בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גיל השתייה יורד, האלימות גואה 

גיל השתייה יורד, האלימות גואה

 
 
עינת בר

המכון הפתולוגי אמנם קבע שהילדה מפרדס חנה לא נאנסה אבל התגברות של מקרי אלימות בקרב ילדים הם רק שאלה של זמן. הילדים לא מתקשים למצוא אלכוהול זול, גיל השתייה בישראל יורד בקביעות והאלימות מתפרצת. מה אפשר לעשות? ואיך נזהה אם הילד עבר התעללות?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המדינה כולה הזדעזעה בשבוע שעבר כאשר ילדה בת 12 מפרדס חנה הגיעה לבית החולים, מחוסרת הכרה. אחרי שהתאוששה היא סיפרה שנאנסה על ידי שני ילדים שהשקו אותה בכמות גדולה של אלכוהול. דו"ח של המכון הפתולוגי קבע השבוע שהילדה לא נאנסה והמשטרה ממשיכה לחקור מה בדיוק קרה באותו לילה. חלקנו אולי נשמו לרווחה אבל לא בטוח שיש סיבה טובה לכך. לפי סקרים שונים גיל השתייה של ילדי ישראל הולך ויורד, וכאשר ילדים שותים מקרים של אלימות, תקיפות מיניות ופציעות הופכים לשכיחים יותר.
 
ילדים נפגעים מסגלים תחושת הסתגרות וניכרת אצלם ירידה בלימודים (MundoZeli, flickr.com)
 ילדים נפגעים מסגלים תחושת הסתגרות וניכרת אצלם ירידה בלימודים (MundoZeli, flickr.com)   
אביה של הילדה מפרדס חנה אמר לנענע 10, כי הוא מטיל את האחריות לאירוע שעברה בתו על הורי הילדים: "אני לא מאשים את הילדים, לא מהרגע הראשון ולא אחרי כן וגם אין לי כלפיהם רגש נקם. אחרי שהילדה סיפרה שבחדר היו בקבוקי וודקה ונרגילה - יש לי ביקורת כלפי ההורים".

מחקרים של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול מגלים כי ילדים צורכים אלכוהול כבר בגיל 12. עוד עולה מהמחקר, כי 25 אחוזים מבני הנוער (גילאי 12-18) מדווחים שהשתכרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 19 אחוזים מדווחים כי שתו לפחות פעם אחת בחודש האחרון חמש מנות משקה בתוך שעות אחדות.

נעמה צוייג, מנכ"לית עמותת אל-סם, מייחסת את הירידה בגיל השתייה אצל ילדים ובני נוער לתרבות הישראלית המשתנה: "אפשר לומר שמאז שהגיעה העלייה מחבר העמים יש יותר שימוש באלכוהול. גם בקרב בני נוער עולי אתיופיה יש שימוש מוגבר באלכוהול, יחסית לבני נוער אחרים".

לדברי צוויג, יש הרבה יותר מקרי אלימות על רקע שתיית אלכוהול, מאשר סמים אחרים: "במקרה של הילדה מפרדס חנה, דיברו הרבה על כך שנאנסה. כולם היו מזועזעים – אני לא ראיתי שבמיוחד הזדעזעו מזה שהיא וחבריה שתו אלכוהול. אלכוהול בפירוש מוציא אגרסיות." חשוב לציין, כי בסופו של דבר התברר כי הילדה לא נאנסה.
 

אב הילדה: חייבים לשים גבולות לילדים

 
"אנחנו כהורים אחראיים, ואני לא מוציא את עצמי מכלל זה, חייבים לבדוק את החדרים של הילדים - שלא יהיו בהם סוג של 'אויבים' כמו משקאות אלכוהוליים", אומר האב של הילדה מפרדס חנה. "חייבים להיות יותר קשובים למה שקורה אצל הילדים. אנחנו חייבים לשים גבולות לילדים ולא להישבר בגלל לחצים – אם קבענו לילד להישאר באינטרנט עד שעה מסוימת, אז לעמוד בשעה. חייבים לשנן שהגבולות זה הדבר הכי חשוב לילדים".

עוד מספר האב כי בתו אמנם עוברת תהליך של "התאוששות מדהימה" אבל הוא מוסיף: "יש חשש שיש סימפטומים להתעללות – אני לא יודע עליהם. יש תחושה שהיא עברה משהו אבל זה לא בא לידי ביטוי כלפי חוץ".
 
 

איך מזהים שילדנו עבר התעללות?

לעיתים, ילדים נוטים להדחיק חוויות קשות והן צפות ועולות רק בגילאים מאוחרים יותר. מהם הסימנים שבאמצעותם ניתן לזהות שילדינו עברו התעללות? הפסיכולוגית מרים סמדר מסבירה כי "ילדים נפגעים מסגלים תחושת הסתגרות, ניכרת אצלם ירידה בלימודים והם סובלים מבכי ועצבנות לא מוסברים", אומרת סמדר, מטפלת משפחתית ומרצה במכון אדלר. בנוסף, ניתן לזהות אצלם גם התפרצויות שלא במקום, בלי סיבה נראית לעין ותגובה חריפה ולא פרופורציונלית לאירוע.

"כל שינוי דראסטי בהרגלים קיימים אצל ילדים צריך להדליק נורה אדומה. ילד שהיה רגיל לפעילות מסוימת ופתאום מפסיק אותה בצורה לא מובנת, לדוגמא: רחצה. בגיל ההתבגרות רוצים להיות המון במים - יש רצון להיות יפים". "אם מהמקום הזה ילד מתקלח הרבה מעבר לבדרך כלל, זה בסדר. אומרת סמדר, "אבל אם המקלחות הממושכות הן מהמקום של הצורך להתנקות מזוהמה כלשהי, נפשית אולי, זה מעורר חשד וצריך לבדוק למה".

"הדרך לבדוק מה לא תקין אצל הילד היא לא באמצעות ביקורת. צריך לשאול ולברר. אם התשובה של הילד נרגנת ומאוד לחוצה, זה סממן שייתכן שמשהו קרה". סמדר מוסיפה: "חשוב להבהיר לילד שאנחנו מתעניינים במצבו ואפשר גם להציע לו דרכים אחרות לספר על מה שעובר עליו, למשל דרך כתיבה.
 
במקרים של חוסר שיתוף פעולה מוחלט מצד הילד וכשעולה חשד כבד שמשהו לא תקין קורה - מומלץ לעקוב אחרי התכתבויות באינטרנט וניהול יומן אישי". סמדר מדגישה את הצורך בלהיות קשוב לילד – "אם ילד מסרב בתוקף ללכת לבית מסוים, לנסות לברר מדוע, אבל לא ללחוץ. ייתכן שמישהו מנסה לפגוע בילד, גם אם זה נראה, על פניו, לא סביר".

לעיתים, אנשים מבוגרים נזכרים במקרי התעללות שעברו כשהיו צעירים, רק שנים רבות לאחר האירוע. זיכרון של התעללות יכול לעלות כשכלל לא מצפים לו, למשל במקרים של מגע לא נעים שמזכיר תחושה דומה מהעבר.

סמדר מסבירה: "התת-מודע מדחיק את הזיכרון הקשה פנימה. ככל שההדחקה יותר עמוקה, הפגיעה יותר עמוקה כי אין לנו יכולת להתמודד. מערכת ההגנות שלנו מסייעת לאנשים לדחוק דברים שהם לא יכולים כרגע להתמודד איתם וכך להתגבר עליהם בשלב הראשון".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by