בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
נכים נפקדים 
 
 נתראה אחרי הבחירות. צודקביץ` וחבריו למאבק הנכים (צילומים: לעמ)   
 
גילי סופר

לפני שנה סערה המדינה לאחר שהנכים נאלצו להכריז על שביתת רעב כדי לזכות בתשומת לב הממשלה. היום, כשראשי המאבק מתחככים בפוליטיקה, לא נותר לנכים אלא לקוות שההבטחות גם ימומשו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בשביל העניין המדיני לא הייתי נכנס לכנסת. קריים (שני מימין)
 בשביל העניין המדיני לא הייתי נכנס לכנסת. קריים (שני מימין)   
השבוע אושר בכנסת תקציב המדינה לשנת 2003, ורק לאחרונה ראו הנכים סוף סוף כמה לירות ממה שהשיגו בשביתתם האחרונה, ערב אישור תקציב 2002. בחורף שעבר כזכור הם הפגינו בירושלים. במשך 77 יום בהם משכבו על הכביש בכניסה למשכן, התבצרו בתוכו, ואח"כ, כשהקור וגשם גברו, עברו ללון בלובי של משרד העבודה. רק לאחר שפתחו בשביתת רעב התערב ראש הממשלה בעניינם והחל ללחוץ לסיום השביתה.

הנכים שתבעו בתחילה את השוואת קצבת הנכות לשכר המינימום, הסתפקו לבסוף בתוספת של כמה מאות שקלים לקצבתם. בתחילה דרשו בתוקף תוספת לכל הנכים, אך עד שהובא הדבר להצבעה בכנסת כתיקון לחוק הביטוח הלאומי, הועלה הסף לקבלת התוספת ל-75% של "אי כושר עבודה". את התוספת, בסך 400 שקל קיבלו כ-70 אלף נכים לראשונה החודש, ו- 25 אלף נכים נוספים קיבלו תוספת של 250-300 שקל.

דרישת הנכים למנוע פגיעה בהכנסתם של אנשים עם מוגבלויות עם הגעתם לגיל פרישה התקבלה, ואילו בדבר דרישת השובתים שלא לשלול את קצבת הנכות מנכים המשתכרים מעל 3,200 שקל בחודש, הוחלט שתקום ועדה. איך לא.

מאבק הנכים כמעט שהתפוגג מהתודעה הציבורית, ורק שני דמויות שנחרטו היטב בזיכרון הציבורי עוד ממשיכים לשחק בזירה הפוליטית-ציבורית: יו"ר מטה המאבק, אריה צודקביץ', ויואב קריים, הדובר החביב של המטה. עם הקדמת הבחירות נענה קריים ליוזמת אילן גילאון והצטרף לרשימת מועמדי מרצ לכנסת. צודקביץ' הכריז על תמיכתו ב'עם אחד'.

הצטרפות קריים למרוץ לכנסת, כמו גם ההשערה שצודקביץ' יוצב ברשימת עם אחד לכנסת, העלו תהיות לגבי טוהר כוונותיהם של הנאבקים, כמו גם ביקורת בקרב הציבור אותו הם מייצגים, שחלק גדול ממנו לא זכה לכל הטבה בעקבות השביתה. "המאבק הוא כל כך ארוך וקשה שללא נציג במקום בו מתקבלות ההחלטות האופציה היא שביתה אחת לשנתיים, כפי שהיה עד כה", אומר קריים, שהצטרף למרצ, לדבריו, כי שם הוא רואה את ביתו הפוליטי. הוא מדגיש, עם זאת, כי מה שחשוב לו הם הנושאים החברתיים. "בשביל העניין המדיני לא הייתי נכנס למירוץ הפוליטי".

קריים מדגיש כי הוא וצודקביץ' רואים עצמם שליחים ומשרתים של ציבור הנכים. ועיקר המאבק מבחינתו הוא החקיקה בנושאי הנגישות, התעסוקה והביטחון הסוציאלי. על כך שרק מיעוט מהנכים קיבל תוספת לקצבה, אומר קריים כי בהסכם של סוף השביתה זה היה אחרת, ושהברירה השנייה הייתה גרועה עוד יותר - "הם הביאו את זה להצבעה ביום האחרון של מושב הכנסת, והברירה הייתה בין 70 אלף נכים שיקבלו או אף אחד".

הוא אומר "הם", אבל אחרי הבחירות עוד עשוי להתרחש לו ולמרצ (שהציבה אותו במקום ה-14) נס, ואז הוא כבר יהיה חלק מהממסד השלטוני על כל מה שמשתמע. "זה מבחנו של כל איש ציבור. אני מקווה שזה לא יקרה לי ומקווה שהציבור, בעיקר הציבור שלי, ייתן לי שתי סתירות לחי ויעמיד מולי את המראה שתראה לי את פרצופי שהתכער".
 
