בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
1987: שיברו של חזון ארץ ישראל השלמה 

1987: שיברו של חזון ארץ ישראל השלמה

 
 
גיא צברי

ההוויה של "ישראל הגדולה" בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים הסתיימה עם פרוץ האינתיפאדה, ועמה גם יחסי השכנות הטובים שהיו בין פלסטינים לבין המתנחלים שהתגוררו בקרבם • ישראלים שנהרו ליישובים חדשים בשטחים "במרחק 10 דקות נסיעה מתל אביב" קיבלו תזכורת כואבת כי דווקא המרחק לרמאללה ולשכם קצר יותר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האינתיפאדה הראשונה והשלכותיה הביטחוניות והפסיכולוגיות היוותה בעיניי ישראלים את סופה של האופוריה שהתפתחה אחרי מלחמת ששת הימים, לאחר ששטחה של מדינת ישראל שולש, הסכם שלום ראשון נחתם עם מדינה ערבית והכלכלה פרחה.

תקופת ראשית שנות השמונים אופיינה בבנייה מואצת בהתנחלויות ביהודה ושומרון, בהקמת נקודות יישוב חדשות ובעידוד ממשלתי נרחב במעבר ישראלים מתחומי הקו הירוק אל היישובים החדשים בשטחים, שם הוצעו להם בתים צמודי קרקע במחירים זולים, איכות חיים גבוהה, נוף מרהיב, אוויר טוב וקרבה יחסית למרכז.
 
"מקום משגע מבחינה טופוגראפית". חומש (צילום: מועצה אזורית שומרון)
 "מקום משגע מבחינה טופוגראפית". חומש (צילום: מועצה אזורית שומרון)   
אלא שההתקוממות העממית של הפלסטינים בדצמבר 1987 הצליחה ליצור סדק גדול באידיליה של רבים מהישראלים באותם שנים. חמש שנים לפני כן, ראו באקראי בני הזוג משה ואורה דקל מנתניה מודעה שפרסמה הסוכנות היהודית בעיתון, הקוראת לישראלים לבוא להתיישב בהתנחלות חדשה בצפון שומרון: חומש. "הגענו למקום שמבחינה טופוגרפית היה פשוט משגע", סיפר משה. "רצינו להתרחק ממרכז הארץ והתאים לנו להיות מבודדים ורחוקים, התאהבנו במקום והאמנו שיש בו פוטנציאל עצום. אלא שהאמונה הפכה לגיהינום".

חמש השנים הראשונות של בני הזוג דקל בחומש אכן היו טובות מאוד. היחסים עם השכנים הערבים בכפר הסמוך בורקא היו טובים, וכללו ביקורים הדדיים של ישראלים בבתי הפלסטינים ולהיפך. משה ואורה בנו בית "עם נוף עד לחרמון ולמישור החוף", כפי שתיארו, ואף זכו בתחרות אזורית של "הגינה היפה ביותר בשומרון".

בימיה הראשונים של האינתיפאדה, בחודש דצמבר 1987, נוצר הסדק הראשון בתחושת הביטחון של משפחת דקל, כשמטען צד הונח על הכביש המוליך לחומש. "היינו קצת תקועים בדרך וחיכינו זמן מה, אבל לא ייחסנו לכך חשיבות רבה מדי", מספר משה.
 
 
למשפחת דקל, כמו לישראלים רבים שהתגוררו אז בתחומי הקו הירוק ומחוצה לו, היה קשה להתרגל למציאות החדשה שנוצרה באזור ולאיומים הביטחוניים הרבים שצצו במקומות שהיו בטוחים כמעט כמו כל אזור אחר במדינת ישראל.

אירוע שהתרחש באותה התקופה באישון לילה הביא לשינוי מוחלט באורחות החיים של המשפחה. "אני ואשתי נסענו מאוחר בלילה מנתניה חזרה הביתה, לחומש", מספר משה. "היו התרעות ביטחוניות רבות אז, עליהן ידענו רק בדיעבד". צירי התנועה ביהודה ושומרון בתקופה ההיא עברו בלב הערים והכפרים הפלסטיניים, שכן עד אז המעבר במקום לא היה נחשב מסוכן. הנסיעה אז מנתניה לחומש כללה מעבר בלב העיר טול כרם והעיירה ענאבתא שממזרח לה.
 
 
פלסטינים חוסמים ציר תנועה בתחילת האינתיפאדה
 פלסטינים חוסמים ציר תנועה בתחילת האינתיפאדה   
"עברנו מחסום צה"לי מבלי שאיש יעצור אותנו, וכעבור זמן קצר נכנסו למארב קשה – עשרות פלסטינים יידו לעבר הרכב שלנו כמות גדולה של צמיגים בוערים ואבנים גדולות, אחת מהן פגעה בפניה של אשתי", מספר משה בדמעות. בעקבות אותה פגיעה, נותרה אורה דקל עד היום משותקת במחצית פניה.

