בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בעולם 
ברק אובמה: נאום ההשבעה המלא 

ברק אובמה: נאום ההשבעה המלא

 
בעולם |
 
חדשות nana10

אחרי ההשבעה ההיסטורית לתפקיד הנשיא ה-44 של ארצות הברית, נאם ברק אובמה נאום מרגש מול קהל של מיליון וחצי אמריקנים שחיכו לו שעות בקור המקפיא. חדשות nana10 מביאים לכם את הנאום המלא שהפך לחלק מההיסטוריה האמריקנית

 
 
 
 
 
 
 
 
 

(18:56 דק')

 
אזרחים יקרים, אני עומד כאן היום ומרגיש ענווה נוכח המשימה הניצבת בפנינו, אסיר תודה על האמון שנתתם בי, מודע לקורבנות שהקריבו אבותינו. אני מודה לנשיא בוש על שירותו לאומה, כמו כן על הנדיבות ושיתוף הפעולה במהלך חילופי השלטון.

44 נשבעו עד היום לתפקיד הנשיא. מילים אלה נאמרו בימי שגשוג וימי שלום שלווים, אולם פעמים רבות שבועה זו נעשתה בימים קודרים וסוערים. בזמנים אלו אמריקה החזיקה מעמד לא רק בזכות הכישורים והחזון של אלו שמילאו את תפקיד הנשיא, אלא משום שאנו האזרחים היינו נאמנים לעקרונות אבותינו ונאמנים למסמכים המכוננים. כך היה וכך זה צריך להיות בדור זה של אמריקנים.

ידוע היטב שאנו בעיצומו של משבר. ארצנו נמצאת במלחמה נגד רשת רחבת היקף של אלימות ושנאה.הכלכלה שלנו נחלשה מאוד כתוצאה מתאוות בצע וחוסר אחריות של אנשים מסוימים, אבל גם כתוצאה מכישלון משותף לקבל החלטות קשות ולהכין את ארצנו לעידן חדש.

אנשים איבדו בתים, מקומות עבודה נסגרו, עסקים קרסו. ביטוח הבריאות שלנו יקר מדי, רבים מדי נכשלים בבתי הספר שלנו ובכל יום אנו רואים סימנים חדשים לכך שדפוסי צריכת האנרגיה שלנו מחזקים את אויבינו ומאיימים על כדור הארץ. אלו הסימנים למשבר המבוססים על סטטיסטיקה ונתונים.

קשה יותר למדידה, אף לא פחות קשה הוא אובדן הביטחון ברחבי הארץ, פחד שלא מרפה ששקיעתה של אמריקה היא בלתי נמנעת ושהדור הבא יצטרך להקטין את ציפיותיו. היום אני אומר לכם שהאתגרים שבפניהם אנו ניצבים הם אמיתיים. הם חמורים והם רבים. לא נתמודד איתם בקלות או בזמן קצר, אך דעי לך, אמריקה, אנו נתגבר עליהם.
 

"בחרנו בתקווה ובאחדות, לא בפחד ומחלוקות"

נשבע ומחייך
 נשבע ומחייך 
 צילום: רויטרס 
 
התאספנו כאן היום כי בחרנו בתקווה ולא בפחד, אחדות מטרה ולא מחלוקת ומשבר. היום אנו באים לשים קץ לקטנוניות והבטחות שווא, האשמות ודוגמות שחוקות, אשר במשך זמן רב מדי חנקו את הפוליטיקה שלנו. אנו עדיין אומה צעירה, אך ככתוב בכתבי הקודש, הגיעה העת להניח בצד דברים ילדותיים. הגיעה העת לחזק את רוחנו האיתנה, לבחור היסטוריה טובה יותר, להמשיך ולקדם את המתנה היקרה, הרעיון האצילי, שעברו מדור לדור. ההבטחה האלוהית שכולם שווים, כולם חופשיים וכולם ראויים להזדמנות לרדוף אחר האושר המלא.

