בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"הקישון של השרון"  
 
 הממשלה מהמרת על בריאות הציבור. אנטנות בזק בצורן    
 
גילי סופר

למעלה מארבע שנים מנהלים תושבי צורן מאבק ציבורי נגד אנטנות השידור של בזק ביישוב; הסכם שנחתם עימם לא מיושם במלואו והאחריות מושלכת מגורם לגורם. התושבים לא מתכוונים הפעם לוותר


 
 
 
 
 
 
 
 
 
תושבי היישוב צורן בשרון מחדשים בימים אלו את המאבק לסילוק "חוות הילל" הנמצאת בסמוך לבתיהם. ביום ראשון הם אף ישובו להניף שלטים ולהפגין בצמתים באיזור. בשיחה עם "חדשות נענע" טענו השבוע התושבים כי המדינה לא עומדת בהסכם שנחתם עימם לפני כשנתיים, וכי רמות הקרינה הנגרמות משידורי התחנה עדיין גבוהות מדי ופגעות בבריאותם.

בתגובה אומרים במשרד לאיכות הסביבה כי אין למעשה היום בצורן חריגה של רמות הקרינה ביחס לאתרים במקומות אחרים בארץ, וכי רמת הקרינה רחוקה מלהתקרב לתקן שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי. התושבים לא ממש "קונים" את איתותי ההרגעה.
 

סרטן, שקרים ורשות-השידור

אל תדאגו, אין לכם בכלל מה לפחד. הפגנה של התושבים מול הכנסת
 אל תדאגו, אין לכם בכלל מה לפחד. הפגנה של התושבים מול הכנסת   
היישוב הקהילתי צורן הוקם בלב השרון באמצע שנות התשעים. מאות משפחות עברו למקום כדי לשפר את איכות חייהם, ולא העלו בדעתם כי עברו לגור במקום בו ייחשפו לקרינה שתסכן את בריאותם.

מתברר כי עוד לפני הקמת היישוב התריע המשרד לאיכות הסביבה כי באזור יש רמות קרינה גבוהות; כמו כן הוא קבע כי אסור להקים במקום לא בית ספר ולא בתי מגורים. המשרד אף הגדיר את הקווים האדומים מסביב לתחנת השידור, שמעבר להם אסור לבנות. למרות ההתרעה, אפשרו שרי השיכון והפנים דאז, אריאל שרון ואריה דרעי, את הקמת היישוב ואיכלוסו.

"לקחו את התוכניות עם הקווים האדומים, גנזו אותם, שרטטו תוכניות שאין בהם שום קו אדום ואמרו ליזמים - לכו לבנות, הכל בסדר", מספר מיכאל אקרמן, תושב המקום, שמזה ארבע שנים מוביל את המאבק נגד האתר.

כל מי שמגיע לצורן לא יכול שלא לראות בכניסה את התרנים של תחנת השידור המתנשאים לגובה של 200 מטר. תחנת הילל נמצאת במקום מאז 1956. בזק משדרת ממנה שידורים שונים, חלקם בעלי אופי ביטחוני-ממלכתי, ובהם גם שידורי רשת ד' של קול ישראל המשודרים לעולם לערבי. "בתחילה אמרו לנו שאין מה לדאוג", מספר אקרמן, "שהעניין נבדק ושלא צריך לערוך בדיקות נוספות". אבל התושבים התחילו לאסוף נתונים וגילו עם הזמן שהמצב חמור מששיערו. בתחילת 98' הם גילו כי במקום יש רמות קרינה חריגות.

"הקרינה פוגעת לא באופן מיידי; זה לוקח 7-8 שנים עד שמגיעות התופעות הראשונות, וזה מה שמתחיל לקרות היום ביישוב", אומר אקרמן. הוא יודע לספר על בית משותף בו היו בתוך שנה וחצי 7 הפלות מתוך 9 הריונות, "כולם אצל נשים צעירות", הוא מדגיש. גם שיעור הסרטן ביישוב גבוה יותר לטענתו כבר עתה. "משרד הבריאות ביצע בדיקות לגבי שיעור התחלואה בסרטן בצורן והראה שהסטטיסטיקה בסדר, הם רק שכחו שאנחנו נמצאים בקבוצת גיל מאוד נמוכה. בעין שריד, שנמצא מצדה השני של תחנת הילל, יש שמונה בתים לאורך הגדר, ובשישה מתוכם היו מקרי סרטן".

התושבים פתחו במאבק מתוקשר היטב, הפעילו לובי בכנסת, הפגינו, חסמו צמתים, איימו להשבית את הלימודים ולפנות לבג"צ. מולם ניצבה שורה של גופים ציבוריים ומשרדי ממשלה.

אקרמן מתאר מסכת ארוכה של שקרים והטעיות של הממסד, זאת לטעתו, כדי למנוע את הפסקת השידורים. בין היתר הוא מספר כי עקבו אחרי אנשי היישוב וכשראו שהם באים לעשות מדידות, הורידו את עוצמת השידור. "משקרים ומרמים בצורה שאתה פשוט נדהם".

באוגוסט 2000, נשא מאבק התושבים פרי. בית הספר של היישוב פונה לכיוון התחנה, ושם הקרינה גבוהה יותר. על רקע איום התושבים שלא לפתוח את שנת הלימודים כסדרה, הושג הסכם לפיו מתחייבת המדינה להקים אתר חלופי לתחנת הילל; ועד ליישום ההסכם תורד רמת הקרינה ל- 10% מהתקן במשך שעות הלימודים, ו-25% מהתקן ביתר היממה.
 
