בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מי צריך את זה? 

מי צריך את זה?

 
 
יורם שורק

אפשר לחשוב על אלפי סיבות לכך שאנחנו רוצים בו ושמחים עמו, אך למה בעצם יש לזכרים פין? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השבוע התבשרנו כי נשיאה השמיני של מדינת ישראל, משה קצב, טוען כי לא היה קלון במעשיו. כזכור, כמה נשים שעבדו במחיצתו של קצב בתפקידים שונים, דיווחו על נטייתו לחשוף בפניהן את שרביט הנשיאות. שובו של הפרמשתק הנשיאותי לכותרות הוא הזדמנות נאותה לענות לשאלתו של מ': למה בכלל יש לזכר פין?
 
יכול להאשים את הקאסינריה (צילום: חדשות 10)
 יכול להאשים את הקאסינריה (צילום: חדשות 10)   
קודם כל, לא לכל זכר יש פין. אצל הדגים והדו-חיים אין צורך בפין - הנקבה מטילה במים ביצים, הזכר מפיץ מעליהם זרעונים והם נפגשים בדרך. יש צורך בפין רק אצל חיות יבשה, אצלן ההפריה פנימית ודרוש צינור להעביר זרע מגוף הזכר לצינור הרבייה של הנקבה.

האשם הראשון עליו יוכלו פרקליטיו של קצב להצביע הוא ה-Casineria, יצור קטן באורך 15 ס"מ, שלפני כ-340 מיליון שנים נפרד מאחיו הדו-חיים ויצא ליבשה. צאצאיו של הקאסינריה הם הזוחלים, העופות והיונקים (מעכברים ופרות ועד לפקידות ונשיאים). כאשר יצא אותו ספק זוחל ספק דו-חי ליבשה, מצא לפניו טריטוריה נרחבת נטולת מתחרים, אך גם בעיה קשה של יובש - ביצה המוטלת ביבשה צריכה שכבות מגן משוכללות בהרבה מביצים המרחפות במים.

בעלי החיים שהם צאצאי אותה התפתחות, ואנו בניהם, שייכים לקבוצה הנקראת על שם אחד מאותם קרומים מגנים – אמוניטים ((amnion. כפי שהתברר לקאסינריה ולצאצאיו, אי אפשר להעביר זרעון דרך אותם קרומים ויש ליצור אותם סביב העובר לאחר ההפריה. חיות היבשה הוכרחו להחדיר את הזרע לתוך גופה של בת זוגם בהפריה פנימית, או במילים פשוטות יותר נאלצו להמציא את הסקס. אצל אבותינו הדגים והדו-חיים, גם לזכרים וגם לנקבות היה פתח הפרשה ששימש גם להטלה והזרעה הנקרא קלואקה או "ביב", כך שהנקבה לא נדרשה לשינויים גדולים בהופעתה. אבל כדי להביא את הזרע לתוך גופה של הנקבה, נדרשו זכרי האמוניטים לצינור חדש בולט.

כדי להימנע מטלטול תמידי של מקל ארוך, יש צורך במנגנון שיאריך ויקשה את הצינור רק כשנדרשת ממנו חדירה – זוהי הזקפה. מסתבר שהבעיה פשוטה והפתרון לה הומצא כמה פעמים במהלך האבולוציה: רקמה ספוגית מוקפת קרום גמיש, כך שהאיבר מתארך ומתקשה כשה"ספוג" מתמלא נוזל (בדרך כלל דם), ומותח את הקרום שסביבו. המעטפת הגמישה מורכבת משכבות של סיבי חלבון המונחות זו מעל זו, כך שכיוון הסיבים בכל שכבה ניצב לכיוונם בשכבות השכנות, מבנה המבטיח קשיחות מרבית ממש כשם שלוחות דיקט מודבקים זה לזה בכיוונים ניצבים לסירוגין.
 
 קורבוס שואל: מה הסיבה שבתחרויות בינלאומיות, רוב האתלטים הם ממוצא אפריקני? מה יש לשחורים שהופך אותם לספורטאים טובים יותר?

באולימפיאדת ברלין ב-1936, זכו ספורטאיה ה"אריים" של גרמניה הנאצית בלא פחות מ-33 מדליות זהב, והשאירו את כל יתר הנבחרות הרחק מאחור. ובכל זאת, נצחונו של האמריקני שחום העור ג'סי אוואנס בריצת מאה מטר, 200 מטר וקפיצה לרוחק, לצד עזיבת היטלר את האצטדיון כדי להימנע מללחוץ את ידו, הפך סמל ליכולתו והישגיו של האדם השחור.

