בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
מוסיקה, ללב היא חודרת 
 
 המוסיקה מקיפה וממלאת אותנו בכל תרבות, זמן ומקום    צילום: dappled_dawg, flickr.com    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

אין אדם בעולם שאת חייו לא מלווה גם פסקול מוסיקלי מיום לידתו ועד לכתו. המוסיקה היא, מסתבר, תופעה ייחודית לבני האדם. כל היכולות המוסיקליות המיוחסות לבעלי חיים, גם אלה הקרובים אלינו ביותר, אינן משתוות במאומה ליכולת המדהימה, פיזיולוגית, שכלית ורגשית, שלנו להפיק צלילים באמצעות קולנו וכלינו ולהנות מהם. המדור בוחן הפעם מספר תיאוריות לגבי תפקידה של המוסיקה בהישרדות והתפתחות המין האנושי ועדיין נותר משתומם. נחשב כיצד בעצם אין ממש קשר בין השמעת מוסיקה לתינוק לבין התפתחותו השכלית כי אין קשר מוכח בין יכולות של אינטלקט כשפה לבין מוסיקה אבל מסקנות חותכות לא יהיו כאן השבוע. כי המוסיקה היא מעל כל שפה, גם שלנו. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תומר שואל: "למה בני האדם אוהבים לשמוע מוזיקה או לפחות אוסף של צלילים מחזוריים עם הרמוניות כאלו או אחרות? איך זה נותן לנו יתרון אבולוציוני?"

האבולוציה של המוזיקה שדארווין ראה בה "תופעה מסתורית" היא מהמסקרנות שבחידות הביולוגיות שטרם נמצאה להן תשובה.
 
כולנו אוספים מוסיקה והיא בוקעת מכל מקום. נכתבת ומתחדשת יותר מהר מכל שפה, מתועדת ושורדת איתנו.
 כולנו אוספים מוסיקה והיא בוקעת מכל מקום. נכתבת ומתחדשת יותר מהר מכל שפה, מתועדת ושורדת איתנו. 
 צילום: Thomas Hawk , flickr.com 
 
היכולות המוזיקליות של בני האדם מול בעלי החיים

שפע גדול של מחקרים בוצע על מגוון יצורים כדי לקבוע אילו יכולות מוזיקליות יש להם. מחקר ביזארי במיוחד מצא כי לקרפיונים יכולת להבדיל בין מוזיקת בארוק לבלוז. ובכל זאת, פרט לבני אדם רק שתי קבוצות בעלי חיים מגלות יכולת מוזיקלית, כלומר לומדות מתוך האזנה ואימון ליצור רצפים של צלילים מתוך סולם של תווים ואלו ציפורי השיר והלוויתנים. זוהי תוצאה של "אבולוציה מתכנסת" כלומר מנגנונים דומים שהתפתחו אצל יצורים שונים באופן בלתי תלוי בדומה לכנפי העטלפים וכנפי הציפורים או סנפירי הדגים והדולפינים.

לקרובי משפחתנו השימפנזים והגורילות אין יכולת מוזיקלית. הקופים יזהו צלילים כדוגמת קולם האופייני של חברי הקבוצה או של המטפלים האנושיים אך לא ניתן ללמד שימפנזה לזהות מלודיה. זיהוי מלודיה פירושו הכרה לא של צלילים בודדים (תדרים שונים של גלי קול) אלא יחסים ביניהם. אנחנו נזהה בקלות את אותו שיר המבוצע בפי זמרים בעלי קולות שונים זה מזה משום שנשמר היחס שבין התווים. היכולת הזו נראית לנו טבעית אבל העובדה שילד מבין מיד שאבא מהמהם את אותו שיר ששרה הגננת היא תוצאת פעולתו של מנגנון מורכב וחדש מאד מבחינה אבולוציונית.

מחקרים הראו שקופים יעדיפו שירי ערש על טכנו אך יעדיפו שקט על כל מוזיקה שהיא. למרות הדמיון בין שירת ציפורים ולווייתנים למוזיקה האנושית הרי שלשירה אצל בעלי חיים תפקידים מוגדרים היטב. ציפורים ישירו כדי למצוא בת זוג ולהרחיק פולשים מנחלותיהם, לווייתנים שרים בעונת החיזור ורק למטרה זו. בהתאם, הזכרים שרים הרבה יותר מהנקבות והשירה מוגבלת לעונות מסוימות. רק אצל בני אדם היכולת המוזיקלית שוויונית וכל יום מתאים למוזיקה.
 
