בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
זריקת עידוד 

זריקת עידוד

 
 
גיל בן-נון

סדרת טיפולים ניסיוניים שנערכה בחולי סוכרת נעורים הניבה תוצאות מעודדות – 14 מתוך 15 הנבדקים לא נזקקו לזריקות האינסולין לתקופה של מספר חודשים עד שלוש שנים. אמנם עדיין לא הגיעה העת להיפטר מהמזרק, אבל לחולי הסוכרת יש סיבה לאופטימיות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האם חולי סוכרת הנעורים מתקרבים ליום שבו לא יהיו חייבים להזריק לעצמם אינסולין מדי יום? קבוצת מדענים בברזיל סבורה שהתשובה לכך חיובית. במאמר שפירסמו בשבוע שעבר במגזין איגוד הרפואה האמריקאי, מדווחים החוקרים על עבודה שעשו מסוף 2003 ועד אמצע 2006, שממנה עולה כי טיפול בתאי גזע של חולי סוכרת, עשוי לחסוך מהחולים את ההכרח בזריקות האינסולין למשך מספר חודשים עד שלוש שנים.

קבוצת החוקרים, מבית הספר לרפואה "ריבראו פרטו" בברזיל, ערכה במהלך המחקר סדרות טיפולים ב-15 חולים וחולות סוכרת נעורים, בגילאים 14-31. בסיום התצפיות, לפני כחודשיים, התברר כי באמצעות הוצאת תאי גזע מגוף החולה, ביצוע פעולה עליהם והשבתם לגוף, ניתן לייתר את הצורך בזריקות האינסולין. מדובר בשלב מאוד ראשוני, במחקר שיש בו עדיין סוגיות לא פתורות רבות.
 
תפקיד האינסולין להכניס את הסוכר לתוך התאים (צילום: ASAP)
 תפקיד האינסולין להכניס את הסוכר לתוך התאים (צילום: ASAP)   
סוכרת מסוג 1, המכונה גם סוכרת נעורים - זאת משום שברוב המקרים היא מתגלה בגיל צעיר - נגרמת כתוצאה מכשל במנגנון החיסוני, שאמור להגן עלינו מהתקפות חיידקים, וירוסים ודומיהם. מסביר מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים, פרופ' משה פיליפ, מסביר: "מנגנון החיסון תוקף בטעות את תאי הבתא בלבלב - מייצרי האינסולין - ומוביל להיעלמותם".

לדברי פיליפ, בשל נטיית התאים להיעלם במקרה של מתקפה, יש לבצע את הטיפול שהוצע במחקר מוקדם ככל שאפשר: "הניסיון שנעשה במחקר הזה, כמו בהרבה מחקרים אחרים, הוא לתפוס את מחלת הסוכרת בתחילתה, כשעוד יש שארית של תאי בתא, במטרה לעצור את המתקפה ולהשאיר את התאים המעטים שעוד חיים, מתפקדים". חשיבות תאי הבתא מייצרי האינסולין קריטית, מחדד פיליפ, משום שתפקידו של האינסולין הוא "להכניס את הסוכר לתוך התאים, מכיוון שבלי היכולת הזו אי אפשר לחיות".

אלא שדרישת הטיפול המוקדם בעייתית בעולם האמיתי - ברוב המקרים חולי הסוכרת כלל לא מודעים למצבם, עד לשלב שבו נהרסו כבר 80% מתאי הבתא בלבלב. רק לאחר מכן מתחילים להופיע התסמינים. יפעת יעקובי, סטודנטית לעיצוב גרפי בת 22 מהוד השרון, מספרת על תסמינים שאותתו לה כי חלתה לפני חמש וחצי שנים: "שתיתי הרבה, הלכתי לעיתים תכופות לשירותים, רזיתי נורא וחשתי רעב קיצוני". היום היא נזקקת לארבע זריקות מדי יום, רובן במקומות ציבוריים: "אני תמיד צריכה לחיות עם בדיקות וזריקות, אבל אני עושה הכול כרגיל. אני לא מרגישה שונה".
 

בולמים את ההתקפה

 
המחקר החדש מכוון בדיוק לאי הנעימות והסבל שכרוכים בזריקות, ונועד למצוא פיתרון למחסור האינסולין בגוף מבלי להזדקק להן. "במחקר השתמשו בתאי גזע בניסיון לדכא את ההתקפה של המערכת החיסונית. לשם כך נערכה הכנה, שבמסגרתה נעשה שימוש בתרופות כימיות, שמדכאות את מערכת החיסון באמצעות תאים צעירים, חדשים, שאמורים לעצור את ההתקפה", מסביר פרופ' פיליפ.
 
