בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
אורטל עושה בית-ספר 
מורה טוב מורה לחיים? לא בהכרח בישראל 
 
אורטל עושה בית-ספר |
 

כל אדם יכול להיזכר לפחות במורה אחד שהשפיע עליו ויצר בקרבו תחושת ייחודיות. גם ההורים ששולחים כיום את ילדיהם לבית הספר מצפים מהמורים להנחיל ערכים וגם אפילו להעביר שיעורי חינוך מיני. אבל האם בישראל בשנת 2011 אפשר בכלל ליישם את הדבר? האם רצונם העצום של המורים לחנך את אזרחי המחר מסוגל למלא את החוסר במשאבים?

 
 
 
 
 
 
 
 
 

הטור האחרון שלי במדור זה זכה לתגובות נרגשות ובעוצמות שאפילו לא שיערתי שתהיינה. ניסיתי לחשוב מה בדיוק היה שם שנגע בכל כך הרבה אנשים והגעתי למסקנה שבסופו של דבר, כולנו, כל אחד ואחת מאיתנו, ללא קשר למין או לגיל, שואפים שמישהו יגלה אותנו, יטפח אותנו ויראה את הייחוד שלנו. עמוק-עמוק בפנים (היכן ששוכנת לה ציפור הנפש) כולנו רוצים להיות נאהבים, רוצים להיות נראים.

 
למה החברה רואה בטענות המורים התבכיינות?
 למה החברה רואה בטענות המורים התבכיינות? 
 צילום: GettyImages/אימג'בנק 
 

משאלת הלב הזו מופנית בדרך כלל להורה הביולוגי או לדמות מבוגרת אחרת שיש לה הפוטנציאל להפוך לסוג של "הורה טוב ומיטיב". הכוונה היא להורה מטפח, מעצים ורגיש שיקבל אותנו ללא תנאי. זו גם הסיבה (כנראה) שכאשר מדברים על מורים משמעותיים, העיניים שלנו נוצצות כשאנו נזכרים בהם. 

 

דמות המורה גדשה ספרים וסרטים רבים ומצליחה, על אף הדימוי הקלישאתי של אדם מרובע ודקדקן, לעורר בנו רגש של כמיהה לדמות שכזו בחיינו. הביטוי "מורה טוב - מורה לחיים" הוא אחת הסיסמאות שמבטאות את הרעיון יותר מכל: אנשים רוצים דמות ללכת לאורה, דמות שתצייד אותם לדרך ותלווה אותם במהלך שנות חייהם.

 

"תגידי, אתם לא מתכוונים לדבר על יחסי מין בטוחים?"

 

כל העולם כולו לא הייתה אפוא אוזן פנויה לשמוע אותי, אלא לעתים רחוקות בלבד ... רק מורה-זלדה היתה מקשיבה לי ... באיטיות ובכובד ראש, כמו לומדת ממני דברים שנעמו לה או שעוררו בה סקרנות. זאת ועוד: מורה-זלדה נהגה בי בכבוד בכך שכאשר רצתה שאדבר הייתה משלהבת אותי בעדינות, תורמת זרדים למדורה... (מתוך עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך)

 

כולנו רוצים שלילדנו תהיה מורה שתחבק אותו ותאהב אותו (ה"דרישה" לאהוב ילד היא נושא נוגע ללב ולא ממש הגיוני בפני עצמו), שתבין אותו כשקשה לו ותעודד אותו לא לוותר. הורים רבים היו אפילו רוצים שהדמויות החינוכיות בבית הספר יעשו עבורם מדי פעם את העבודה הקשה ויחנכו את ילדיהם בנושאים הנחשבים למביכים או הדורשים אומץ כדי להעלותם לדיון משפחתי (אם בכלל מתקיים כזה).

 

פעם שאל אותי אחד ההורים: "תגידי אתם לא מתכוונים לדבר איתם על קיום יחסי מין בטוחים? בכל זאת, חלקם כבר עושים". השאלה הזו רק ממחישה את הציפיות הרבות של אנשים מהמורים ומבית הספר.

