בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מגזין הבחירות 
סקר החן 
 
 עד כמה אפשר לסמוך על עמודות צבעוניות? (עיבוד מחשב: דורון פישלר)   
מגזין הבחירות |
 
דורון פישלר

עובדי משרד משועממים, קוטפי תפוזים נטולי אינטרנט, סלולרי ועוגיות - כמה סיבות טובת למה לא להתרגש מסקרי דעת קהל באינטרנט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סקרים מראים כי לקראת מערכות בחירות מספר הסקרים המתפרסמים בכלי התקשורת השונים עולה ב-2,340 אחוזים בממוצע. סקרים אחרים מראים כי מספר האנשים המצהירים כי אינם סומכים על סקרים עולה ביחס ישר למספר הסקרים המתפרסמים. סקר שנערך לאחרונה בקרב סוקרים מראה כי 67% ממציאים את תוצאות הסקרים על המקום. כל זאת, כמובן, בתחום טעות המדגם.

אנשים אוהבים לשנן שסקרים לא אומרים כלום, בעיקר משום שאם הם היו בעלי משמעות, כל המתח של הבחירות היה נהרס. אם כל מפלגה שעל פי הסקרים אין שום סיכוי בעולם שתיכנס לכנסת היתה פורשת מיד, היה נחסך מאיתנו הרבה בידור טוב בתעמולת הבחירות.

יש הרבה מאוד סיבות טובות לא לסמוך על סקרים. סטטיסטיקה יכולה להיות מוטה, טועה או מטעה, בכוונה או בטעות, מהרבה סיבות. אבל זה נכון במיוחד כשמדובר בסקרים פתוחים שנעשים באינטרנט.
אבל רק כדי שניזכר, כדי שתוכלו להסביר למה זה לגמרי ריאליסטי שבוגרי עלה ירוק עם ניצולי השואה יקבלו 25 מנדטים, לפניכם כמה מהסיבות הטובות לכך שסקרים לא אומרים כלום.
 

אני ואני ואני ואני ואני ואני ואני

 
הסקרים הפשוטים ביותר הם אלה שנעשים באתרי אינטרנט למיניהם, כמו זה למשל, ובהם הגולשים יכולים להצביע – אם בא להם – כמה פעמים שהם רוצים. הבעיה ברורה: אם מאוד חשוב לי להעלות את מספר המנדטים הוירטואליים של מועמד כלשהו, אני יכול לשבת ולרפרש ולהצביע גם 5000 פעמים, אפילו אם אני לא באמת 5,000 איש. קיים סיכוי לא רע שגם למפלגה המתחרה יש איזה אובססיב שעושה בדיוק את אותו הדבר.

רוב האנשים יצביעו בסקר כזה רק פעם אחת. אבל המיעוט הקטן של האנשים שיצביעו 5,000 פעם תמיד קיים, ותמיד יצוץ מחדש, בכל סקר אינטרנטי. ההשפעה של כל אדם מתוך המיעוט הזה גדולה הרבה יותר משל כל מצביע כשר, ולכן משמעות הסקר הופכת מ"באיזו מפלגה תומכים יותר אנשים" ל"באיזו מפלגה תומכים יותר מעריצים אובססיביים חסרי חיים".

אתרים שכוללים אמצעי הגנה מפני הצבעות כפולות (באמצעות מעקב אחרי כתובת ה-IP או בעזרת קבצי "עוגיות" המשמשים למעקב אחרי הרגלי הגלישה של המשתמשים), במובן מסוים רק מרעים את המצב. אמצעי ההגנה שאתרים יכולים לנקוט מוגבלים, ונדרש ידע טכנולוגי בסיסי למדי כדי לעקוף אותם (מחיקת קבצי העוגיות, למשל). זה עשוי למנוע מכם להצביע גם בשם דודתכם מאיידהו, אבל את האובססיביים האמיתיים זה, כמובן, לא יעצור. הגנות כאלה רק מצמצמות עוד יותר את גודלו של המיעוט שהוא, למעשה, זה שקובע.
 

