בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הם מ-ש-ע-מ-מ-י-ם ! 
 
 ההצבעה תיגזר מסימפטיות ואנטיפטיות כאחד. הפריימריס בליכוד   
 
אלי גולדשמידט

מה שהיתה ההצגה הטובה ביותר בעיר הפכה לצל דהוי של עצמה. ולמה זה בעצם צריך לעניין אותנו אם דליה מנצחת את יולי או למה רובי נזרק החוצה, כשמערכת הבחירות הניצבת בפתח היא המשעממת והצפויה ביותר שידענו

 
 
 
 
 
 
 
 
 

1. על נקניקיות ומדורת השבט

בזמן כתיבת שורות אלו עדיין לא היה ברור אם בייגה שוחט ויעל דיין בפנים או בחוץ (שוחט אגב בפנים, ודיין בחוץ), אבל הדרמה הזו כנראה אינה מעניינת איש חוץ מבעלי העניין וכמה מכורים. לא שמה שקרה בליכוד עניין הרבה יותר.

מה שהיתה פעם ההצגה הטובה ביותר בעיר הפכה להיות מודל דהוי של עצמה; ואם היו מארגניה מתפרנסים ממכירת כרטיסים, הם היו פושטים רגל כבר מזמן. ואיך לא. למה זה בעצם צריך לעניין אם דליה איציק מנצחת את יולי תמיר או למה רובי ריבלין יחזור ויביט אל הארץ המובטחת ואליה, כנראה, לא יגיע, כשמערכת הבחירות הניצבת בפתח היא המשעממת והצפויה מראש יותר מכל מערכות הבחירות שניתן לזכור.

ולמה זה בעצם חשוב לציבור, אם בליכוד היו נקניקיות חריפות, ובעבודה היה, כרגיל, משמים ואפרורי, כאשר ברור לכולם שתשובות אמיתיות למצב הקשה אין בעצם לאיש מהפוליטיקאים, וממילא ההצבעה בבחירות תיגזר מהשתייכויות שבטיות ומסימפטיות ואנטיפטיות רגשיות. וזה עצוב, כי כשהולכים לבחירות חדשות חשוב שלפחות ישאירו את התקווה לעתיד טוב יותר.

נדמה שאת התקווה הזו יותירו הפעם לקופירייטרים וכותבי הג'ינגלים למיניהם, מבלי שהיא תדביק את ציבור ההולכים לקלפי. אבל זוהי הדמוקרטיה ואת כלליה צריך לשחק.
 

2. השד העדתי בדרך לקלפי

לא ברור למה, אבל כמו השפעת העונתית אי אפשר לעבור את החורף הזה בלי השד העדתי שיוצא מהבקבוק כל פעם שריח הבחירות נישא באוויר. עוד בטרם נדמו הדי הקרב בין מצנע לפואד, וכבר מיהרה ש"ס והזמינה את בוחרי העבודה יוצאי עדות המזרח להסתופף בצילה. עם פרסום ההערכות לגבי העשיריה הראשונה בעבודה, כשהסופר אלי עמיר מתנדנד בין איתן כבל לבייגה שוחט (עמיר לא נכנס לבסוף רשימה), כבר טרחו הפרשנים להדגיש את אשכנזיותה של רשימת העבודה.

לא שבליכוד זה אחרת, אבל אלה קיבלו עוד בימיו של מנחם בגין ז"ל פטור נצחי מנוכחותו של אותו שד איום, ואין להם שום צורך להתנצל על עשיריה אשכנזית כמעט לחלוטין. את העבודה יכתירו כמפלגה אליטיסטית ואשכנזית, גם אם לא תמצא אשכנזי אחד לרפואה בין כל מרכיביה. לא מזמן אכן היו בה יותר בני עדות מזרח מיוצאי אשכנז, וזה לא עזר לה במאומה. לכן העובדות בכלל לא חשובות, ושום מאמץ לגיוון עדתי של הרשימה לא יעזור לעבודה.

הליכוד, לעומת זאת, תמיד יהיה "עממי" ומחובר ל"שטח" ולא משנה מה יהיה הרכב משלחתו לכנסת. כי לסטיגמות ולדימויים יש חיים משלהן, ושום ניסיון לקעקע אותן לא יסתייע. הבעיה היא שזה פוצע שוב ושוב את המרקם הכל כך עדין של החברה הישראלית ומחזיר אותנו כל מערכת בחירות שנות דור אחורה לימים קשים ואפלים. חבל שזה קורה לנו שוב ושוב.
 

3. החלום הרטוב של טומי לפיד

תארו לכם את התסריט הבא: הבחירות מסתיימות בכך שהליכוד מקבל 35 מנדטים, העבודה 22, ושינוי 12. כמה זה ביחד? 69. רוב ברור ומוצק בכנסת.

אריק שרון, שרוצה להניע מהלך מדיני, מבין שאפי איתם וליברמן לא יאפשרו לו את זה ופונה למצנע וללפיד ומציע להם קואליציה משולשת. המטרה: הסדר מדיני בתוך שנתיים, תוך התחייבות מפורשת של כל שלוש הסיעות שלא לפעול להפלת הממשלה והסכמה ללכת לבחירות כלליות כדי לאשר את ההסדר המדיני בקלפי.

תוך כדי כך פועלות שלוש הסיעות יחד לצמצום דרמטי של המנגנון הממשלתי, להפניית תקציבי ענק לתשתיות, ולרפורמה צודקת בחלוקת התקציבים החברתיים. כל זה קורה בתמיכה מסיבית וגיבוי כלכלי של ארה"ב והאיחוד האירופי.

כל זה אפשרי? כן. זה יקרה? לא. למה? כי זה נשמע יותר מדי טוב, ודברים טובים קורים כאן לעיתים נדירות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by