מאז ועד לפינוי היישוב חומש במסגרת תוכנית ההתנתקות, בקיץ 2005, לא שבה אורה דקל לחומש. "גם אחרי טיפולים נפשיים רבים, אשתי פשוט לא הצליחה לחזור לשם. היא נשארה בנתניה והתראינו בתחילה רק בסופי שבוע, כי עבדתי בשומרון. כעבור זמן קצר השארתי את הבית שם כפי שהוא וחזרנו לגור בתחומי הקו הירוק", מספר משה דקל בביתו שבפרדס חנה.
 

יחסי השכנות הטובה התחלפו בעוינות

בשנת 1977 עלה נחמיה שניידר ליישב את גבעת הטרשים שהפכה ברבות הימים להתנחלות נווה צוף שבבנימין. "בעשור הראשון ליישוב היו פשוט שנים אדירות, מכל הבחינות", הוא קובע. ואכן, תמונת המצב ששררה אז בין המתנחלים החדשים לבין התושבים הפלסטינים מהכפרים הסמוכים יכולה להיחשב הזויה לחלוטין בקנה המידה של היום.
 
שייח' של אחד הכפרים (משמאל) לצידו של השר דאז דוד לוי, בחגיגות 5 שנים לייסוד ההתנחלות נווה צוף
 שייח' של אחד הכפרים (משמאל) לצידו של השר דאז דוד לוי, בחגיגות 5 שנים לייסוד ההתנחלות נווה צוף   
בימים שלפני פרוץ האינתיפאדה, נהגו תושבי נווה צוף לקיים יחסי שכנות אמיתית עם תושבי הכפרים הפלסטינים, שכללו השתתפות בשמחות בשני הצדדים וביקורים הדדיים בבתים. "נכבדי הכפרים הערביים שלידנו היו מגיעים לחגיגות לציון הקמת היישוב, ואני עצמי הייתי תמיד אוסף פלסטינים לטרמפים כשנסעתי לתל אביב או לירושלים", מספר נחמיה.

שניידר, ששירת בצה"ל כחובש, היה בשנים הראשונות ליישוב האדם היחיד בסביבה אליו ניתן היה לפנות כשהיה צורך בטיפול רפואי, הן למתנחלים והן לערביי הסביבה. "השקט היה כל כך אמיתי שהערבים מהכפרים הסמוכים היו מתקשרים אלי לעיתים באמצע הלילה, כאשר נזקקו לטיפול רפואי. הייתי הולך אליהם ברגל, לבד, אל תוך הכפרים – ולעיתים מסיע אותם ברכבי לבית החולים ברמאללה", הוא אומר.
 
בדצמבר 1987 הגיעה מערכת היחסים הטובה בין מתנחלי נווה צוף לפלסטינים מהסביבה לסיומה. תחילה הידלדלו הקשרים בין הצדדים, עד לניתוקם הכולל והחלפתם ביחסי עוינות.

"בהתחלה, כשנזקקו לטיפול רפואי, הם עדיין היו קוראים לי" – מספר נחמיה. "אבל לא רצו לתת להכנס לתוך הכפר. הם היו מסיעים את החולים בעגלות אל הכביש הראשי או אל השער של היישוב שלנו, כדי שחלילה לא יראו השכנים שמישהו מהם מקיים איזשהם יחסים עם המתנחלים".
 
"אומרים שהיה פה שמח". משפחת שניידר בנווה צוף, לפני שהיה צורך בכלי רכב ממוגנים
 "אומרים שהיה פה שמח". משפחת שניידר בנווה צוף, לפני שהיה צורך בכלי רכב ממוגנים   
מאזור בטוח הפך הציר המוליך לנווה צוף למסוכן מאוד, וידויי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כלי הרכב הישראלים שנעו בו הפכו לשגרה.

"כנראה שמשהו התבשל אצלם מתחת לפני השטח, אבל אני עדיין מאמין שמדובר בסך הכל בעשרה אחוזים מהפלסטינים, שגררו אחריהם את כל התסיסה שהייתה אחרי זה", אומר נחמיה. "אני בטוח שאם הדבר היה תלוי רק בנו, האזרחים, היינו חוזרים לאותה תקופה נפלאה שהייתה אז, אבל זה ככל הנראה לא יקרה".

התקופה ההיא, כפי הנראה, באמת לא תחזור. אותה אינתיפאדה שנפתחה בשלהי שנת 1987 הביאה לתמורות מרחיקות לכת במזרח התיכון וכמובן הן בקרב הישראלים והן בקרב הפלסטינים. המתנחלים, שעד אותה תקופה נהנו מביטחון, הפכו להיות מטרה נוחה וקרובה לכוונות של ארגוני הטרור. אווירת שיכרון החושים ששררה בישראל הגדולה של אחרי מלחמת ששת הימים החלה להסדק, ואותו קו ירוק – שבמרוצת השנים נשכח והיטשטש בזכרון הקולקטיבי – שב אל לב התודעה הישראלית וחזר להיות בעיניי רבים גבול, גם אם לא באופן רשמי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by