בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
אורטל עושה בית-ספר 
החופש הגדול - לא לתלמידים בלבד 
 
 לרבוץ בחוף הים ולמלא מצברים מחדש - ממש לא פריבילגיה    צילום: GettyImages/אימג'בנק    
אורטל עושה בית-ספר |
 

שנת הלימודים בתיכונים הסתיימה. התעודות כבר חולקו והתלמידים יצאו לחופש הנכסף. אליהם יצטרפו בעוד יומיים התלמידים הצעירים יותר. אבל מה עם המורים? למרות שלא כולם חושבים כך, גם להם מגיעה חופשה מהעבודה שגוזלת מהם לילות כימים. נכון, המורים בחרו בקריירה הזו אך כל המתנגדים למאבק לשיפור תנאיהם צריכים לזכור דבר אחד: לגדל ילדים של אחרים זו לא עבודה ככל העבודות. הייתם רוצים לנסות בעצמכם? אורטל עושה בית-ספר

 
 
 
 
 
 
 
 
 

כשאנשים נתקלים במידע שמסעיר אותם הם בדרך כלל לא רואים את כל התמונה המקיפה את הסיטואציה. ישנה נטייה להתעלם מ"האותיות הקטנות" ולראות רק את התמונה הגדולה. כך, נוהגים רוב האנשים להתייחס ל"חופש הגדול" של המורים כאל פריבילגיה מוגזמת שלא מגיעה להם ו"מקזזת" את כל הסיבות שבעטיין הם מלינים על מעמדם המקצועי ותנאי העסקתם. צריך להבין: לגדל ילדים של אחרים זו לא עבודה ככל העבודות וככזו היא מחייבת התייחסות שונה.

 

פרויקט מיוחד: החופש הגדול בנענע 10 »

 

ובכן, מורי בתי הספר העל-יסודיים יצאו לחופש לפני מספר ימים ומורי בתי הספר היסודיים יצטרפו אליהם החל מיום חמישי הקרוב. המורים יוכלו לנוח, למלא מצברים ובעיקר להתרוקן מהאינטנסיביות של שנת הלימודים שחלפה לקראת שנה נוספת שתדרוש מהם כוחות נפש ואנרגיות רבות.

 
מורה. המחשבה נתונה לתלמידים גם אחר הצהריים
 מורה. המחשבה נתונה לתלמידים גם אחר הצהריים 
 צילום: GettyImages/אימאג'בנק 
 

מי שמכיר מורים מקרוב (חברים, בני משפחה ולעיתים אף הורי התלמידים) יודע שחופשת הקיץ אינה פריבילגיה כי אם תקופת-צינון-חובה הנחוצה לתלמידים, קל וחומר למוריהם. העבודה בבית הספר היא אינטנסיבית מאוד, תובענית מאוד ובלתי פוסקת. הסיפורים על אודות המורים שעסוקים עד הלילה או מוקדם בבוקר בהכנות הקשורות לעבודתם, שמחשבתם נתונה לתחום עיסוקם באופן די טוטאלי ושמתעסקים באירועים רבים המתרחשים במקביל, אינם אגדות אורבניות. למען הסר ספק, מורים עובדים קשה, נקודה.

 

העבודה כמורה הופכת אותך - בגלל התנאים הבעייתיים - ל"כלבויניק": המורה הופכת להיות סבל, אחות, הורה, גובה כספים, טלפנית, מזכירה, ספקית ציוד, כתבנית, מנקה, שוטרת ומה לא? העבודה הזו מעמידה בפניך אין-ספור מקרים ואירועים הדורשים התייחסות, לרוב במקביל, והמורה צריך לשכלל את יכולותיו, ללמוד כל מקרה לגופו (תלוי בזמן המוקצב לפתרון הבעיה, בדרך כלל נדרש פתרון מיידי), לתת עצה, לקרוא חומר רלוונטי, להפנות לגורם המתאים, לעודד, לנזוף ועוד ועוד... . יש המון עבודה בכל הרבדים: התנהגותי, רגשי ומחשבתי.