באישור מחדש לגדולתה של אומתנו, אנחנו מבינים שגדולה לעולם אינה מובנת מאליה. יש להרוויח אותה. המסע שלנו מעולם לא היה כזה שיש בו קיצורי דרך או הסתפקות במועט. הוא איננו נתיב לרכי לבב, למי שמעדיפים מנוחה על עבודה, או מחפשים רק תענוגות, או עושר, או תהילה. הוא כן נועד ללוקחי סיכונים, אנשי עשייה, אנשים יוצרים - חלק מהם מפורסמים, אבל על פי רוב גברים ונשים שאינם ידועים בזכות עבודתם, שנשאו אותנו לאורך נתיב ארוך וקשה לעבר שגשוג וחופש.

למעננו הם ארזו את חפציהם וחצו אוקיינוסים בחיפוש אחר חיים חדשים. למעננו הם עמלו בסדנאות יזע ויישבו את המערב, סבלו את מלקות השוט וחרשו את האדמה הקשה. למענינו הם נלחמו ומתו במקומות כמו קונקורד וגטיסבורג, נורמנדי וקה סאן. פעם אחר פעם גברים ונשים אלה נאבקו והקריבו ועבדו עד שידיהם דיממו כדי שנוכל לחיות טוב יותר.

הם ראו את אמריקה גדולה יותר מסך השאיפות האישיות שלנו. גדולה יותר מההבדלים הנובעים ממוצא, עושר או עדה. זה המסע שאותו אנו ממשיכים היום. אנחנו עדיין האומה המשגשגת והחזקה ביותר בעולם. העובדים שלנו לא פחות יצרניים מאשר כשהמשבר התחיל. המוחות שלנו לא פחות מקוריים, הסחורות והשירותים שלנו לא פחות נחוצים מכפי שהם היו נחוצים בשבוע שעבר או בחודש שעבר או בשנה שעבר.

היכולת שלנו לא נפגעה, אבל הזמן לעמוד מנגד, או להגן על אינרטסים צרים ולדחות החלטות בלתי נעימות, הזמן הזה בלי ספק חלף. החל מהיום, אנחנו חייבים לקחת את עצמנו בידיים, להתנער מהאבק ולהתחיל שוב את המלאכה של בניית אמריקה. משום שלכל מקום אליו נביט יש עבודה שנחוץ לעשותה.
 
 

"הכלכלה דורשת פעולה אמיצה ומהירה"

בוש עם משפחת אובמה, רגע לפני ההשבעה
 בוש עם משפחת אובמה, רגע לפני ההשבעה 
 צילום: רויטרס 
 
מצב הכלכלה דורש פעולה אמיצה ומהירה ואנחנו נפעל לא רק כדי ליצור עבודות חדשות,
אלא להניח תשתית חדשה לצמיחה. אנחנו נבנה את הדרכים והגשרים, רשתות החשמל והקווים הדיגיטליים המזינים את המסחר שלנו ומחברים בינינו. אנחנו נחזיר למדע את מקומו הראוי, ונגלה פלאות טכנולוגיות כדי להעלות את איכות שירותי הבריאות ולהקטין את העלויות.

נרתום את השמש ואת הרוח ואת האדמה כדי להניע את המכוניות שלנו ולהפעיל את בתי החרושת שלנו, ואנחנו נשנה את בתי הספר שלנו והאוניברסיטאות כדי לעמוד בדרישות של עידן חדש. את כל זאת אנחנו יכולים לעשות. את כל זאת נעשה. כיום יש שמטילים ספק בהיקף השאיפות שלנו.

אלה שאומרים שהמערכת שלנו לא תוכל לשאת יותר מדי תכניות גדולות, הזיכרון שלהם קצר, משום שהם שוכחים מה המדינה הזאת עשתה. מה גברים ונשים חופשיים יכולים להשיג כשמפגישים בין דמיון למטרה משותפת, ובין צורך לאומץ. מה שהציניקנים לא מבינים הוא שהאדמה מתחת רגליהם נעה, שהוויכוחים הפוליטיים המעופשים שאכלו בנו זמן כה רב הם כבר חסרי תוקף.

