בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"באותו היום נהרסה לי הילדות" 

"באותו היום נהרסה לי הילדות"

 
 
מ`

מ' נאנסה בליל הסדר בשנה שעברה על ידי בן דודה, ומצטערת עד היום שלא סיפרה על זה לאף אחד ממשפחתה. לארועים משפחתיים היא כבר לא הולכת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
זה קרה שנה שעברה, יום אחרי ליל הסדר. השעה הייתה בערך אחת בלילה וההורים שלי כבר ישנו. אחותי יצאה עם חברות שלה ואח שלי היה בחדר שלו עם בן דוד שלי, הם תכננו לצאת עוד מעט לסרט.
 
"רציתי לדבר אבל לא יכולתי" (אילוסטרציה: SXC)
 "רציתי לדבר אבל לא יכולתי" (אילוסטרציה: SXC)   
אני בדיוק בדקתי מה מסת הגוף שלי וגיליתי שאני בתת משקל. ואז נשמעה דפיקה בדלת. זה היה בן דוד שלי אז נתתי לו להכנס. הוא נכנס, סגר אחריו את הדלת והתיישב על המיטה שלי. הוא שאל אותי אם זה מפריע לי שאני בתת משקל אז אמרתי לו שלא.

הוא הציע שנשחק משחק - כל אחד יגיד לשני משהו שהוא חייב לעשות (כמו אמת או חובה אבל זה היה רק עם חובות). הוא לקח קופסה קטנה ואדומה בצורת גיטרה וסובב אותה, והיא נעצרה עליו, אבל הוא אמר שאני יכולה להתחיל.

הוא אמר לי להוריד מכנסים, אז ביקשתי ממנו שיבחר משהו אחר, נורמלי, אז הוא אמר לי להוריד חולצה. גם את זה לא רציתי, אבל כבר לא היה לי נעים, אז שתקתי והורדתי חולצה. נשארתי רק עם גופיה.

הוא הסתכל עלי טוב טוב, איך אני נראית בלי חולצה, ואז היה תורי. אמרתי לו שאני לא רוצה ממנו כלום (אפילו שאחרי מה שביקש רציתי שיצא לי מהחדר, וכמובן רציתי להחזיר את החולצה). הוא החליט שגם הוא צריך להוריד חולצה. ואני, אני לא יודעת למה אבל פשוט שתקתי. לא הייתי מסוגלת להגיד לו לצאת מהחדר שלי.

ואז היה תורו. הוא ביקש ממני לתת לו חיבוק כשהוא בלי חולצה. אחרי זה כבר ממש רציתי להעיף אותו מהחדר שלי וזה באמת עיצבן אותי, אבל לא היה לי אומץ להגיד לו את זה. אז נתתי לו חיבוק כדי שזה יגמר כבר. תכננתי שזה יהיה חיבוק מהיר וזהו, אבל ברגע שבאתי לעזוב אותו הוא תפס אותי חזק ושם עלי ראש.

הוא אמר לי לא להבהל ופשוט לזרום, אבל זה רק הלחיץ אותי יותר. הגוף שלו היה חם והוא החזיק אותי מאוד צמוד אליו. בחיים שלי לא חיבקתי ככה מישהו שהוא בלי חולצה! ניסיתי לעזוב אותו אבל הוא תפס אותי חזק ואמר לי שאני צריכה להרגע. הוא הניח על הכתף שלי את הראש שלו וכבר הרגשתי איך אני כולי מתחילה לרעוד. רציתי ללכת משם, פשוט לעזוב הכל. אחרי כמה זמן הוא הרפה קצת, וישר התרחקתי ממנו., אבל הוא אמר לי לא להבהל ושאני יכולה להתקרב קצת. אני הייתי קפואה במקומי ולא זזתי אז הוא התקרב אלי.

הוא נתן לי נשיקה על הלחי, אבל לא נשיקה רגילה, נשיקה ארוכה ארוכה וחמה חמה, ואז הוא אמר שתורי. אני גמגמתי, אמרתי לו שאין לי מה להגיד לו, למרות שהיה לי מה להגיד לו!
רציתי להגיד לו שישים את החולצה שלו ויעוף מהחדר שלי! אבל לא היה לי אומץ. שוב היה תורו.

הוא אמר לי להוריד מכנסיים עוד פעם. כולי רעדתי. כל כך רציתי שיצא מהחדר שלי, שיעזוב אותי, אבל הייתי גם כ"כ מבוהלת ומבולבלת שממש לא הייתי מסוגלת. הוא ממש הלחיץ אותי, אז פשוט שתקתי וחיכיתי שזה יגמר. מרוב שהייתי מבוהלת לא היה אכפת כבר מה אני עושה ואיבדתי ריכוז. רק רציתי שזה יגמר.

אז הורדתי מכנסים, הוא הסתכל על הרגלים שלי מלמטה עד למעלה, במיוחד ליד הפות. אני לא הבנתי מה הוא רוצה. שאלתי אותו עם אני יכולה להחזיר את המכנסים אז הוא אמר לי להרגיש בנוח ושאני אוריד אותם לגמרי. אני הורדתי אותם אוטומטית בלי לחשוב בכלל. הייתי בטוחה שהוא יראה את הרגליים ואז יסכים שאני אחזיר את המכנסיים. חשבתי שהוא בטח רוצה לראות אותי כי הייתי מאוד רזה או משהו.
 
