בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
שייך למדור 
בקרוב אצלך 

בקרוב אצלך

 
שייך למדור |
 
יורם שורק

מי המציא את מסיבת הרווקות, ואיך זה קשור ליום כיפור? וגם, לאיזה גמר מתכוונים כשאומרים "גמר חתימה טובה"? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מורן דימנט שלחה את שאלתה מזמן, אבל יום כיפור הוא זמן מתאים לתשובה (וכמובן לבקשת סליחה על העיכוב). ישנה שאלה שמטרידה אותנו, הנשים בכלל ואותי בפרט, והיא מי המציא את מסיבת הרווקות?

למה לענות דווקא בסמוך ליום הכיפורים? קודם כל, כדי שחברותיך תסלחנה לך על חוסר העניין המופגן שלך במסיבותיהן. שנית, משום שלכאורה, אלפיים שנה לפני שהפך היום לחג האופניים, הוקדש יום כיפור למסיבת רווקות סוערת שרק ט"ו באב השתווה לה. "אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בני ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו... ובנות ירושלים יוצאות וחונות בכרמים. וכך הן אומרות, שא נא בחור עיניך וראה, מה אתה בורר לך..." (מסכת תענית).
 
בנות ירושלים לא חגגו (אילוסטרציה: astrocoz, flickr)
 בנות ירושלים לא חגגו (אילוסטרציה: astrocoz, flickr)   
אבל בכל זאת, מורן, אי אפשר להאשים את שמעון בן גמליאל במסיבות הרווקות המציקות לך על מתנותיהן והחשפן המחופש לשוטר. והנה שאלה מציקה שדווקא אין לה תשובה: למה זכו דווקא שוטרים לככב במסיבות רווקות? מה מעורר יצרים כל כך בגבר שמשפט המחץ שלו הם "תבואי לתחנה וניתן לך את הטופס לביטוח.."?

נחזור לבנות ירושלים, שלא חגגו נישואים קרובים, לא רקדו עם שוטרים ולא קנו מתנות, אלא ניסו למצוא להן חתן. את שורשי המסיבות של חברותייך נאלץ למצוא במקומות אחרים.

רווקים גברים הוללים היו כנראה מאז ומעולם. ירושלים של ימי בית שני הייתה כנראה עיר חטאים לא פחות מתל אביב. את סטריאוטיפ הרווק ההולל ניתן למצוא כבר במסכת פסחים שבמשנה: "אמר רבי יוחנן שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום על רווק הדר בכרך ואינו חוטא ועל עני המחזיר אבידה לבעליה ועל עשיר המעשר פירותיו בצנעה ". כלומר, רווק החי בעיר ואינו חוטא, יקר המציאות ממש כמו עני פראייר המחזיר אבדה, או עשיר שהתנהגותו אינה גאידמקית. הגבר הרווק נחשב למי שיחטא אם רק תיפול לידו בדל הזדמנות, ובהתאם נדרשת זהירות מופלגת למנוע הזדמנות כזו. מסכת קידושין מרחיקה לכת בחשדות שהיא מטילה בכל רווק: "רבי יהודה אומר לא ירעה רווק בהמה ולא יישנו שני רווקים בטלית אחת" .

מול הטיפול הדואג לו זכו הרווקים, שהמסיבה שלהם מוזכרת כבר בגמרא המצוטטת ב"שבע הברכות" הנאמרות מתחת לחופה "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם", בולטת ההתעלמות מהרווקות. למה אין "משתה נגינה" גם לרווקות? פשוט מפני שלצורך מסיבת רווקות יש צורך ברווקות: נשים לא נשואות החיות ברשות עצמן הן תופעה חדשה. אישה רווקה לא עמדה ברשות עצמה עד לזמן האחרון ממש, למעשה המונח "רווקה" עצמו הוא די חדש. אישה לא נשואה נקראה "פנויה", מונח שכלל אלמנות וגרושות, ואילו מי שמעולם לא נישאה חיה בבית אביה ונקראה פשוט "בתולה".
 