 העובדה שילד מבין מיד שאבא מהמהם את אותו שיר ששרה הגננת היא תוצאת פעולתו של מנגנון מורכב וחדש מאד מבחינה אבולוציונית 
כיצד התפתחה היכולת שלנו להפיק מוזיקה?

אין אפשרות לדעת מתי התחילו אבותינו ליצור מוזיקה. כלי הנגינה האנושי העתיק ביותר הוא חליל עשוי עצם ברבור שגילו כ- 40,000 שנים אך כיוון שעצם היא חומר לא נוח לייצור חלילים ובדרך כלל משתמשים בחומרים מן הצומח שאינם משאירים עקבות לארכיאולוגים קרוב לודאי כי ההיסטוריה של כלי הנשיפה עתיקה בהרבה. כלי ההקשה עתיקים כנראה מהחליל (גם שימפנזים מתופפים) והשירה היא מן הסתם המוזיקה הקדומה ביותר.

יש הסוברים כי יכולתנו ליהנות ולהפיק מוזיקה היא תוצאת לוואי של התפתחות השפה האנושית. כדי לדבר היה על אבותינו לעבור שינויים אנטומים ועצביים גדולים. אצל הקופים קופסת הקול קרובה לקצה העליון של קנה הנשימה ומאפשרת לחיה לנשום ולבלוע בו זמנית משום שהיא יוצרת חיץ בין הקנה לוושט. גור שימפנזה דומה לתינוק אנושי אך לעולם לא ייחנק מאכילת פיצוחים. המיקום הייחודי של מיתרי הקול שלנו במעמקי הגרון עולה לנו לעיתים בשאיפת מזון לקנה אך אנו זוכים בחלל תהודה גדול המרחיב את טווח הצלילים שאנו יכולים להפיק. מצורת בסיס הגולגולת במאובנים נראה שרק לפני כ- 300,000 שנים התייצבה קופסת הקול במיקומה הנוכחית וקשה לשער שבתקופה קדומה מזו יכלו אבותינו לשיר. התפתחויות נוספת כללו הקטנה של הלשון ושיפור השליטה בתנועותיה ושליטה משופרת בשרירי הנשימה המאפשרת זרימת אויר רצופה וקבועה הדרושה לשמירה על עוצמת קול לאורך זמן. שינויים מקבילים ניכרים במערכת השמיעה שהתפתחה להגברת הרגישות לתדרים המופקים ממערכת הקול האנושית.

תיאוריות על משמעות המוזיקה להישרדות

כל השינויים הללו שבבסיס האבולוציה המוזיקלית הם גם אלו המאפשרים לנו לדבר והשפה המדוברת היא יתרון הישרדותי גדול. יש הטוענים לכן כי לשפה המדוברת ולמוזיקה בסיס ביולוגי משותף, אופן תקשורת קדום של שפה מוזיקלית. גם מוזיקה וגם דיבור הם צירופים של יחידות בסיסיות (תווים או הברות). בשני אופני התקשורת הללו יש משמעות לקצב ולמרווחים שבין היחידות ואותה התפתחות אנטומית מאפשרת את שתיהן. כאשר התגבשה השפה הדקדוקית שלנו נשארנו עם יכולת מוזיקלית שאין לה משמעות הישרדותית. המוזיקה לפי סברה זו היא תכונה טפילית, תוצאת לוואי של התפתחות היכולת להפיק ולנתח צלילים.
 
 
אין עוד אמנות עם יכולת משיכה כזאת. של המונים שמקשיבים יחד ויוצרים יחד ובה בעת של כל אדם ועולמו.
 אין עוד אמנות עם יכולת משיכה כזאת. של המונים שמקשיבים יחד ויוצרים יחד ובה בעת של כל אדם ועולמו. 
 צילום: Phoenix828979, flickr.com 
 
הבעיה עם התיאוריה הזו היא שאנו משלמים מחיר גבוה על ההנאה המוזיקלית. המוזיקה מגלה את מיקומנו לאויבים וטורפים, היא עיסוק בזבזני בזמן, באנרגיה ובתשומת לב. היה ניתן לצפות ללחץ אבולוציוני שיכחיד תכונה כזו ובכל זאת המוזיקה שורדת בכל התרבויות האנושיות. בנוסף, מחקרי מוח מראים שהמוזיקה אינה סרח עודף של הדיבור, האזנה מוזיקלית מפעילה אזורים שונים במוח. יש פגיעות מוחיות המובילות להפרעה בדיבור (אפאזיה aphasia) ואחרות המובילות לחוסר יכולת מוזיקלית (אמוזיה amusia).

