בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
צ'ארלי ביטון חוזר כדי לשחרר את האזרחים משיעבוד ההון 

צ'ארלי ביטון חוזר כדי לשחרר את האזרחים משיעבוד ההון

 
 
נתי יפת

צ'רלי ביטון, מנהיג "הפנתרים השחורים" לשעבר, חוזר לפעילות חברתית. הלוחם הנצחי באליטה האשכנזית הצטרף לאינטלקטואלים רוסים, כדי להוביל מאבק נגד שלטון ההון הדורסני. אם מתאחדים ומתלכדים ויש תביעות משותפות, אפשר לשנות, הוא אומר. ראיון מיוחד עם האיש שקשה להוציא ממנו מילה טובה על מישהו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צ'רלי ביטון, האופוזיציונר הנצחי, חוזר לפעילות ציבורית בפרופיל גבוה. בימים אלה הוא לוקח חלק בפעילות של קבוצת אנשים שמקימה תנועה חברתית חדשה, חסרת שם בשלב זה, אך בעלת הרכב מעניין - שותפיו החדשים של הפנתר אפור השיער הם דווקא אינטלקטואלים רוסים.
 
צ'ארלי ביטון. חבר לאינטלקטואלים רוסים למאבק נגד ההון והשלטון (צילום: אתר קדמה)
 צ'ארלי ביטון. חבר לאינטלקטואלים רוסים למאבק נגד ההון והשלטון (צילום: אתר קדמה)   
לביטון, שאומר על האשכנזים ברגע של התלהטות יצרים ש"השנאה שלהם (למזרחיים) היא שנאת עולם", יש היסטוריה של התרועעות עם האליטה האשכנזית לאורך השנים. את ההשראה להקמת הפנתרים השחורים ב-1971, הוא זוקף לזכות מפגשים עם הבוהמה הירושלמית בתחילת שנות השבעים. היכולת של הצעירים המרוקאים דוברי הערבית מהשכונות להתמקח עם סוחרי החשיש ממזרח העיר, הולידה מפגש מפרה עם יושבי בתי הקפה האשכנזים.

בגלגול החדש של הפעילות המהפכנית של ביטון, הוא רוצה להוציא את ההמונים לרחובות, לקיים עצרות בשכונות ולגרום לאזרחים - בעיקר לחלשים שביניהם - להתנגד לשלטון ההון, שלטעמו משעבד אותם. התנועה החדשה לא מתכוונת לרוץ לכנסת כמפלגה, וביטון מבהיר: "לא אהיה היו"ר. אני רק זקן שרוצה לעודד צעירים לפעול".

לשיטתו של ביטון, מדינת ישראל לא נוקטת רק בגזענות - "זה הפרד ומשול, לקומם מזרחיים ורוסים זה נגד זה, ואפילו מזרחיים בינם לבין עצמם - כורדים, תימנים, מרוקאים, כולם נגד כולם. זאת השיטה מאז קום המדינה". אבל ביטון טוען שאינו מציעה פוליטיקה של שנאה. לדבריו, "אני רוצה לתקן, למצוא מכנים משותפים כדי לתקן את החברה הישראלית במקומות הכי קשים, כואבים ומשפילים. אחרת לא הייתי פועל בהתארגנות הזאת, שיש בה מזרחיים, רוסים, צברים ואשכנזים שירצו להצטרף".
 

"הפנתרים יצרו מפנה בהיסטוריה"

 
36 שנים חלפו מאז הוקמה תנועת "הפנתרים השחורים", וצ'רלי ביטון עוד לא השתחרר מדימוי הקוריוז שדבק בו. ההלעגה ארוכת השנים מצד התקשורת, והתיוג כביריון קשקשים שפועל בגבולות האפורים של החוק, השאירו בו את רישומם. אבל שלא תהיה טעות - צ'רלי ביטון לא התרכך, והוא לא מהסס להגיד את שעל ליבו.
 
 
את מספר הפעמים שהמילה מניאק הופיעה בצמוד לשמו של מאן דהוא בשיחה, אי אפשר לספור על אצבעות שתי ידיים. למרות הלבוש המהודק, הישיבה הנינוחה בבית קפה אופנתי והשנים הארוכות במבשרת ציון, ביטון לא וויתר על החספוס של מוסררה. זה הדגל שלו, וכלל לא משנה אם הדגל הזה הוא מקור לגאווה או לבושה - ביטון פשוט מרשה לעצמו להיות טבעי וחופשי ממגבלות.