 
אז נשארתי רק עם חולצה ותחתונים. השתדלתי לא לרעוד יותר מדי שלא יבין שאני פוחדת. הוא אמר לי להוריד גם תחתונים - זה כבר היה מוגזם! שאלתי אותו למה כדי להתחמק מזה אז הוא אמר שהוא פשוט רוצה לראות אותי. אני שתקתי, לא היה לי נעים להגיד לו לא. לא ידעתי מה לעשות.

בינתיים הוא הוריד מכנסים וגם תחתונים ביחד! לא היתה לו שום בעיה. הוא ישר הוריד אותם לגמרי והתקרב אלי, ואני ישר הסתובבתי כדי לא לראות אותו. בחיים שלי לא ראיתי בן ככה וגם לא רציתי לראות!
 
 
 בתחילת השנה הזאת, כיתה ח', נפגשנו אחרי בית ספר. הוא הזמין אותי לבוא אליו, ל"זולה" שלו. ואני, כמו כל ילדה מאוהבת, באתי. שוב טעות. הלכנו אליו ל"זולה", וישבנו על ספה ישנה וקרועה שהייתה שם. דיברנו טיפה, והתחלנו להתנשק. היית בעננים.

הוא הכניס את היד שלו מתחת לחולצה שלי, ולא התנגדתי. הוא הכניס את היד שלו מתחת לחזייה שלי, ולא התנגדתי. הוא השכיב אותי על הספה, ולא התנגדתי. הוא ניסה להוריד לי את המכנסים - והתנגדתי. לזה אני לא מוכנה, עדיין לא. הוא הבין, והוריד את המכנסים שלו. אז הבאתי לו ביד, פעם ראשונה (סליחה על הגסויות, אם רק הייתם רואים כמה אני מסמיקה).


לכתבה המלאה 
ואני הייתי מאוד תמימה, שאלתי אותו אם הוא יכול להחזיר. הוא התקרב אלי, ליטף אותי ואמר לי שאני אוריד גם. לא הבנתי למה הוא עושה את זה. הוא שאל אותי אם אני מורידה אותם, נעשיתי חיוורת והראש שלי התחיל להסתובב. הוא שאל אותי אם יש לי שערות, באותו הזמן כבר היה לי קצת. הבנתי שהוא כבר ראה בנות ערומות.

הוא שם את היד שלו על הברך שלי והתחיל לעלות איתה עד שהוא הגיע לקצה התחתון. היד שלו הייתה חמה והיא העבירה לי צמרמורת בכל הגוף. הוא התחיל ללטף לי את כל האזור ליד התחתון, אז הורדתי אותו. הורדתי את התחתונים שלי לפני בן דוד שלי!!

הוא הסתכל לי על הפות, בחן לי את כל הגוף. אני כמעט ברחתי משם ערומה אבל פחדתי ולא הוצאתי מילה. הוא התקרב אלי, הלב שלי דפק מהר, לא האמנתי שהגעתי לסיטואציה כזאת איתו.

והוא עשה את זה בכזאת קלות, לא הייתה לו שום בעיה. אני שאלתי אותו אם אני יכולה להחזיר את התחתונים והוא התקרב אלי עוד, ממש צמוד, והתחיל להגיד לי כמה שאני יפה ומושכת ושאני צריכה לזרום ולא להלחץ.

הוא שם את היד שלו על הצוואר שלי והעלה אותה לאט לאט. היד שלו הייתה יותר ויותר חמה ואני יותר ויותר נלחצתי. ואז פתואום הוא נישק אותי! צרפתית!

כל כך נבהלתי. הלשון שלו טיילה בתוך הפה שלי שניסיתי לסגור אותו, היה לזה טעם מוזר זה היה נורא מלחיץ, זאת הייתה נשיקה ארוכה. תוך כדי הנשיקה הוא מנסה להשכיב אותי על המיטה! הוא הזיז את הדברים שהיו עליה לרצפה ופשוט עלה עלי, ומהכובד שלו אני נפלתי על המיטה והוא מיד עלי! הוא עצר לרגע ואמר לי לפתוח רגליים.

בינתים הוא התחיל לשפשף את הזין שלו או משהו. הוא נגע לי בפות, פתח לי את שפתי הפות, הכניס אצבע לתוכו ואז עוד אחת, וזה היה כואב! כל כך רציתי ללכת ולא הצלחתי, הייתי פשוט קפואה במקומי!

ואז פתאום הוא הכניס את הזין שלו לתוך הפות שלי. אני נורא רעדתי וממש נבהלתי, אז הוא אמר לי להרגע ולזרום. הייתי נורא תמימה ולא הבנתי בדיוק למה הוא מתכוון, לא ידעתי מה זה לזרום. הוא התיישב על המיטה שלי ואמר לי להתיישב מעליו. ואז הוא ניסה להכניס את הזין שלו ולא הצליח. הוא אמר לי לשכב על הבטן, הוא התיישב עלי. הוא החזיק תזין שלו ודחף בכח. זה היה כואב!