 

 
המורה הפכה ל"כלבויניק", וגם למנקה
 המורה הפכה ל"כלבויניק", וגם למנקה   צילום: אימג בנק / Getty Images 
 

לשלוח את הילד לבדו ביום הראשון ללימודים

 

רוב המורים לא יכולים להתנתק מעבודתם, היא תמיד נמצאת ברקע ומשפיעה על חייהם ואף על חיי הסובבים אותם. כך לדוגמה, בזמן חגיגות ט"ו בשבט בבית הספר של הילדים הפרטיים - מורות רבות נעדרות כי הן חוגגות בעצמן עם תלמידיהן. כך גם ביום הראשון ללימודים ובעוד אירועים מן הסוג הזה.

 

ההשפעות של העבודה ניכרות גם כשמורה בודקת מבחנים כל הבית נרתם גם אם רק מדובר במאמץ לשמור על שקט. כשיש טיול שנתי לכמה ימים, כשמתקיימות אסיפות הורים עד שעות-לא שעות, השתלמויות, כשבכל הבית מפוזרים דפים של בית הספר, כשהמורה עוברת חוויה רגשית קשה במהלך יום לימודים, כשהיא נפרדת מתלמידיה והמשא נוכח בבית וכהנה וכהנה.

 

העבודה כאמור אין-סופית והחופש הוא הזמן "לנקות את הראש", להתאוורר, לא להיות מחובר לטלפון כי אולי אחד ההורים יתקשר, ולא להיות  מחובר לאי-מייל כי הנהלת בית הספר תשלח עדכוני מערכת של מחר או שיבוצי השגחה במבחנים. בחופש הגדול המורה יכולה לאכול ארוחת צהריים בשעה סבירה ולא לרוץ עם כריך בין השיעורים.

 

 
הדפים פזורים ברחבי הבית. למשפחה אין ברירה אלא להסתגל
 הדפים פזורים ברחבי הבית. למשפחה אין ברירה אלא להסתגל   צילום: Getty Images / אימג'בנק 
 
 

החופש הגדול למורים - זכות ולא חסד

לא משנה מה המתנה, חשובה הכוונה
 לא משנה מה המתנה, חשובה הכוונה 
 צילום: Getty Images/ אימאג'בנק 
 

זוהי עונת הפרידות, מבית הספר ומהגנים, השלב שבו אפשר לבחור להיות צרי עין כלפי החופש או שאפשר "לפרגן אותו" למורים שלנו, לגננות שמגדלות את הילדים שעות רבות מן היממה, שפוגשות אותם בבוקר, שמברכות אותם ושואלות לשלומם, שנוזפות כשצריך, שדואגות שישימו כובע על הראש בטיול וישתו מספיק מים, שמחנכות, שמלמדות, שנמצאות שם כמבוגר אחראי משמעותי. האינטרס שהמורה תבוא לבית הספר בשנה החדשה עם כוחות מחודשים צריך להיות שלנו, של הציבור, מתוך הבנה שאם יהיה לה כוח - יהיה לה מה לתת, מה להעניק לילדים.

 

לאחרונה נתקלתי בפרסומת של חנות לממכר תמרוקים ומוצרי פנאי שעושה שימוש בנושא הזה, בפרידה מהמורות והגננות. זה יפה בעיניי, כי מה שמשנה זו לא המתנה או ערכה החומרי, אלא עצם המחשבה שהיא מגיעה, שחשוב להעניק אותה, שיש סיבה שבעטייה רוצים לפנק או להביע תודה.

 

אני קיבלתי גם מתלמידים, גם מהורים וגם מקולגות (אנחנו מסכמים את השנה בסיומה) מספר מתנות צנועות ומשמחות ובעיקר ברכות נוגעות ללב, מרגשות עד דמעות המביעות תודה והערכה. זה ממלא ומעודד וכמובן גם החופש שבפתח שמאפשר לקרוא, ללמוד, לטעון את עצמך בידע חדש ובמנוחה נכונה ממלאים אותי באושר. אני אישית מגיעה לחופש הזה כשאני זקוקה לו, הוא משאב חובה מבחינתי ולא חסד שמישהו החליט להעניק לי.

 

לעוד סיפורים היכנסו לבלוג שלי

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by