 
תאי הגזע נלקחו מהחולים ועברו תהליך חוץ גופי. מבחנות המכילות תאי גזע (צילום: רויטרס)
 תאי הגזע נלקחו מהחולים ועברו תהליך חוץ גופי. מבחנות המכילות תאי גזע (צילום: רויטרס)   
תאי גזע הם תאים צעירים שטרם התמיינו, ונוצרים בגוף בריא לאורך כל חייו. החידוש במחקר הוא, שתאי הגזע שבהם השתמשו נלקחו מהחולים עצמם, ועברו תהליך חוץ גופי שבו הוחלשה המערכת החיסונית שלהם והיכולת לתקוף את תאי הבתא. במקביל, העבירו החוקרים את גוף החולים תהליך כימותרפי, על מנת להחליש את המערכת החיסונית הכללית שלהם. לאחר התהליך, ששינה במקצת את אופיים של התאים, הם הוחזרו לגוף החולה, במטרה להשליט על המערכת החיסונית את חוסר היכולת לפגוע בתאי בתא ובייצור האינסולין.

התוצאות היו מרשימות: 14 מתוך 15 החולים לא נזקקו לאינסולין למשך תקופה שנעה בין מספר חודשים לשלוש שנים. החוקרים מסבירים את ההבדלים בפרקי הזמן ללא צורך בזריקות אינסולין, בשלבי המחלה של החולים בעת קבלת הטיפול - ככל שהמחלה "נתפסה" בשלב מוקדם יותר, כך היו התוצאות לדעתם טובות יותר. "זו לא פעם ראשונה שמנסים להשתמש בתאי מח עצם לעצירת ההתקפה, עשו את זה גם במחלות אחרות שתוקפות את המערכת החיסונית וגם במחלת הסוכרת. המחקר הזה, הוא הראשון שאני מכיר, שבו לא עשו שימוש רק בתאי מערכת טיהור כללי, אלא בתאי גזע שעשו להם הכנה כלשהי מחוץ לגוף", מנסה פרופ' פיליפ להסביר את החדשנות שבמחקר.
 

לא לזרוק את המזרק

"סיבוכים עלולים להתרחש, אמנם בגיל מבוגר אבל זה מפחיד. אני יודעת שזה קיים ושעלי להיזהר מזה, אבל מכיוון שאני שומרת על עצמי, אני מאמינה שיהיה בסדר", מתארת יעקובי את חששותיה. "לא נראה לי שהפיתוח במצב בו ניתן להשתמש בו, אבל אני מקווה שיום אחד, מתישהו, ימצאו תרופה... הזריקות לא מפריעות לי, אבל תמיד אתה רוצה שיהיה לך יותר טוב".
 
גם פרופ' פיליפ מזהיר מפני עודף אופטימיות, ומעלה מספר בעיות כבדות משקל בנוגע למחקר ולממצאיו: היעדר קבוצת ביקורת, שימוש בקבוצת נבדקים קטנה וסיכון שמתעורר כאשר מחלישים את המערכת החיסונית בגופו של חולה. "החיסרון הגדול של המחקר הוא בכך שלא נוהל עם קבוצת ביקורת. אנשים רבים המתחילים לפתח סוכרת חדשה עוברים שלב שנקרא 'תקופת ירח דבש', בו באופן ספונטני מתאפשר להם לחדול מהשימוש באינסולין. כלומר, קיימות תנודות בעוצמה של ההתקפה על המערכת החיסונית, ומכאן שהמחקר לוקה בחסר. הוא אומנם מדליק נורית של תקווה שאפשר יהיה, אולי, להשתמש בתאי גזע כדי לעצור את ההתקפה, אבל הוא לא מושלם".

גם הגדרת החוקרים את המונח "סוכרת מסוג 1" בעייתית. "הם הגדירו סוג 1 על סמך נוגדנים מסוימים שנמצאים גם אצל 10% מחולי סוג 2", אומר פרופ' פיליפ. להגדרה הבעייתית מצטרפת גם הקבוצה הקטנה שנבדקה, המונה בסך הכול 15 חולים. הבעיה שבהחלשת המערכת החיסונית של החולה, קיבלה ביטוי במחקר כאשר אחד החולים שהשתתפו בו, חווה ירידה בהורמונים הקשורים בפוריות.

כל שידוע על מקור הסוכרת הוא, שהיא נגרמת משילוב של גנטיקה וגורמים סביבתיים. "אין בעולם בשום מקום פיתרון, אבל במכון שאני מופקד עליו, נעשים שני ניסיונות דומים לחולל שינוי במערכת החיסון. בשני הניסיונות האלה דרגת הסיכון קטנה בהרבה לעומת דרגת הסיכון במחקר עליו דיברנו, ושניהם נמצאים בתחילת הדרך", אומר פיליפ. "העולם כולו מנסה פרוטוקולים שונים של מחקר כדי להגיע לדיכוי תהליך ההרס הזה, והתקווה הגדולה היא לטפל בו עוד לפני שמופיעה הסוכרת עצמה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by