Loading
 
המלצות הגולשים
 
 
המופע של ליצמן
 

המופע של ליצמן

 
אסמא אגבארייה

צחוקים בישיבת ועדת הכספים בנושא תכנית ויסקונסין. כיכבו: ליצמן הראיס, ישי הרחום והלוחמים החברתיים מישראל ביתנו. הם צחקו וצעקו, תמכו ומחו, ובשטח רבבות מובטלים מנוצלים ומקופחים

 
 
 
אתמול היה כיף בישיבת ועדת הכספים. שר ויותר מ-20 ח"כים הצטופפו סביב שולחן גדול, שעליו הונחה התכנית המדוברת ביותר במדינה - ויסקונסין - או שמא נאמר, ההצגה הטובה בעיר.

לנו, לארגונים החברתיים, שהיו נאמנים לדיונים מאז נפתחה התכנית באוגוסט 2005, נאסר עכשיו לשבת סביב השולחן. "סליחה, סליחה, רק ח"כים!", הורה הסדרן.
 
ניהל ברוח טובה את הישיבה. י"ור ועדת הכספים, יעקב ליצמן (לעמ)
 ניהל ברוח טובה את הישיבה. י"ור ועדת הכספים, יעקב ליצמן (לעמ)   
החבר'ה שלא נשמעו ולא נראו מעל לשנה הפכו פתאום למומחים לעסק. לא רק את השולחן לקחו הח"כים מהארגונים, אלא גם הפקיעו מהם את זכות הדיבור. הם שיננו כמה סיסמאות ותפסו היטב את מקומם בתור "נבחרי הציבור". היו ארגונים ששמחו, כי חשבו שהדברים שהם מטיפים להם סוף סוף נקלטו למעלה. צר לי להשבית להם את השמחה, אבל מי שנתנו את הטון בישיבה היו דווקא חברי הקואליציה. אלה, מסתבר, הפקיעו מהאופוזיציה לא רק את כבשת הרש, אלא גם את הרש עצמו והזכות לייצגו.

רוב הדברנים היו חברי הקואליציה, החל בקדימה וש"ס (כולל השר אלי ישי), ואפילו נראו שם צללים של מפלגת העבודה - שלא ברור איך הם נוגעים לדבר. כמובן שהיתה שם גם השותפה הטריה "ישראל ביתנו", הלוחמנית ביותר נגד התכנית. כל אלה שותפים לקואליציה שממשיכה לדבוק בתכנית ויסקונסין ובתכנית ההפרטה, כפי שעולה מתכנית התקציב לשנת 2007.

הישיבה התנהלה באווירה של חוכא ואיטלולא. צחוקים, בדיחות. גם אני צחקתי, מודה. ואיך לא? כאשר הראיס של הישיבה יעקב ליצמן (שמנודה בינתיים מהקואליציה החמימה), מוריד את הווליום לח"כים המתלהמים ושואל אותם אם יצביעו נגד חוק ההסדרים, שכולל את תכנית ויסקונסין. וכצפוי מקבל תשובה מתחמקת.
 

החמלה של הירשזון

"אני שר, אין לי ברירה", שר התמ"ת, אלי ישי (תמונה: יצ"ג)
 "אני שר, אין לי ברירה", שר התמ"ת, אלי ישי (תמונה: יצ"ג)    
בתכל'ס, מה היה שם? השר אלי ישי עשה קצת פרסומת: "אני נגד התכנית אך אני שר. אין לי ברירה. אני אעשה קצת הקלות שיטיבו עם הנכים, הקשישים והחולים". אז היכן הבעיה? ראשית, ההקלות אינן מיידיות. קודם צריך לפרסם מכרז בין חברות פרטיות (עוד מעגל של המגזר הפרטי שהולך ליהנות מויסקונסין), שירכיבו את הוועדות שאמורות לאבחן ולקבוע מי יזכה בהקלות. זה, כידוע, לוקח זמן. אולי שנה. אך השר הבטיח שישתדל שזה יהיה כמה שיותר מהר. הוא סירב לנקוב בתאריך. התעקשנו, הראיס ענה במקומו: "הוא אמר עד סוף הקדנציה!" צחוקים. בינתיים, אנשים ימשיכו לסבול וימשיכו לנשור. והחברות ימשיכו להרוויח.