עובדי משרד משועממים מול חיילים בגולני

שולחנה של מעריצת האחים ג'ונאס
 שולחנה של מעריצת האחים ג'ונאס   
במצעד הפזמונים של תחנת רדיו אחת שוהים במקום הראשון, זה השבוע ה-56 ברציפות, האחים ג'ונאס. במצעד הפזמונים של תחנת רדיו אחרת - קולדפליי צועדים בראש. איך זה יכול להיות? מי משניהם באמת יותר פופולרי בארץ?

זה לא אומר שום דבר לגבי השירים או האמנים, זה אומר משהו לגבי המאזינים של אותן תחנות רדיו. לתחנה הראשונה מאזינים אנשים מהסוג שאוהב את האחים ג'ונאס (ילדות בנות עשר). לתחנה השניה, אנישם מהסוג שאוהב את קולדפליי (נודניקים אופנתיים). אותו הדבר נכון לגבי פוליטיקה: אם "מקור ראשון" ו"הארץ" יערכו סקר בחירות בקרב קוראיהם, התוצאות של שניהם יהיו ברורות מראש, וחסרות משמעות באותה המידה.

גם כשהקהל פחות מוגדר מראש, כל סקר מגביל את עצמו לאנשים מסוג מסוים או מתחום מסוים, ולא יכול להעיד על כלל האוכלוסיה. האמצעי שבו הסקר נעשה, התחום הגאוגרפי שלו ואפילו השעה שבה הוא נערך ביום משפיעים על סוג הקהל שאליו הוא פונה, ולכן – גם על התשובות שיתקבלו. סקר שנערך באינטרנט בשעות הצהריים יכול להעיד רק על אנשים שגולשים באינטרנט בשעות הצהריים – כלומר, עובדי משרד משועממים. סבלים בנמל אשדוד, קוטפי תפוזים במעלה צביה וחיילים בגולני לא גולשים באינטרנט בצהריים, ואם אותן קבוצות נוטות באופן מובהק למועמד כזה או אחר, היתרון שלהם לא יבוא לידי ביטוי בסקר. לקראת הבחירות בארה"ב עלה החשד שהסקרים הטלפוניים – שהיו מדעיים ככל האפשר - נותנים יתרון למקיין, כיוון שהם נעשים רק דרך טלפונים קוויים, בעוד הצעירים – שמעדיפים את אובמה – מדברים רק בסלולרי.
 
 

ללכת להצביע? למי יש כח

יום הבחירות הוא יום מגניב. מקבלים יום חופש באמצע השבוע. אפשר להישאר בבית, לישון עד מאוחר, לשמוע חדשות, לקלל את הממשלה, לשחק במונופול, לתהות האם כדאי כבר ללכת להצביע, להגיד "לא, בטח עכשיו יהיו המון תורים", לחכות כמה שעות, להיזכר שעה לפני סגירת הקלפיות שאולי הגיע הזמן, לחפש את ההודעה לבוחר, לגלות שבעצם אין לנו מושג איפה נמצא גן ריקי, לוותר ולהישאר בבית.

לענות על סקר, לעומת זאת, זה הרבה יותר קל. מפלגות כמו "עלה ירוק" סבלו במשך שנים מכך שבסקרים הם קיבלו כמה מנדטים מכובדים, אבל בקלפי – הרבה פחות; נראה שהרבה אנשים הצהירו על תמיכתם, אבל לא היה להם כח ממש ללכת לקלפי ולהביע אותה. בסקרים מדעיים, מקפידים בדרך כלל להבהיר שהתוצאות הן בקרב הציבור בעל זכות ההצבעה שאכן מתכוון להצביע בבחירות הקרובות. כל זה לא נכון לגבי סקרים באינטרנט: חלק גדול מהנסקרים עשויים להיות בני פחות מ-18, או לחיות במדינה אחרת, או להיות אזרחים בעלי זכות הצבעה שאין להם כח ללכת לקלפי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by