תיאוריה אחרת תולה את היכולת המוזיקלית שלנו בברירה מינית. מי שהיטיב לזמר סרנדות זכה בלב הנסיכה. מה לעשות, אבל קשה לבסס תיאוריה רומנטית זו בעובדות. תכונות הקשורות בבחירת בן זוג נוטות להיות שונות בין המינים. יש הבדל גדול בין שירת ציפורים זכרים לזו של הנקבות ונקבות הלוויתן אינן שרות כלל. אצל בני אדם היכולת המוזיקלית שווה בשני המינים.

תיאוריה אחרת שזכתה לפופולאריות רבה היא של המוזיקה כמשחק. באנגלית אותו פועל, Play, משמש הן לנגינה והן למשחק. משחק משמש במיני בעלי חיים רבים כאימון למטלות של הבוגר. מוזיקה, לפי תיאוריה זו היא מעין אימון לתקשורת ולחשיבה. כיוון שבני אדם נוטים לשמר תכונות ילדותיות לכל חייהם הרי שגם המוזיקה נשארת איתנו. התיאוריה הזו זכתה לפופולאריות בזכות "אפקט מוצארט" הרעיון שחשיפת תינוקות למוזיקה קלאסית משפרת את האינטליגנציה בבגרות. הבעיה עם "אפקט מוצארט" היא שאיכשהו מוצארט הגיע לכל הישגיו בלי שהשמיעו לו קלטות מוצארט בינקותו. ההבדלים בין שפה למוזיקה מהותיים מכדי שנראה במוזיקה אימון לרכישת שפה ואין ביסוס מחקרי לרעיון של שיפור ביכולת האינטלקטואלית כתוצאה מחשיפה למוזיקה.
 
 בניגוד לדיבור שישעמם אותנו אם יחזור על עצמו, אנו נהנים לשמוע שירים אהובים שוב ושוב 
התפקיד הרגשי של המוזיקה

תיאוריות מבוססות יותר רואות במוזיקה גורם עצמאי ולא סרח עודף של השפה המדוברת או שריד מנוון של תקשורת ארכאית. המוזיקה שונה מאוד מהשפה, אין לה סמנטיקה (משמעות) או תחביר. בניגוד לדיבור שישעמם אותנו אם יחזור על עצמו אנו נהנים לשמוע שירים אהובים שוב ושוב. המוזיקה נושאת משמעות רגשית ולא אינפורמציה ולכן ראוי לחפש את תפקידה בתחום הרגשי.

שני הסברים המתמקדים בתפקיד הרגשי של המוזיקה נראים סבירים. השערה אחת מצביעה על התפקיד החברתי של המוזיקה. אנשים שרים או מנגנים יחד ויוצרים תוך כך הזדהות ולכידות. אצל אבותינו היה השבט מורכב מבני משפחה ולגיבוש הקבוצתי הייתה משמעות הישרדותית גבוהה. המוזיקה היא התחליף האנושי לטיפוח ההדדי (סירוק ופליית כינים) של קרובינו הקופים. תיאוריה שנייה מתמקדת בז'אנר המוזיקלי הנפוץ ביותר בכל התרבויות, שיר הערש. תינוקות מעדיפים בבירור שירה על דיבור ושיר ערש הוא הדרך הטובה ביותר להרגיע אותם. כל הורה מכיר את התשישות ואבדן העשתונות שנגרמות מבכי בלתי פוסק של ילד. ליכולת להרגיע תינוק ולזכות בכמה שעות שינה הייתה משמעות רבה לסיכויי השרידה של אבותינו. היכולת לשיר ולהגיב לשיר ערש היא אולי המקור למוזיקה. כך, לאחר מחקרים אינספור מאשר המדע את מה שהבין נתן אלתרמן:

"רוב נגינות יש וצלילים
אך שיר הערש שידענו
ושנחבא אל הכלים
רק הוא בסוף נשאר איתנו".

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by