כל מפלגה מחפשת מועמד חברתי. שרון נועד עם הנכים
 כל מפלגה מחפשת מועמד חברתי. שרון נועד עם הנכים   
בתחילת ינואר אמורה לסיים את עבודתה 'ועדת ההשתכרות', ובמטה המאבק מקווים שהיא תחליט שלנכים מותר להרוויח יותר משכר מינימום, מבלי שקצבתם תיפגע. אבל בינתיים, לרבים מהנכים אין יכולת ממשית להשתכר - מי שמרוויח מעל 1950 שקל בחודש מסתכן בשלילת הקיצבה.

"אני חי על קצבה חודשית של 2,100 שקל", מספר יום טוב כהן, מראשי מטה מאבק הנכים, "זה פשוט לא חיים". בנוסף לקצבת הנכות מקבל כהן גם קצבת ניידות וקצבת שירותים מיוחדים. קצבת הניידות מכסה פחות או יותר את ההוצאות שיש לו על הרכב המיוחד המותאם לנכה בכסא גלגלים, כ-25 אלף שקל בשנה, אך קצבת השירותים המיוחדים (3,300 שקל בחודש) לא מתקרבת לעלותה של העובדת הסיעודית הזרה שהוא נאלץ להעסיק. את ההפרש, הוא אומר, הוא נאלץ לקחת מקצבת הנכות.

נורית פלג, הסובלת ממחלה גנטית נדירה, מוסיפה כי קושי בסיסי ממנו סובלים הנכים היא הביורוקרטיה. "כל דבר שרוצים, זה לרוץ עוד פעם ועוד פעם ולתבוע ולערער, זה ממש נורא. אני כל הזמן שומעת על כל מיני אנשים שמורידים להם כל מיני זכויות, וכל דבר זה סיפור, בגדול זו תחושה של מלחמה". ובמלחמה הזו חסרים לנכים כלים, כוח והבנה לעומק של זכויותיהם. "בארגון אחד אומרים לך דבר אחד, בארגון שני אומרים לך דבר שני, ובביטוח לאומי אומרים דבר אחר לגמרי", מסבירה פלג.

מעבר לקושי שבהתמודדות עם המערכות הממסדיות, על הנכים גם להתמודד עם חברה שלא תמיד יודעת לקבל אותם. הדיסאוטונומיה המשפחתית, המחלה הנדירה בה לוקה פלג הפוגעת במערכת העצבים הלא רצונית; חולשת השרירים גורמת לבעיות ניידות ולעקמת קשה. "בתיכון זה היה נורא", מספרת פלג, "מאוד קשה לאנשים לקבל את השונה בגיל הזה והרגשתי את זה כל יום. פשוט התעלמו ממני. עכשיו זה כבר יותר טוב, יש לי הרבה חברות, נכות ושאינן נכות, וגם חבר היה לי".

גם כהן מכיר את התחושה, "לפני 3 שנים, לא ראו אותי ממטר ברחוב". היום הוא חש כי יותר כבוד ברחוב לנכים, מאשר היה לפני תחילת המאבק. ישנן גם יותר ויותר התארגנויות לעזרה לקהילת הנכים, אך עדיין יכול נכה המרותק לכיסא גלגלים למצוא את עצמו משלם 50 שקל למישהו שיחליף לו נורה שנשרפה. "לאנשים יש רתיעה מפני נכים", מוסיף קריים, "הם מתייחסים אל נכות כאל דבר מדבק".
 
לדעת פלג זה לא כל כך משנה אם יהיו לנכים נציגים בכנסת או לא. היא מזכירה שחוקים לחוד ומציאות לחוד, וכדוגמה היא מזכירה את החוק המחייב מעסיקים להעדיף אנשים עם מוגבלויות על אנשים בלי מוגבלויות (חוק שאיש כמעט אינו מכיר או אוכף).

"אבל הפוליטיקאים יכלו לעשות קצת יותר", היא מדגישה. "הנה תראה עכשיו, כל מפלגה מנסה להעמיד את המועמד החברתי שלה. אם מישהו הולך על הנכים או על כל דבר אחר, הוא כבר משמש לנציג לכל העניין החברתי". פלג ממש מתרשמת מהעניין, "יהיו בחירות ותוך חודש הכל יחזור להיות אותו דבר".

למען האמת, גם במטה מאבק הנכים קצת כועסים על קריים, ויש גם מי שחושב שניצלו אותו במרצ. "אם הוא היה מוצב במקום ריאלי", אומר כהן, "היינו מברכים אותו". כך או כך, מבטיח כהן, קולם של הנכים יישמע אחרי הבחירות במאבק הבא.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by