בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קשור אותי, אהוב אותי 
 
 כן צריך שתדליקו לי נר. הופעה ב- Dungeon (צילום: עידן עפרוני)    
 
טלי גלסקי

קהילת ה- BDSM יצאה השבוע מהארון; מועדון חדש מתכוון לתת לקהל הישראלי הזדמנות לגלות את עצמו בבגדי עור שחורים; טלי גלסקי יצאה לבדוק את שני צידי השוט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 אסור להזדיין או לאונן וגם לא לבצע משחקי חניקה
  אסור להזדיין או לאונן וגם לא לבצע משחקי חניקה   
השבוע נראה היה שקהילת ה- BDSM מצאה לה בית. ולא סתם בית, אלא מרתף עינויים מצוייד. במבנה טורקי עתיק רב מפלסים וחדרי אירוח פרטיים אפשר להינעל, להיקשר, לטפטף שעווה ועוד כיד הדמיון הטובה (בייחוד אם היד מחזיקה בשוט). בעלי המועדון החדש, שמעוניינים לפתוח את הקהל הישראלי לחוויות חדשות, פתחו את דלתות הברזל שלו גם בפני "ונילה" כמוני. ונילה, אגב, הוא מי שלא שייך לסצנה.

חברים ששמעו שאני הולכת לפתיחה של ה- "Dungeon" הפצירו בי לקחת מלווה, ג'סט אין קייס. לכי תדעי, אמר אחד המתנדבים, עוד תמצאי את עצמך הודפת גבר זר על ארבע שנדבק לך לרגליים. חברות שלי דווקא התלהבו מהרעיון שיוכלו לפרוק תסכולים בשביל כל הגברים שהשפילו אותן עד כה. אחרי הכל, מדובר בתיקון חברתי באמצעות אלימות לגיטימית, לא?

אז זהו, שלא. מי שמדמיין מפגש BDSM כסוג של מסיבת פוגו, שבה איזה פריק נכנס לחדר, חוטף מכות וגומר מזה, טועה בגדול. דבר ראשון, האנשים שפגשתי היו מה שנקרא "אנשים מן היישוב". עבודה מכובדת, משפחות וקבוצת כדורסל אהודה. דבר שני, אין סקס. לפחות לא במועדון. האורחים מוזמנים להשתמש באביזרים הרבים אבל אסור להזדיין או לאונן וגם לא לבצע משחקי חניקה, פיסטינג או פעילויות הקשורות בהפרשות. "המטרה היא", אמר לי אחד מהמקימים, "שאנשים יבואו לכאן להתגרות, ואז ילכו הביתה להתפרק".

אני מודה שהיה בהצהרה הזו משהו קצת לא נוח. זאת אומרת, מה יקרה אם גם אני אתגרה? אחרי הכל, המילים אילוף, שפחה ועונש מעולם לא עוררו בי אסוציאציות מיניות. לכן, כשבְּלֶקי קשרה את העבד שלה לצלב עץ על הקיר והצליפה בו, הייתי קשובה לתגובות הפיסיולוגיות שלי יותר מאשר לשלו. גם כשהיא טפטפה שעווה רותחת של נר על פטמתו ודרכה על אשכיו במסמרי העקב שלה. כל העת היא מלמלה דברים באוזנו של הגבר הלבוש בחוטיני שחור ומסכה, ובדעתי עלו עלבונות שטניים. רק לאחר מכן נודע לי שמה שהיא שאלה היה: "אתה בסדר?", "כואב מידי?".
 

המנהלים הגדולים הופכים לעבדים נרצעים

"כמה שחושבים שהישראלים הם עם שמרן, מתחת לפני השטח האדמה בוערת", אומר דני, שאחראי לעיצוב המועדון ולהכנת ה"צעצועים". כדי להוכיח לי שהוא לא סתם מדבר, הוא שלח אותי לאתרים כמו עדשה ו- heberotic, שם קיבלתי שיעור מאלף באקסהיביציוניזם עברי.

קהילת ה- BDSM בארץ מורכבת מכמה אלפים של גברים ונשים, שמתחלקים לכעשר קבוצות קבועות. בערך אחת לשבוע הם נפגשים בבתים פרטיים, חדרים שכורים (חלקם במסעדות באזור דרום ת"א). חלק מהפגישות מוקדשות להעברת חוויות והשאר לסֶשֶנים. סשן יכול להימשך 30 דקות או כל הלילה. יש גם ליין של מסיבות שמארגן אתר האינטרנט Domina.

תמיר, פעיל בסצנה, סיפר לי שהרבה מהם בעלי מקצועות חופשיים בדרגות ניהול. "ככל שלאנשים יש יותר כסף, כך הם יותר סוטים", אמר. "כשאפשר להשיג הכל, רוצים יותר ומנסים לקנות אפילו אנשים".

כמו בחו"ל, גם בארץ עולה מספר העבדים על מספר המלכות, אומר תמיר וגורם לי לראות באור שונה את המין המחוזק-מגדרית מסביבי. מה, קשה להם לשלוט כל הזמן? במשחקי השליטה הופכים אנשים את מה שקורה להם בחיים האמיתיים, הוא מאושש את חשדותי. המנהלים הגדולים שכולם מלקקים להם כל היום, חייבים להפוך לנשלטים בעצמם. אלה שביומיום מרגישים שלא נותנים להם כבוד ולא מתייחסים אליהם, מגיעים למפגשים כדי להיות הדומיננטיים. השליטה במישהו אחר מנפחת להם את האגו. הכל עניין של איזון, הוא מסביר, וזה מאפשר להם להיות רגועים יותר בחיים הרגילים.
 

למעלה, למטה ואז מתחלפים

כמו שהוא מציג את זה, אפשר לחשוב שמדובר בפסיכודרמה או בהמלצה של המשרד לשלווה לאומית, אלמלא המין. ומה קורה עם זוגות קבועים, אני שואלת, וחושבת איך אחרי שהייתי מצליפה בחבר הקשור שלי, הייתי גם מסכימה להביא לו בירה מהמקרר. הרי זה מנוגד לכללי המשחק. תמיר מסביר שאצל זוגות זה עובד אחרת. הם לרוב "סוויצ'ים"; כאלה שאינם "דוֹם" (שולט) או "סאב" (כנוע), אלא לעתים זה ולעתים זה.

באתר פיפ מצאתי בין המאמרים הרבים כללים להתנהגות של שולט ונשלט בציבור. "בקשו מהשולט רשות לשוחח על כך בפרטיות ואל תתווכחו בציבור עם השולט שלכם" היא אחת ההמלצות. המלצה נוספת היתה "אם השולט מעשן, רוקנו בחשאי את המאפרה מדי פעם". כל זה הזכיר לי יותר מדי ספר הנחיות בשם "איך תגרמי לגבר שלך להישאר איתך". לי אישית קשה עם משחקי שליטה מחוץ לחדר המיטות. מה לעשות, אותי חינכה אמא שוויונית, שצעקה על שוטרים בהפגנות הסטודנטים של ברזיל 69'.

אמרו לי שמלכה אוהבת את העבד שלה ושמאסטר חייב לדאוג לשפחה שלו. שכללי הברזל המחייבים את הפעילות הם: הסכמה, שפיות ומילת ביטחון שנקבעת מראש ("פּוּס" שמפסיק את המשחק לאלתר). אמרו לי גם שכדי להבין באמת על מה מדובר, חייבים לנסות. את זה, אני כבר משאירה לכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by