ניסיתי ללכת אבל הוא היה כבד ולא נתן לי לזוז. בסוף הוא הצליח, כל הזין שלו היה בפות שלי, זה היה נורא כואב אבל לא ירד לי דם. הגוף שלי רעד כמו שבחיים לא רעדתי! הייתי מזוזעזעת וכבר לא הבנתי מה קורה סביבי. כל כך רציתי לצעוק דיי!! תלך מפה! אבל כבר פשוט לא יכולתי!

הרגשתי איך הדמעות מתחילות לרדת. ניסיתי לדבר ולא הצלחתי, אפילו לזוז לא יכולתי. הוא בינתים עשה שם משהו אני לא ראיתי ממש אבל זה היה כואב. אני לא זוכרת הרבה אבל אני זוכרת שהוא עשה כל מני קולות. אפילו לכתוב את זה עכשיו קשה לי...

אחרי כמה דקות הוא אמר שאני יכולה לחזור לבגדים. אני ישר חזרתי לבגדים אבל כבר בכלל לא שמחתי שזה נגמר. לא יכולתי לשמוח. אני פשוט לא הרגשתי, הייתי כל כך מזועזעת, לא קלטתי מה קרה, כבר ממש לא ידעתי מה קורה. הרגשתי כל כך נורא.

זה לא היה עצב ולא שמחה, גם לא פחד. עצרתי את עצמי מלבכות. אני לא זוכרת בדיוק, חזרתי לבגדים ופשוט שתקתי. הוא אמר לי לשכוח מכל מה שקרה, כאילו לא קרה כלום. הוא גם אמר לי לא להגיד את זה לאף אחד בחיים והשביע אותי אפילו לא לכתוב על זה ביומן שלי!

אבל בכלל לא התייחסתי לזה! מיד כשהוא יצא אני התחלתי לבכות. בכיתי ובכיתי, 20 דקות אני רק ישבתי ובכיתי. ניסיתי לקלוט מה קרה אבל עדיין נשארתי עם אותה הבעת פנים מאז, הייתי מזועזעת! ואז נשמעה דפיקה בדלת. ניגבתי פנים וקמתי לפתוח. זה היה אח שלי ובן דוד שלי היה איתו. הוא הסתכל עלי במבט מוזר' זה היה מבט חצי מרוצה וחצי מאיים' קשה להסביר את זה. אח שלי אמר שהם יוצאים לסרט ושאל מה עשינו כ"כ הרבה זמן בחדר שלי. אני עדיין שתקתי' עוד מאז.
בן דוד שלי אמר שדיברנו על זה שאני בתת משקל, והוא היה רגוע. לא כמוני.

אח שלי שאל אם אני בסדר עכשיו (בקשר לתת משקל) ואני לא יכולתי לדבר, אז עשיתי לו כן עם הראש. הוא אמר ביי והם באו לצאת. שניה לפני שהם יצאו אזרתי אומץ ושאלתי את אח שלי מתי הם יחזרו, הוא אמר לי שמאוחר ושהם כנראה יחזרו לבית של בן דוד שלי. נשמתי לרווחה. לא רציתי לראות אותו בחדר שלי גם בבוקר, גם פחדתי שהוא יכנס לי לחדר באמצע הלילה.

אז נשמעה סגירת דלת, והבנתי שהם הלכו. חיכיתי עוד כמה דקות והוצאתי את היומן שלי, כתבתי על כל מה שקרה ועדיין לא הצלחתי בדיוק לקלוט את זה. אחר כך נכנסתי לחדר של אח שלי, נכנסתי לאימייל שלי ושלחתי לו הודעה שאני צריכה לספר לו משהו חשוב. רציתי לספר לו על מה שקרה, אבל ישר אחרי ששלחתי את זה התחרטתי. למזלי גם האימייל שלו היה פתוח אז ישר מחקתי את ההודעה.

הלכתי בחזרה לחדר שלי וניסיתי להרדם. חשבתי על כל מה שקרה, חשבתי וחשבתי, עד שנרדמתי. באותו הלילה היה לי סיוט נוראי, ורק בבוקר קלטתי מה קרה. באותו היום נהרסה לי הילדות. אני כבר לא כל כך אותה ילדה תמימה כמו שהייתי, ואני חושבת יותר על נושאים כאלה. עכשיו אני גם הרבה פחות שמחה והרבה פעמים אני מתעוררת דיכאונית ועצבנית. לאירועים משפחתיים שהוא נמצא אני כבר לא באה.

אני מקווה שאתן לא תעשו את הטעות שאני עשיתי ותדעו להגיד "לא" אם אתן לא רוצות! כי מה שקרה לי זאת טעות חיי ואני לא אסלח לעצמי על זה בחיים!


פורסם לראשונה בבלוג mybody, שמספק במה פומבית לפרסום אנונימי של סיפורים אישיים על הטרדות או תקיפות מין, במטרה להעלות את מודעות הציבור להיקף התופעה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by