גם לאחר חתימת ההסכם ואישרורו על ידי הממשלה, המשיכו תושבי צורן במאבק ליישומו. בתחילת שנת 2002 החליטה בזק לסגור את התחנה; זה החזיק פחות משבועיים. "שלחנו מכתב לאילן בירן, בו אמרנו לו: 'כל נזק שיהיה ביישוב, אתה תישא באחריות באופן אישי'. בעקבות המכתב הוא סגר את התחנה וביקש שיפוי מהמדינה והתחייבות המסירה ממנו את האחריות".

מכתב ברוח דומה קיבל השבוע גם ראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד לאיכות הסביבה, ד"ר סטליאן גלברג, ולפיו נטען כי המשרד לאיכות הסביבה החמיר החמרה נוספת ביחס להסכם שנחתם עם התושבים. הסף שקבע המשרד בהיתר השידורים של התחנה הוא לקרינה של 15% מהתקן ולא 25% כפי שנקבע בהסכם.

גלברג אומר כי ברגע שהיה חשש סביר שרמות הקרינה גבוהות יתר על המידה, הוא שינה את ההיתר והורה לסגור את שידורי רשת ד'. "הבאנו את זה לממשלה שהחליטה שלא משדרים יותר את רשת ד' מהחווה ליד צורן, אלא ממקומות אחרים".

התושבים גורסים כי דווקא פנייתם לראש הממשלה היא שהביאה להפסקת השידורים. המשדר של קול ישראל בערבית היה חזק, לדברי גלברג, פי 4 מכל המשדרים האחרים בחווה גם יחד.

ניתן היה לצפות שהתחייבות המדינה תהיה לעמוד בתקן, ולא בעשירית ממנו. אקרמן טוען כי "התקן מתייחס רק להשפעה הטרמית על תאי המוח, לחימום שלהם, כמו במיקרו. אבל יש עוד המון השפעות אחרות על מערכת העצבים, המערכת החיסונית ועוד, שאף אחד לא בדק בצורה יסודית. זה כמו העישון והאסבסט, שלקח שנים עד שגילו את הקשר לסרטן".

גלברג מודה כי יכול להיות שבעוד 20 שנה יתברר שאחרי חשיפה ארוכת שנים הקרינה אכן מסוכנת, וכי ארגון הבריאות הבינלאומי טועה בקביעת סף הקרינה הבטוח.

"זה שקר", אומר אקרמן, "מישהו משקר בידיעה שהתקן לא משקף את כל התופעות, אפילו לא עשירית מהן. הוא לוקח משהו אחד ואומר 'חבר'ה, זה בסדר, תעזבו', וזה במודע. לא מעניין אותם שאנשים ימותו, מה שמעניין אותם הוא בטחון מדינת ישראל, ויותר מזה התחת שלהם, שלא יעשו להם בלגאן ויתנו להם לגמור את הקדנציה בשקט. בני האדם שחיים סביב התחנה הם בכלל לא שיקול".
 
 

מאבק על בריאות או בעצם על קרקע?

כך או אחרת, ההסכם עם התושבים קובע מה רמות הקרינה המרביות שיאושרו בצורן, והמאבק כיום, מעבר לדרישת התושבים לסגור את האתר, נסוב על הקביעה מהי רמת הקרינה בפועל. אולם מתברר שלא כל המדידות מראות את אותן התוצאות. במהלך דיון בנושא שהתקיים בשבוע שעבר בוועדה לביקורת המדינה בכנסת אף התגלעו חילוקי דעות קשים בין הגופים המודדים את רמת הקרינה.

מעבר לכך, תושבי צורן ממשיכים להילחם בקיום תחנת השידור גם משום שעצם קיומה מתנגש עם שאיפות ההתרחבות של הישוב. "אי אפשר לפתור את זה על ידי כך שצועקים כל הזמן 'געוואלד', יש גבול לכמה שאפשר להיכנע ללחץ ולקולניות".

בישיבת הועדה לביקורת המדינה בשבוע שעבר נקבע גם כי נציגי משרד איכות הסביבה, הוועדה לאנרגיה אטומית בנחל שורק, משרד התקשורת ומשרד הבריאות יערכו במשך שבועיים מדידות יומיומיות של רמת הקרינה באתר. תוצאות המדידה יועברו לוועדה ואם תתגלינה חריגות - יישלל ההיתר להפעלת האתר. עוד החליטה הוועדה לדרוש כינוס ישיבה בדרג מנכ”לים של המשרדים הנוגעים בדבר בתוך חודש ימים, ישיבה שבה יוחלט על המקום החלופי אליו יועתק אתר הילל.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ רן כהן אמר כי "התייחסות הממשלה להחלטתה על העתקת אתר הילל למקום חלופי המרוחק ממקום ישוב היא הפקרות. הממשלה מהמרת על בריאות הציבור ולא ייתכן שזמן כה רב נמשך, והממשלה לא מילאה עדיין את ההחלטה שהיא עצמה קיבלה".

תושבי צורן כבר לא מאמינים לאף אחד. יש מי שייטען שכל המאבק הוא על 900 הדונמים בהם ניצבת החווה, שטח יקר שגם לצורן וגם לבזק יש בו עניין נדל"ני. בינתיים חוזרים התושבים לצמתים. "לא נעזוב אף אחד, עד שהדבר הזה לא ילך מפה", הם מבהירים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by