בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בקבוק בלי פקק 

בקבוק בלי פקק

 
 
יורם שורק

למה מתעקשות יצרניות הבירה והאלכוהול להצמד לבקבוקי זכוכית או פחיות, ולא עוברות לפתרון הנוח והאקולוגי יותר בצורת בקבוקי פלסטיק? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חוק הבארים הביא את בלייני הארץ לשפל חדש. כשהחברים יוצאים החוצה לעשן, כל שנשאר למבלים שאינם מעשנים להרהר מעל כוסות הבירה שלהם בעניינים שברומו של עולם.
נ"מ שואל : למה אף פעם לא שמים משקאות אלכוהוליים בבקבוקים מפלסטיק?
 
לשתות הכול או לזרוק לפח
 לשתות הכול או לזרוק לפח   
בקבוק הפלסטיק המשמש לשיווק מים מינרלים, קוקה קולה ושאר משקאות הוא כלי קיבול כמעט אידיאלי. החומר ממנו עשוי הבקבוק נקרא פוליאתילן טרפטלאט, או בשמו האנגלי המקוצר PET. הוא קל משקל, בלתי שביר, שקוף, קל להתאים לו פקק מתברג, כך שניתן לשתות חצי בקבוק ולפקוק מחדש, ומה שחשוב לסביבה ולמשפחות אלפרון ואברג'יל גם יחד: החומר ניתן למיחזור ולכן מזיק פחות לסביבה מאריזות אחרות. למה אם כך מתעקשים יצרני הבירה לדבוק במיכלי הזכוכית או הפח? למה להכריח אותנו לשתות את כל התכולה מיד או לשפוך חלק מהמשקה על ידי שימוש במיכלים שאינם ניתנים לסגירה לאחר הפתיחה? למה למכור מיכלים המועדים להתנפץ במקום הומה אדם?

יש המאשימים את שמרנותם של יצרני האלכוהול. פרסומות לבירה ויין מנסות לשכנע אותנו שאנו שותים את אותו משקה ששתו אבותינו וסבינו, ובקבוק פלסטיק לא כל כך משדר מסורת. הבעיה עם ההסבר הזה הוא שיצרני האלכוהול דווקא ששים לחדש. במאה ה-19 הם אימצו בשמחה את בקבוק הזכוכית, ובשנות השלושים של המאה העשרים את פחית המתכת לבירה. מה עוצר אותם פתאום על סיפו של הפלסטיק?

הסיבה היא ידידנו (ובמקרה הזה אויבנו) החמצן. ה-PET הוא, כאמור, חומר כמעט אידיאלי לבקבוקים, וה"כמעט" הזה מקורו ברווחים קטנטנים שבין שרשראות האטומים היוצרים את הפלסטיק. החורים הללו קטנים מכדי שמולקולות של מים יחלחלו דרכם, אבל החמצן מהאוויר מצליח לעבור בהם.

חמצן הוא אויבו הגדול של האלכוהול - כאשר מרשים לחמצן להשתולל כרצונו עם יין מתקבל חומץ (לפעמים זה בדיוק מה שרוצים לקבל), ועוד לפני שהמשקה יהפוך לרוטב סלט יתחמצנו ויאבדו החומרים העדינים המקנים לבירה את טעמה וריחה. תגובת החמצן עם חומרי הארומה היא גם הסיבה שלא תמצא שמן זית בבקבוקי PET. ההיסטוריה של בקבוק היין או הבירה הוא תולדות המלחמה בחמצן. כאשר רק הקרמיקה הנקבובית שימשה לאכסון היין, הייתה תוחלת חייו קצרה והיין נצרך בדרך כלל כשהוא מהול במים. הרומאים הרחיקו לכת והשתמשו בתחמוצת עופרת רעילה (ליתארג') לסתירת החומצה ולמניעת התפתחות חיידקים שיגרמו החמצה נוספת.
 
 למה מתקלחים? מה המטרה בזה? מה עשו פעם אנשים שלא היה להם סבון? מה קורה לבן אדם שלא מתקלח?

למי שלא מתקלח כנראה שלא יקרה כלום. את הידיים חשוב לרחוץ לפני האוכל לימדה הגננת וצדקה - חיידקים על הידיים עשויים לגרום מחלות אם יגיעו לפה - אבל שום אסון לא יקרה אם תפסיק לרחוץ את הגב, הצוואר או הרגל. שכבת העור העליונה, האפידרמיס, מתקלפת, נושרת ומתחלפת באופן רציף: אף לכלוך לא יישאר עליך לנצח אם לא תתקלח. יתרה מזו - יתכן כי ניקיון מוגזם אינו בריא כמו שחשבו אימותנו וגננותינו.