לכתבה המלאה 
כאשר האיבר רפוי, למשל כשבעליו מקבל מכתבים או נואם בטקסים, הסיבים מקופלים ורכים כפקעת חוטי צמר. בהזדמנויות משמחות יותר, למשל כאשר א' לבדה בלשכה, מתמלאים שני הגופים הספוגיים בדם, והסיבים במעטפת נמתחים ומתיישרים כך שמתקבלת התארכות והתקשות. המבנה הקשיח והגמיש הזה, הוא המתואר אצל א' בעדותה: "הוא היה יושב מדי בוקר, מוציא את איבר המין שלו, ניער ונפנף בו".

כדי לייצר צינור חיצוני, מה פשוט יותר מלהאריך את קירותיו הפנימיים של הצינור הפנימי הקיים ממילא? ואכן, אצל האמוניטים הקדומים – הזוחלים, המקור לפין בזמן ההתפתחות העוברית הוא רקמת הביב עצמו, ומתפתחת רקמת זקפה ספוגית אחת. פרקליטיו של הנשיא השביעי לא יוכלו להאשים את הנחש הקדמוני בבעיותיו של מרשם משום שכאמור, הפין הוא איבר הדומה בהופעתו בכל בעלי החיים בהם הוא קיים אך מקורו שונה. התופעה נקראת אבולוציה מתכנסת: אילוצי התפקיד מחייבים עיצוב דומה כך שכמה מסלולי התפתחות נותנים תוצאה דומה.

איך ניתן בכלל לשחזר את ההיסטוריה של איבר כמו הפין, שאינו משאיר עקבות מאובנים? על ידי בדיקת מסלול ההתפתחות שלו אצל העובר. אצל הנחשים מתהדר הזכר בשני פינים הנוצרים אצל העובר מצדו התחתון של הביב. אם ראיתם נחש שצורתו גליל מושלם בלי בליטה כפולה כזו, כנראה שהוא לא שמח במיוחד לראות אתכם (הצמד אינו יוצא החוצה כשאין בשביל מה). הצב והתנין מסתפקים באיבר אחד המתפתח מצידו של הצינור, ואצל העופות נעלם הפין לגמרי והומצא מחדש רק אצל הברווזים והיענים, אצלם הנוזל הממלא את הרקמה הספוגית אינו דם אלא לימפה. אצל עוברי היונקים, העסק מסובך יותר: הרקמה ממנה מתפתח מנגנון הזקפה אינה שייכת לצנרת כלל, ונוצרים שני גופים ספוגיים.
 
 
האדם מתהדר באיבר רך (ציור של האל הרמס ואיברו האדיר שהתגלה בפומפיי)
 האדם מתהדר באיבר רך (ציור של האל הרמס ואיברו האדיר שהתגלה בפומפיי)   
ובכל זאת, אם מה שיש לנו משותף לכל בעלי החוליות היבשתיים, או לפחות לכל היונקים למה בחר האזרח מספר אחד לנפנף בו? מסתבר שמשהו בכל זאת מייחד אותנו: לרוב היונקים יש עצם באיבר המין. זקפתו בת חמש המילימטרים של החדף, כמו גם זקפת שני המטרים של הלוויתן הכחול, מושגות בחלקן על ידי העצם הזו (Baculum). רק יצורים ספורים ובהם הארנב, הצבוע, הסוס והאדם מתהדרים באיבר רך לחלוטין שכל התקשותו נובעת מזרימת דם לספוגים. אפילו שארי בשרנו הקרובים ביותר, השימפנזים והגורילות, נעזרים בעצם קטנה במקום בוויאגרה.

הדעה המקובלת היא שהעצם נעלמה כבר אצל "האדם הזקוף" (Homo Erectus) לפני כשני מיליון שנים, משום שאיבר זקוף למחצה הוא נקודת תורפה אצל מי שמתהלך על רגליו האחוריות. הזואולוג ריצ'רד דוקינס משער כי לאבדן העצם אצל אבותינו הייתה חשיבות בברירה המינית: העדפה של גבר אחד על רעהו בעיני בנות הזוג. זקפה המושגת רק מזרימת דם היא סימן לבריאות וחוסן, כך שלנקבת האדם היה קל לראות אם מי שרוצה בחסדיה גם ראוי להם.

אם נאמין לדוקינס, הרי שפרקליטי הנשיא השמיני צודקים - נפנוף באיבר זקוף היה עניין של גאווה ולא קלון במהלך שני מיליוני השנים שחלפו מאז נפרדו אבות אבותיו של מר קצב מהעצם. אז מה קרה? ממש לאחרונה מישהו שינה את הכללים ולא הודיע על כך לכולנו. עדויות ארכיאולוגיות מלמדות שרק לפני כ-30-40 אלף שנים גורשנו מגן העדן הנודיסטי. בשלהי תקופת האבן הקדומה פרצה מהפכת הטקסטיל, התחלנו להתלבש והגאווה שבזקפה, ממש כבסיפור עץ הדעת, התחלפה בבושה. כך חיכתה הזקפה בסבלנות, חבויה מתחת לשכבות בד, עד שחשף אותה קצב שוב להערצת הציבור הרחב.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל-ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by