השר נשאל: האם ההקלות הותנו בהרחבת התכנית? לא נשמעה תשובה. אך בוודאי שיש התניה. הלא יוצלחים, "הסחורה הפגומה" , שהשתתפותם בתכנית תוגבל, יצטרכו להיות מוחלפים בסחורה אחרת טובה יותר, צעירה ובריאה יותר. כזאת שמסוגלת להעצים את רווחי החברות. הרי לשם כך הן באו מחו"ל. חלק מהחברות כבר איימו עם ההכרזה על ההקלות שישקלו נסיגה מהתוכנית. זה היה חלק מהלחץ להרחיב להם את התכנית ואת מעגל המשתתפים. מקורותי מדווחים שנתניה, למשל, תיכנס לתחום התכנית של חברת אג'נס, מפעילת ויסקונסין באזור חדרה.

יוסי תמיר, שעמד בראש הוועדה הקרויה על שמו, ושהמליצה על ההקלות, הזכיר לנוכחים המוחים שמקבלי הבטחת ההכנסה המשתתפים בתכנית אמורים לעמוד במבחן תעסוקה. כלומר, הם אמורים להיות מסוגלים לעבוד. הוא לא שם לב לכך שמה שנותר מוויסוקנסין הוא המבחן בלי התעסוקה.
 

תדביקי צפורניים, ולכי לעבוד

 פרסום 
בזמן הישיבה נכנסה לחדר מצלמת טלויזיה ענקית. הצעקות גברו במיוחד בין חברי ליברמן. הראיס האציל לסדרן את הסמכות לגרש מהחדר כל אחד שידבר בלי רשות דיבור, כולל השר. צחוק. באותו זמן, בחברת אג"ם מהל"ב בנצרת, ישבו נשים. בשקט, הן הדביקו ציפורניים ושייפו. הדביקו ושייפו. שעתיים כל יום. הכשרה מקצועית קוראים לזה. הנשים קוראות לזה טמטום ובזבוז זמן. בסוף אין תעודה. גם עבודה אין.

לא, לא, דווקא יש. תדביקי צפורניים, ולכי לעבוד בבית שאן במפעל העופות. חכי בחמש בבוקר להסעה, כמו שעשתה נ.מ. מנצרת, תגיעי למקום העבודה, שם יקבל אותך קבלן ידוע לשמצה, מאלה שמעבידים אותך בפועל 12 שעות ביום תמורת 10 שקלים לשעה. ואת תנסי להתנגד, כי אפילו הרופא של המרכז אמר שאסור לך לעבוד יותר מ-15 שעות בשבוע, כלומר שלוש שעות ביום. אבל היועצת חכמה ממך, והיא תטען שהרופא לא אמר שאי אפשר לחלק את ה-15 שעות ליומיים. כך יצאו לך יומיים של עבודה, והחברה תוכל סוף סוף לטעון שמצאה לך עבודה. יא עצלנית! החברה תקבל את הבונוס, ואת תמשיכי לפתח מחלות. כנועה ומפוחדת, את תעמדי ברחוב ביום א' לחכות להסעה. והיא לא תגיע. כי אין עבודה.
 
 תוכנית ויסקונסין היא דוגמא מצוינת למי שרוצה להתרשם מאופן פעולתם של כוחות השוק. ולבדוק כיצד פועל "הבוס" החדש של חיינו. במהלך תוכנית ויסקונסין, תוכנית ניסיונית לעת עתה, הופרט שירות התעסוקה בארבעה מרכזים בארץ, והטיפול במובטלים הועבר לחברות פרטיות. אלו אמורות לפטור את המדינה מאחריות לאזרחיה, תוך ניהול מערך הדאגה למובטלים כעסק כלכלי לכל דבר.

