בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סקר: עלייה בשביעות הרצון ממערכות החינוך והבריאות 

סקר: עלייה בשביעות הרצון ממערכות החינוך והבריאות

 
 
עינת בר

"מדד החוסן הציבורי" שהוצג בכנס שדרות לחברה, מעיד על עלייה בשביעות הרצון ממערכות החינוך והבריאות במדינה. אבל במציאות נראה שאין סיבה להרגשה הזאת - מערכת החינוך במשבר, המורים העל יסודיים והמרצים באוניברסיטאות שובתים. המצב במערכת הבריאות לא טוב בהרבה, עם שחיקה מואצת בשכר הרופאים ואלימות גוברת בבתי החולים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האם בכל פעם שאנחנו נכנסים לקופת חולים אנחנו חושבים שנקבל את הטיפול המהיר, המקצועי והאדיב ביותר? האם כשאנחנו הולכים או שולחים את ילדינו לבית הספר אנחנו משוכנעים שהם מקבלים את החינוך הטוב ביותר שאפשר להעניק להם? כמה מאיתנו באמת סומכים על שתי המערכות החשובות במדינה?
 
רוב הציבור אינו סומך על מערכת החינוך בישראל (אילוסטרציה: חדשות 10)
 רוב הציבור אינו סומך על מערכת החינוך בישראל (אילוסטרציה: חדשות 10)   
לכאורה, המצב משתפר. כנס שדרות לחברה, שבודק זו השנה החמישית את "מדד החוסן הציבורי", פירסם סקר לפיו יש עלייה בשביעות הרצון שלנו ממערכות החינוך והבריאות במדינה. אבל מבחינה קצת יותר מעמיקה עולה שהשיפור הוא ביחס לשנים קודמות. גם היום, אחרי השיפור, 61% מהציבור אינם סומכים על מערכת החינוך (בשנה שעברה הנתון היה - 79%). 44% אחוזים אינם סומכים על מערכת הבריאות שתתמוך בהם בעת הצורך (שיפור של של 19%).

אבל האם יש באמת סיבה להרגיש שמערכת החינוך שלנו משתפרת? הנה רק כמה מאירועי השנה האחרונה במערכת החינוך:

שנת הלימודים במרבית התיכונים וחטיבות הביניים טרם נפתחה בכלל שביתות של ארגון המורים. המו"מ נמצא במבוי סתום וגם באוניברסיטאות יש שיבושים, בשל שביתת המרצים הבכירים. בנוסף יש ירידה איכות החינוך. רק לפני כחודשיים נמסר מהמשטרה כי אלימות הנוער הגיעה לשיאים חדשים ושליש מאירועי האלימות מתבצעים בין כותלי בתי הספר - המקום שנחשב, לפחות פעם, להכי בטוח.

מחפשים הכרה בחו"ל

"בריחת מוחות" הוא עוד מונח שהתרגלנו לשמוע בתקופה האחרונה: מדיניות הממשלה המתמשכת לצמצום בתקציבי ההשכלה הגבוהה למחקר ולפיתוח נתנו אותותיהם וכמות לא מבוטלת של אנשי אקדמיה, מהנדסים ורופאים בוחרים לנדוד למדינות רחוקות כמו: קנדה וארה"ב - ולקבל שם את ההכרה והאמצעים להם הם ראויים.

"לדעתי אין שום סיבה לחשוב שחל איזשהו שינוי לטובה; להיפך. שכרם של המורים נשחק, הדרישה לחינוך מבחינת ההורים גוברת , שום צעדים של רפורמה לא בוצעו עד היום", אומר אורן יהיה שלום מארגון משמר החינוך. "לפיכך אין שום סיבה לחשוב שהציבור שינה את עמדתו. אני מטיל ספק גדול בהערכה הכוללת ששביעות רצון הציבור משתפרת".
 
 
"לפני כשנתיים פרסמנו מחקר שנקרא: "מדד המורה שלך", שבחן מה הציבור יודע, מכיר וחושב על מורים וגם בדק עד כמה חשובה מערכת החינוך, אומר יהיה שלום. "הנתון המדהים ביותר בסקר נמצא "בשאלה הדרמטית ביותר: "באיזו מידה היית ממליץ לילד שלך להיות מורה?" השאלה הזאת זכתה לציון הנמוך ביותר בכל המדגם: 36 מתוך 100.

לשאלה "איזה מקצוע הכי חשוב שיהיה בחברה?", יצא שמורים קיבלו את הציון השני אחרי רופאים, כלומר: ציון גבוה לכל הדעות, אבל הציון שהציבור נתן למעמד המורים היה נמוך: 53 מתוך 100. "מכאן שישנו פער עצום בין תפיסת הציבור את החינוך בכלל כדבר חשוב לבין תפיסת הציבור את חשיבות מערכת החינוך בחברה, חשיבות נמוכה.

מערכת הבריאות חולה

גם במערכת הבריאות הביעו פליאה בנוגע לממצאי הסקר. רק לפני כשבוע אירעו שני מקרי אלימות נגד רופאים: בחדר המיון של בית החולים "אסף הרופא" תקף מלווה של מטופל רופא וב"תל השומר" הותקף סגן מנהל מחלקת פה ולסת.

הכנסת, מצידה, החליטה לפסול הצעת חוק לפיה יוטל עונש מינימום על תוקפי אנשי צוות רפואי. הרופאים מתלוננים על עומס בבתי החוליםץ בתקופות השיא אחוזי התפוסה מגיעים ל-200% ויותר. בעוד שבעולם, אחוזי התפוסה מגיעים ל-85% בממוצע.

"מאוד מפתיע שיש שביעות רצון; אין ספק שהמצב לא טוב ויהיה עוד הרבה פחות טוב בשנים הקרובות. אני לא רואה את האור בקצה המנהרה, רק אור של קטר. אין לי פתרונות, אלא אם כן ישתנו סדרי העדיפויות החברתיים בישראל" - אמר פרופ' יורם בלשר לחדשות "נענע 10".

"איך אתה מסביר את ממצאי הסקר שמורים על שיפור באמון הציבור ביחס למערכת הבריאות?"

"לא שואלים את מי שצריך לקבל טיפול. שואלים את האנשים הבריאים ביותר. אני רופא ילדים, אם במרפאות קופות החולים יש בין 6-7 דקות זמן - רופא להקדיש לכל חולה - אני לא מבין מי יכול לצאת מרוצה ממידע כזה".

פרופסור זאב צחור, נשיא המכללה האקדמית ספיר, מסביר את הממצאים המפתיעים בפערים ההולכים וגדלים: "יש לזכור ש-3 העשירונים העליונים שיפרו מאוד את מעמדם הכלכלי והם מביעים שביעות רצון בכל הרובדים ובכך מטים את התמונה הכללית. הפערים רק הולכים וגדלים; דווקא מדד שביעות הרצון העולה מבטא את עליית הפער כי אלה שמביעים אכזבה והם הרוב בחברה הישראלית – נשארו באותו מקום, ואילו אלו שנמצאים למעלה, מצבם הרבה יותר טוב".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by