את אנשי עמותות הצדקה, למשל, שהמדינה מעוניינת לשמר, הוא מכנה "כנופיות של גנבים. כנופיה אחרי כנופיה. אחד יותר גנב מהשני, הארגונים יורדים לרמות הכי נמוכות, במקום להיאבק בממסד ולתבוע שינויים משמעותיים. בשם הדאגה יש משכורות יפות, כלי רכב, עובדים. כל פעם אתה שומע על גניבות כספים בעמותות, כמעט כל עמותה תיפול על משהו אם יבדקו. אחד האויבים הכי גדולים הן העמותות האלה, שצריך לחסל אחת ולתמיד".

בראי השני, ביטון טוען שמורשת הפנתרים השחורים נמחקה מההיסטוריה של ישראל. לראיה, הוא מספר על ניסיון כושל להוציא ספר ביוגרפי על חייו ופעילותו בהוצאת ידיעות. לדבריו, הפנתרים יצרו תפנית היסטורית בישראל, אך ההון האשכנזי לא מעוניין לשמר את המורשת הבעייתית, ולכן "מוחקים והורסים כל מה שקשור לפנתרים השחורים. מנסים למחוק".

לא רוצה להיות בורגני

תפיסת עולמו של ביטון דיכוטומית משהו. הוא קשה לעיכול ולא עושה הנחות לאף אחד. להוציא ממנו מילה טובה על אישיות ציבורית זאת משימה בלתי אפשרית, ואין אחד שלא נמלט משבטו הנחרץ: האשכנזים גזענים; חברי ש"ס הם רמאים, נוכלים ועב"מים; בוז'י הרצוג הוא "סמרטוט בן סחבה" שאבא סידר לו מיליונים; נערי האוצר הם "כנופיות צפון תל אביב ורחביה... גזענים, שונאים אותנו ועושים הכל כדי להילחם בנו המזרחיים"; אייל קיציס הוא "עלוב, אפס מאופס, סחבה, מניאק, כמה נותנים לו לעשות כסף"; הפרסומאים מדירים את המזרחיים מהפרסומות; דניאל בן סימון הוא משרתה של מפא"י עוד מאז שנות ה-60; חד"ש מחפשת רק את האליטה היהודית ואת הקולות הערביים; אמנון לוי הוא "העלוב הזה, משרתם של האשכנזים"; הקיבוצים לא מקבלים אתיופים; ולסיום - יוסי שריד הוא כמובן "מניאק". יש לי חשד ששריד דווקא מחבב את ביטון.

השפה של הח"כ לשעבר (1992-1977) בלתי נסבלת כשלעצמה. אבל איכשהו, כשהדברים באים מפיו, קשה לכעוס. למרות הפנסיה הנוחה מהכנסת והאפשרות לשחות עם הזרם, צ'רלי ביטון לא מעוניין להישאב אל חיקה החמים של הבורגנות. הוא פגוע מדי, ישר מדי וכועס מדי. הוא אדם רגיש, וכל תנועה והברה שלו מסגירות את זה. הוא לא יוותר לבני-זונות עד שייכנעו. בתגובה למתקפות עליו הוא לא ייצא פראייר. הוא יתריס כמיטב המסורת של הפנתרים, ובסופו של דבר, בווליום נמוך יותר ודרך פילטר רגיש, עוד יתברר שבלב הטענות שלו יש הרבה מאוד מן האמת.

ההתייחסויות האישיות לאנשים כאלה ואחרים הן רק רעש רקע, הן לא העיקר. אולי זו דרכו של ביטון להכריז על עצמאות, לעקר מראש כל ניסיון לקנות אותו. הוא יוצא בצדק רב נגד שלטון ההון במדינה, ונגד אוזלת ידם ושתיקתם של רוב מנהיגי הציבור. אם מעבירים את טון ההתבטאות שלו מהאישי לציבורי, הרי שהווליום הגבוה מוצדק לחלוטין. המצב עד כדי כך גרוע. אם נדמה לנו שכולנו אזרחים במדינה חופשית, טעות בידנו, וביטון מבקש להבהיר את זה. אנחנו לא רואים את תמונת המציאות האמיתית, משום ששולטים בה בעלי עניין - הטייקונים המחזיקים בתקשורת - שהאינטרס שלהם הוא לעשות מאיתנו צרכנים כמה שיותר טובים, על אף המחיר הכבד שזה גובה מאיתנו כאזרחים. בשביל אוכלוסיות שלא קוראות מחקרים, בלוגים ו"הארץ" - רובו המוחלט של הציבור - ביטון הוא נושא מסר אפקטיבי במיוחד. עכשיו, אחרי 15 שנים של פרופיל נמוך, הוא חוזר לעשות בלאגן.
 
הראיון המלא מתפרסם באתר "עבודה שחורה"
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by