חברותיי וחבריי, צר לי לבשר לכם, כוחות השוק מתקדמים מנצחון לנצחון! נצחון מזהיר כזה נרשם בתאריך 9 באפריל, נגד עביר, בת 24, מכפר ערערה. כך עולה מהחלטת ועדת הערר, שדנה בתלונתה של עביר נגד חברת אג'נס-ישראל, זכיינית הפעלת תוכנית מהל"ב בחדרה וואדי עארה...

להמשך המאמר 
בדיוק באותו זמן שצחקו בוועדה אתמול, ישבו נשים בקורס לתפירה בבאקה אלגרביה מטעם חברת אג'נס (חדרה). הן שרטטו וגזרו. המורה תמשיך ללמד שם, גם ס. תמשיך ללמוד. אותה מורה פוטרה על ידי המוסד לביטוח הלאומי ממקצוע ההכשרה המקצועית בתפירה. למה? כי את מפעלי הטקסטיל מזמן העבירו לחו"ל. אין טעם לבזבז משאבים על קורסים שלא יובילו לעבודה. בימים הטובים לפני יצוא המפעלים, ס. למדה את המקצוע שבעה חודשים אצל אותה מורה. היא מצאה עבודה ועבדה שלוש שנים, ופוטרה. היא התגלגלה לאג'נס, ושם לא מצאו לה עבודה. הם שלחו אותה לקורס להכשרה מקצועית בתפירה! קשה לחיים להיות מקוריים, אלא שהפעם זו היתה פארסה. כי ממילא יש לה הכשרה במקצוע, וממילא אין עבודה.

הייתי מתה שיציגו בפנינו קבוצה יפה של משתתפים שקיבלו הכשרה ומצאו עבודה כזאת שתכבד את בעליה באמת. אולם שנה וחודשיים אנחנו בשטח, ולא ראינו ולא שמענו על חיה כזאת. בינתיים, מה שאנחנו רואים בנתב"ג זה פיטורין, דלתות מסתובבות, מטחנת בשר. הקואליציה, שחלק מחבריה מחו אתמול נגד ויסקונסין, היא בעצם זאת שמאשרת שיטת העסקה פוגענית שלא נותנת תקווה למצוא עבודה, לא לאזרחים ובטח שלא למשתתפי ויסקונסין, שהם פחות אטרקטיביים למעסיקים.

לעומת זאת, לחברי הוועדה היתה עבודה רבה. הם דיברו, הם צעקו, הם מחו, הם תמכו. השר לא נתן תשובות מספקות. ההקלות זכו אומנם בכותרת בעיתון, אך אופק לביצוע טרם נקבע. ומה שהכי מסוכן הוא שהוועדה היום הכשירה את השרץ. ככל שגברו קולות הנגד של חברי הקואליציה, אותם חבר'ה שיצביעו בעד התקציב, בעד ההפרטה ובעד תכנית ויסקונסין, כך רווח לשר שלא הצטרך לספק תשובות ולערוך דין וחשבון אמיתי לגבי התכנית ולגבי הניסיונות להרחיב אותה לכלל המדינה, כצפוי ב-2008. התכנית במתכונתה הנוכחית היא אסון, וכשהיא תורחב היא תהפוך לטרגדיה לאומית.

הכותבת היא רכזת תכנית המעקב אחר תכנית מהל"ב ("ויסקונסין") מטעם עמותת מען
 
 
שתף:
מיילמייל|פייסבוקפייסבוק|טוויטר
טוויטר
|
אפשרויות אחרות
 
 
 
שלחו את המילה "חדשות" למספר 1397
 
 +  הוסף תגובה 0 תגובות הצג תגובות לתגובות סדר הצגת תגובות מיין תגובותמיין תגובות
 אם ברצונך לדווח על תקלה  לחץ כאן 
 
 
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2008 © נענע 10 בע"מ
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by