השאלה שאנחנו שואלים היום היא לא האם הממשלה שלנו היא גדולה מדי, או קטנה מדי, אלא האם היא עובדת, האם היא עוזרת למשפחות למצוא משרות בשכר הוגן, טיפול שהן יכולות להרשות לעצמן, תנאי פרישה מכובדים. במקום בו התשובה היא כן, אנחנו מתכוונים להתקדם הלאה. במקום בו התשובה היא לא, תוכניות יבוטלו, והאנשים בינינו שמנהלים את כספי הציבור ישאו באחריות, ידרשו להוציא בחוכמה, לשנות הרגלים רעים, ולעשות את העסקים שלנו לאור יום, משום שרק אז נוכל להחזיר את האמון החיוני בין העם לממשלתו. שכן ידוע לנו שמורשת הטלאים שלנו היא עוצמה, לא חולשה.
 

"שואפים למצוא דרך חדשה אל העולם המוסלמי"

המיליונים מחכים בקור
 המיליונים מחכים בקור 
 צילום: רויטרס 
 
אנו אומה של נוצרים ומוסלמים, יהודים, הינדים וכאלה שאינם מאמינים. אנו מעוצבים מכל שפה ותרבות המגיעות מכל קצוות תבל. היות וטעמנו מטעמו המר של מלחמת אזרחים והפרדה ויצאנו מהפרק האפל הזה מחוזקים ומאוחדים יותר, איננו יכולים אלא להאמין שיום יבוא והשנאות הנושנות יחלפו, שקווי ההפרדה בין השבטים בקרוב ייעלמו, שככל שהעולם קטן, האנושות המשותפת שלנו תיחשף, ושעל אמריקה למלא את תפקידה בפתיחת תקופת שלום חדשה.

לעולם המוסלמי, אנו שואפים למצוא דרך חדשה המבוססת על עניין הדדי ועל כבוד הדדי.
לאותם מנהיגים ברחבי העולם המעוניינים לחרחר ריב או המאשימים את המערב בתחלואי החברה שלהם דעו שהעם שלכם ישפוט אתכם על פי מה שתבנו, לא על פי מה שתהרסו.

לאלה הדבקים בשלטון באמצעות שחיתות, שקרים והשתקת המתנגדים, דעו שאתם מצויים בצד הלא נכון של ההיסטוריה אך שאנו נושיט לכם יד, אם תהיו מוכנים לפתוח את האגרוף שלכם.

לעמים המתגוררים במדינות עניות, אנו מתחייבים לעבוד לצדכם כדי שהחוות שלכם ישגשגו וכדי לאפשר זרימה של מים נקיים להזין את הגוף הגווע ולהאכיל את המוחות הרעבים. ולכל אותן אומות כמו שלנו הנהנות משפע יחסי אנו אומרים שאיננו יכולים יותר להרשות לעצמנו להישאר אדישים לסבל המתרחש מחוץ לגבולותינו.

כמו כן, איננו יכולים לכלות את משאבי העולם מבלי לחשוב על התוצאה. שכן העולם השתנה ועלינו להשתנות ביחד איתו. כשאנו מסתכלים על הדרך המתפרשת לפנינו, אנו זוכרים בתודה צנועה את אותם אמריקנים גיבורים שבשעה זו ממש, מסיירים במדבריות רחוקות ובהרים רחוקים. להם יש משהו לומר לנו, בדיוק כמו שהגיבורים הנופלים הקבורים בארלינגטון לוחשים לאורך השנים. אנו מכבדים אותם לא רק כי הם שומרים על חירותנו אלא משום שהם מגלמים בתוכם את רוח השירות, רצון למצוא משמעות במשהו שהוא גדול מהם.
 