 שובו של הפרמשתק הנשיאותי לכותרות הוא הזדמנות נאותה לענות לשאלתו של מ': למה בכלל יש לזכר פין?

קודם כל, לא לכל זכר יש פין. אצל הדגים והדו-חיים אין צורך בפין - הנקבה מטילה במים ביצים, הזכר מפיץ מעליהם זרעונים והם נפגשים בדרך. יש צורך בפין רק אצל חיות יבשה, אצלן ההפריה פנימית ודרוש צינור להעביר זרע מגוף הזכר לצינור הרבייה של הנקבה.

לכתבה המלאה 
"האישה נקנית בשלוש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים: נקנית בכסף, ובשטר, ובביאה... וקונה את עצמה בגט, ובמיתת הבעל" מצהירה המשנה. בהתאם, הנישואין היהודיים הם עסקת קניין בו יוצאת הנערה מרשות אביה לרשות בעלה, בלי להותיר מרווח בו היא אדונית לעצמה.

אישה מצאה עצמה ברשות עצמה רק אם גורשה או התאלמנה. פרק ל' בספר במדבר מתאר מצב בו אישה נודרת נדר ומבדיל בין שלושה מצבים משפטיים שעשויים לחול על אישה: "בת" שלאביה סמכות לבטל נדריה, אישה נשואה שבעלה מוסמך לעשות זאת, ולבסוף מי שריבונית לעצמה היא רק האלמנה והגרושה: "וְנֵדֶר אַלְמָנָה, וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ, יָקוּם עָלֶיהָ".

אלא שלגרושות ולאלמנות באותה תקופה היו כנראה מעט מאוד סיבות לחגוג. מסיבות טרום הנישואין של סבותייך ביטאו את עזיבת בית ההורים וקבלת המטלות של אישה נשואה. בטקס ה"תנאים" בו סוכמו האירוסין תפשו הורי החתן והכלה את מקום החשפן ככוכבי הערב (כמי שמשיאים את בניהם ובאותה הזדמנות נפרדים מחלק מכספם). טקס החינה אמנם מעמיד במרכזו את הכלה, אך מעמיס עליה תכשיטים כבדים המסמלים את עול החיים החדשים, והורי הזוג ממלאים בו תפקיד מרכזי כך שקצת קשה להתפרע.

מסיבת רווקות היא המצאה חדשה: לא תשברי מסורת עתיקת יומין אם תמצאי איזה תירוץ להימנע ממנה. מצד שני, האין הרווקות הנשית, הישג פמיניסטי לאחר אלפי שנות פטריארכיה, הישג ששווה לחגוג אותו ולו במחירה של מתנה פה ושם?

ש' שואל עוד שאלת יום כיפור: לאיזה גמר מתכוונים בברכה "גמר חתימה טובה"?

מי שמברך לפני יום כיפור ב"גמר חתימה טובה" פשוט טועה. ביום כיפור הבוס חותם על פסקי דין שנקבעו בראש השנה, ולכן מברכים פשוט ב"חתימה טובה". מסתבר, אבל, שחתימה על כל כך הרבה ניירת היא פרוצדורה מורכבת, ולכן החתימה אמנם מתחילה ביום כיפור אך מסתיימת ביום השביעי של סוכות, הוא "הושענה רבה". מי שמתעקש לברך ב"גמר חתימה טובה" צריך לעשות זאת ממוצאי יום הכיפורים ועד לסוף חול המועד סוכות, אז עוברים ה"פתקים" עם גזרי הדין מבית המשפט להוצאה לפועל של המלאכים (יש חרדים המברכים בתקופה זו בברכת "פתקא טבא").

אם ברצונך, ש' יקירי, לזכות במוניטין של בקי במנהגי החגים (או, לחילופין, של נודניק בלתי נסבל), עליך להתחיל היום לברך את ידידיך ב"גמר חתימה טובה" ולהתמיד בכך עד סוף סוכות, או עד שחבריך ימלטו מקרבתך (מה שיבוא קודם).

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל-ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by