לכתבה המלאה 
הצורך בשימור יין (מזון בסיסי לאורך תקופות היסטוריות ארוכות) היה כה חזק, עד שגם כשהתבררה הרעילות של החומר במאה ה-18, רק החלת עונש מוות לממתיקי יינות עצרה את השימוש בליתארג'. לעומת כד החרס הייתה החבית שיפור משמעותי, משום שדפנותיה חדירים פחות לחמצן ומשום שניתן לאכסן בכלי אחד נפח גדול. ככל שהנפח גדול יותר יש פחות שטח פנים למגע עם החמצן לכל יחידת נפח של משקה. מי שרצה יין היה הולך לבית המרזח, שם היו מוזגים לו מן החבית הסגורה לכוס לשתיה מיידית, או לכל היותר ממלאים את הכד שהביא איתו הלקוח.

מאז המחצית השנייה של המאה ה-19 מספקת תעשיית הזכוכית בקבוקים זולים ואטומים ליקבים ולמבשלות הבירה, ומאז המאה העשרים גם פחיות מתכת לבירה. אנחנו שותים משקאות איכותיים בהרבה מששתו אבותינו, וכנראה שהמצב ימשיך להשתפר. שפע פטנטים נרשמו בשנים האחרונות לייצור בקבוקי PET המצופים בשכבה אטומה לחמצן, או המכילים תוספים "זוללי חמצן", שיגיבו עם החמצן הקטלני בדרכו לקלקל את הבירה. כדאי לשמור כמה בקבוקי בירה וכמה פחיות בצד ליום בו יהפכו פריט לאספנים.

ועוד שאלה על טעמם של משקאות מגיעה מנועם: למה רוב הקומקומים החשמליים נותנים למים המורתחים טעם לוואי, כאשר מצד שני, כשמרתיחים מים מאותו ברז בסיר על הגז, אין שום טעם לוואי?

טעם הלוואי נוצר כתוצאה מתגובה של כלור או ברום, שמקורם בחומרי החיטוי של המים עם פנול: חומר אורגני שעשוי לדלוף מאטמים של קומקום חשמלי. הבעיה חריפה במיוחד בקומקום חדש או כאשר מים עמדו זמן רב בקומקום וצברו הרבה פנול, שהגיב עם כלור וברום. אז מתקבלות תרכובות הקרויות, כצפוי, כלורו-פנול וברומו-פנול. מספיק חצי ננו-גרם (ננוגרם = מיליארדית הגרם) של ברומו-פנול בליטר של מים, כדי שיורגש טעם לוואי (בריכוזים כה נמוכים אין סכנה בריאותית). סיר, בניגוד לקומקום החשמלי, עשוי רק ממתכת ולכן לא יפלוט פנול או תרכובות אורגניות אחרות ולא יתקבל טעם לוואי.

מה אתה, נועם, יכול לעשות כדי ליהנות מקפה איכותי? לרוקן לחלוטין את הקומקום לאחר כל הרתחה ולחכות שהקומקום החשמלי יתיישן ויפסיק לפלוט פנול למים, או להרתיח מים מינרלים שאינם מכילים כלור, או לקנות קומקום חדש בתקווה שהיצרן השתמש בחומר איכותי יותר לייצור האטמים.

לאור הסופות הפוקדות אותנו בימים האחרונים, תמנע שואלת: מה קורה לדגים כאשר ברקים פוגעים בים?
 
 
 
כנראה שלא הרבה. אנחנו מתחשמלים כאשר עובר דרכנו זרם חשמלי, והדג אינו שונה מאיתנו מבחינה זו. הזרם החשמלי הוא יצור עצלן, המעדיף תמיד לזרום בדרך בה מחכה לו הכי פחות התנגדות. בני אדם, דגים וכל שאר בעלי החיים הם בעיקר מים, ומים מוליכים חשמל טוב יותר ככל שהם מלוחים יותר. מי הים המלוחים הם מוליך חשמל מצוין, לכן הזרם "יעדיף" לעקוף את הדג שהוא מבודד ביחס לסביבתו. המצב הפוך אצל דגי מים מתוקים, שריכוז המלחים בתוך גופם גבוה מהריכוז במים שבחוץ, לכן זרם חשמלי כן יפגע בהם. זו הסיבה ש"דגי חשמל", המשתקים את טרפם על ידי הפעלת שוק חשמלי, נמצאים רק במים מתוקים.

ניתן ללכוד דגי מים מתוקים על ידי הפעלת שדה חשמלי במים בשיטה הנקראת דיג חשמלי או Electrofishing- מפעילים שדה חשמלי במים וגורמים לדגים לשחות באופן לא רצוני אל הקוטב החיובי (האנודה) של השדה החשמלי. שיטה כזו לא תפעל כמובן על דגי ים, אך תפעל מצוין על דגי ים הנכנסים למים מתוקים, כאשר ריכוז המלח בגופם עדיין גבוה יחסית. לכן, יש להניח שברק הפוגע בכינרת יגרום סבל למושטים, אבל דגי הים התיכון יוטרדו יותר מהביוב.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל-ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by