"לפני 60 שנה אבי לא יכול היה לקבל שירות במסעדה מקומית"

יחד עם זאת, ברגע זה, גע שבו נגדיר דור שלם והי בדיוק הרוח צריכה להניע את כולנו. שום שככל שהממשלה מחויבת לעשות ויכולה לעשות, בסופו של דבר נחוצה אמונה ונחישות של אנשי אמריקה, שמהם מורכבת האומה שלנו. זהו טוב הלב המאפשר לקחת לביתך זר כשהסכרים נפרצים, חוסר האגואיזם של עובדים שמוכנים שיקצצו בשעות שלהם במקום לראות חבר מאבד את עבודתו, אלה מעבירים אותנו את השעות הקשות ביותר.

זהו אומץ הלב של הכבאי העולה בגרם מדרגות אפוף עשן, אבל גם הנכונות של הורה לטפח ילד שיכריע בסופו של דבר את גורלנו. האתגרים שלנו הם אולי חדשים. הכלים בהם אנחנו מתמודדים נגדם הם אולי חדשים, אבל הערכים שבהם תלויה הצלחתנו - עבודה קשה וכנות, אומץ והגינות, נאמנות ופטריוטיזם, אלה ערכים ישנים. אלה דברים אמיתיים.

הם היו הכוח השקט של הקדמה בכל ההיסטוריה שלנו. מה שנחוץ זו חזרה לאמיתות אלה. מה שנחוץ מאיתנו עכשיו היא תקופה חדשה של אחריות, הכרה מצד כל אדם באמריקה שיש לנו חובות כלפי עצמנו, האומה שלנו והעולם, חובות שאנחנו מקבלים בלי טינה אלא לוקחים על עצמנו בשמחה, תוך אישור הידע שאין דבר מספק יותר לרוח, שמגדיר יותר את אופיינו, מאשר התמסרות מוחלטת למשימה הקשה. זהו המחיר וההבטחה הטמונים באזרחות. זה מקור ביטחוננו, הידע שאלוהים קורא לנו לעצב עתיד לא בטוח.

זו משמעותה של חירותנו - הסיבה בגללה גברים ונשים מכל גזע וכל דת יכולים להשתתף בשמחה במקום זה והסיבה בגלל אדם שאביו לפני פחות מ-60 שנה לא היה זוכה לשירות במסעדה מקומית יכול לעמוד עכשיו לפניכם ולהישבע שבועה קדושה. אז הבה נציין את היום תוך שאנו זוכרים מי אנחנו ואיזו כברת דרך עשינו.

בשנת הולדתה של אמריקה, בחודש הקר ביותר, קבוצה קטנה של פטריוטים התגודדו סביב מדורות דועכות על גדות נהר קפוא. הבירה הייתה נטושה. האויב התקדם. השלג היה מוכתם בדם. ברגע שתוצאת המהפכה שלנו הייתה נתונה בספק הרב ביותר, אבי האומה שלנו הורה לקרוא את הדברים האלה לעם: יידע העולם בעתיד... שבעיצומו של החורף, כשרק תקווה ומידות טובות יכלו לשרוד... כשהעיר והארץ, מול סכנה משותפת התאחדו כדי להתמודד איתה. אמריקה.

אל מול הסכנות המשותפות שלנו, בחורף הזה של קשיים, הבה נזכור מילים נצחיות אלה, בתקווה ובמידות טובות, הבה נתגבר שוב על הזרמים הקפואים, ונעמוד בכל הסערות שיבואו. הבה נקווה שנכדינו יגידו שכשאנחנו עמדנו במבחן, סירבנו לאפשר למסע הזה להיגמר, לא פנינו לברוח, לא מעדנו, וכשעינינו אל האופק, וחסדו של האל איתנו, נשאנו הלאה את מתנת החירות והבאנו אותה בבטחה לדורות הבאים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by