו את מאגר הגנים, "וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ...הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ, בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי-כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם: הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם" (בראשית פרק ו').
 
 
צעיר יחסית - רק בן 147 שנים. יעקב בציור של רמברנדט (ויקיפדיה)
 צעיר יחסית - רק בן 147 שנים. יעקב בציור של רמברנדט (ויקיפדיה)    
באותו עולם קסום מספר המקרא על תוחלת חיים מופלאה שמתקרבת לאלף שנים. השיא שייך, כמובן, למתושלח שחגג 969 אביבים. לאחר המבול יורדת תוחלת החיים עד לתרח שחי 205 שנה, אברהם שחי 175 שנים , יצחק שהגיע לגיל 180 ויעקב שחי 147 שנים .

אבל, בחלקים הפחות מיתולוגיים ויותר היסטורים של התנ"ך, תוחלת החיים מציאותית יותר. גילם של רוב גיבורי התנ"ך אינו מדווח כלל (שופטים, נביאים, כהנים וכו'), אבל ספר מלכים מדווח על אורך חייהם של מלכי יהודה (החל מיהורם בן יהושפט). לכל מלך מצוין הגיל בו החל למלוך ואורך כהונתו עד מותו בנוסח של " בֶּן-שְלֹשִים וּשְתַּיִם שָנָה, הָיָה בְמָלְכוֹ; וּשְמֹנֶה שָנִים, מָלַךְ בִּירוּשָלִָם..." חיבור המספרים הללו נותן את גיל המוות בקירוב (לא בדיוק משום ששנות המלוכה נספרו לא מיום ההכתרה ועד המוות, אלא ממספר חודשי ניסן הוא "ראש השנה למלכים" בתקופת המלוכה).

אם נזכור שמי שמת בילדותו לא הומלך (כך שתמותת תינוקות אינה משפיעה על תוחלת חיי המלכים) ושהמלכים זכו, מן הסתם, לתזונה טובה יותר מדלת העם, הרי שאורכם הממוצע של חיי המלכים גדול מתוחלת החיים בתקופתם.

ניגש לחשבון: 12 מלכים שמתו מוות טבעי מנויים בספר מלכים: יְהוֹרָם בֶּן-יְהוֹשָׁפָט שחי, כאמור, 40 שנים; אֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם - 23 שנים; יְהוֹאָשׁ - 47; אֲמַצְיָהוּ בֶן-יוֹאָשׁ - 54; עֲזַרְיָה בֶן-אֲמַצְיָה - 68; יוֹתָם בֶּן-עֻזִּיָּהוּ - 41; אָחָז בֶּן-יוֹתָם - 36; חִזְקִיָּה בֶן-אָחָז - 54; מנשה - 67; אמון - 24; יֹאשִׁיָּהוּ - 39; יְהוֹיָקִים - 36.

חישוב זריז מגלה אורך חיים ממוצע - שכאמור גבוה מ"תוחלת החיים" של בני זמנם - של 44 שנים.51 שנים בממוצע חיו המלכים שעשו "הישר בעיני ה'" ו-38 שנים בממוצע חיו עושי "הרע בעיני ה'". אף לא אחד מהחבורה זכה לחגוג יומולדת 70.


עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל-ysorek@gmail.com.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by