 

יש בי חלקים שיכולים להבין את העובדה שבית הספר, באופן אידיאלי, אינו מוסד שרק מנחיל ידע, כי אם מקום שמחנך לערכים, מכין לחיים וממלא את הסל האישי של כל תלמיד בצידה משובחת. בית הספר הוא ללא ספק בין הכלים החשובים ביותר בידיה של חברה על מנת להפוך את אזרחי המחר שלה לאנשים יצרניים, בעלי ידע, מאופיינים בפתיחות ובקבלת האחר, ומעוניינים להיות פעילים ולשרת את החברה (ואת עצמם) באופן מיטבי.

 
 

ציון נכשל למערכת החינוך

היחס השונה למורים מתחיל כבר באקדמיה
 היחס השונה למורים מתחיל כבר באקדמיה 
 צילום: Getty Images/ אימג'בנק 
 

אבל כשיש כל כך הרבה ציפיות וכל כך הרבה משאלות אני חושבת לעצמי: האם זה ריאלי? האם באופן בו החינוך מתנהל כיום במדינת ישראל זה הגיוני לבקש את כל אלה? ושאלת השאלות: האם נאה דורש - נאה מקיים?

 

על אף שאני עצמי עדיין אינני אמא, אני חוששת מהלימודים בכיתה א' של ילדיי העתידיים וכמי שעוסקת במקצוע ההוראה והייעוץ החינוכי, חשש זה מהווה תעודת עניות למערכת, עם ציון "נכשל" כתוב באותיות קידוש לבנה. שיהיה ברור: אין הדבר נובע בהכרח מאיכות המורים, אני עצמי מכירה כמה וכמה מורים מן המעלה הראשונה. אולם כמי שנמצאת "שם", אני רואה מבפנים את הדרישות המוגזמות שבהכרח מפחיתות מאיכות העשייה, את הזלזול ואת היחס למורה. היי, אפילו עוד בשלב היותו סטודנט לחינוך, תנאי הלימוד ממש לא כמו של המחלקה לפסיכולוגיה או מדעי המחשב.

 

הצלחת מאבק המורים = אינטרס של החברה הישראלית

 

אני רואה איך אנשים שבויים במחשבות האבסורדיות ש"אם בחרת להיות מורה אז זה לא בשביל סיפוק כלכלי" ו"תפסיקו להתלונן אתם, המורים". הגענו למצב שהחברה רואה בתלונות של מורים "התבכיינות" מאוסה המלווה בשביתות המאיימות על שפיותו של ההורה הממוצע שייאלץ להמשיך לבדר את ילדיו במקום לשלחם לבית הספר. איזו איוולת. איך אנשים לא רואים שהם יורים לעצמם ברגל כשלא נותנים "גב" למורים הנמצאים עם ילדיהם מחצית משעות היממה?

 

מי שנשאר לקרוא עד לכאן (בכל זאת, תלונות עם טעם מר מושכות את הלב הרבה פחות מתיאור מרגש של הנעשה בכיתה) בין אם אתה תלמיד, פנסיונרית שנתקלה בכתבה, אמא לתלמידים או אפילו אם אתה רווק ללא מחשבות על זאטוטים בקרוב, עצרו רגע - גם לכם צריך להיות אינטרס לעשות משהו. להוביל שינוי. לעשות כדי שדברים יראו אחרת. כדי שיוכלו להיוולד עוד "מורים לחיים". כדי שתשבו בעבודה רגועים שמעניקים לילדיכם טיפול טוב. כל אדם בר דעת בוודאי כבר יודע: כדי שיהיה טוב לילדים צריך שיהיה טוב למורים, כי כשאמא מרוצה - כל הבית שופע ברכה וחסד.

 

רוצים לדעת עוד על מערכת החינוך? היכנסו לבלוג שלי

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by