בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
חלאס, די לפיגועים 
 
 איך מסוגלת אישה להתפוצץ ליד תינוקות וילדים (רויטרס/ערוץ 1)   
 
איריס מזרחי

"קומו ותוכיחו שיש בכם נשמה יתרה, שיש לכם איזה סולם מוסרי; אל תבלבלו לי את המוח שאני חייבת לדרוש את אותו הדבר מהממשלה שלי, כי אני דורשת, כותבת, מפגינה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עשרים בני אדם מתפוצצים למוות בלחיצת כפתור. משפחות שלמות נמחקות בלחיצת כפתור. שוב מתחיל הסיוט של מסדרונות בתי החולים המלאים בבני משפחה היסטריים שהתקווה הכי גדולה שלהם היא שבן משפחתם יהיה פצוע קשה, רק לא מת.

אלמונים, מזוהים, נעדרים, יש רשימות מסודרות שאחרי שלוש שעות יודעות את מי לשלוח לאבו כביר ואת מי לשלוח למסדרונות ההמתנה של חדרי הניתוח. יש ילדים בין הנרצחים. המצלמה מתעכבת על עגלה נטושה, בקבוק חלב של תינוק, מוצץ.

עדי הראייה מתארים איך נכנסה המחבלת למסעדה והלכה ישר לכיוון השולחנות עם הילדים הקטנים. איך יכולה אשה לעמוד ליד תינוק ולהתפוצץ?!

עם ישראל שרוי כרגע בעיצומו של חשבון נפש פרטי, כל אחד עם עצמו, וחשבון נפש קולקטיבי, סוף סוף אחרי שלושים שנה למלחמת יום כפור. הפיגוע הרצחני במסעדת מקסים נכנס בעיצומו של חשבון הנפש שלנו, ופתאום הקו הברור שמתחיל במלחמה ההיא שפעם התביישו אפילו לומר את שמה, מודגש בשחור כהה שאי אפשר שלא לראות אותו.

חוזרים ומזכירים את היהירות שעליה שילמו 3000 חיילים בחייהם במלחמת יום כפור. למדנו את אמנות המחאה אחרי המלחמה ההיא, עשינו מהפך, עשינו שלום עם מצרים, עשינו שלום עם ירדן, הכרנו בלגטימיות של העם הפלסטיני למדינה, אבל כל הזמן המשיכו להתפוצץ לנו אנשים מול העיניים.

נהרות של דם, משפחות חצויות, ילדים יתומים מאב ואם, הורים שכולים שלא מעניין אותם בכלל להמשיך הלאה, פיגוע רודף פיגוע, 18 הרוגים, 23 הרוגים - התחלנו להתרגל למספרים גדולים במיוחד והיאוש עושה בחשיבה שלנו שמות.

חטאנו - עווינו - פשענו, אבל חלאס, מספיק, די לפיגועים. די לפיגועים, כמו שאנחנו אומרים די לכיבוש. יאללה, תצאו לרחובות ותמחו נגד הפיגועים, לא רק בהודעת גינוי רשמית על נייר מסודר, או בראיון לסי. אן. אן. כשאלפית השניה אחרי הגינוי אתם מיד בלי כבוד למתים שלנו מסבירים את המניעים הנפשיים של המתפוצץ או המתפוצצת התורנים שלכם.

חלאס, די לפיגועים. די לפגוע באזרחים חפים מפשע, ואל תגידו לי שאני צריכה לומר את זה לממשלה שלי, כי אני ורבים אחרים אומרים גם אומרים מעל כל במה אפשרית "די לכבוש". אז למה אני לא שומעת גם אתכם קמים ומוחים נגד פיגועי ההתאבדות? הגולם הזה של פיגועי ההתאבדות קם עליכם ונראה שאתם לא ממש יכולים להשתלט על היצר שלכם לנקום עוד ועוד ועוד.

אתם טועים אם אתם חושבים שלהפסיק את הפיגועים יגרום לאנשים לחשוב שאתם חלשים, להיפך - לוחמי השלום וגם האנשים הפסיביים שלנו צריכים להמשיך להאמין שיש לכם גם מערכת אנושית שחייבת לעשות חשבון נפש מוסרי מידי פעם.

לראות אתכם רוקדים בעזה כשקוברים משפחות שלמות, לא מוסיף כבוד או הערכה למלחמה הצודקת שלכם על עצמאותכם. לשמוע את הפוליטיקאים שלכם משחקים במשחקי מילים של גינוי והסבר אחרי כל פיגוע שהורג בנו בתוך הבתים שלנו, בבתי הקפה שלנו ובאוטובוסים שלנו - לא מוסיף, אלא דווקא גורע מהאמון.

אתם אומרים שרק הקיצוניים רוצים לזרוק אותנו לים, אבל זה מרגיש כאילו כולכם רוצים אותו דבר. איפה מאמרים בעיתונות שלכם שמגנים את הקיצוניים. למה אני לא שומעת אותם? למה אתם לא שומעים אותם? איפה יש לכם תנועות של אינטלקטואלים ששומרות על המוסר שלכם ומנתבות אתכם לדרכי מאבק יותר אנושיים?

חלאס, די לפיגועים. מה שנראה כפעולה שמנסה לשנות מצב של דיכוי שלכם על-ידינו, מרגיש כהתעללות אכזרית מצידכם. יש הרגשה לרבים כמוני שיש לכם הנאה מרובה מהכאב שלנו, מהשבירה שלנו. אתם מתחילים להיראות כמפלצות גם לאלה שמבינים שהשלום האמיתי יבוא רק כשנחזור לגבולות שלנו, תרתי משמע.

אשה אחת שרוצה נקמה מפוצצת בלחיצת כפתור אכזרית קרה ומחושבת עשרים בני אדם חפים מפשע ביניהם ילדים שרק נולדו.

די, חלאס לפיגועים. קומו ותוכיחו שיש בכם נשמה יתרה, שיש לכם איזה סולם ערכי, אנושי מוסרי. אל תבלבלו לי את המוח שאני חייבת לדרוש את אותו הדבר מהממשלה שלי, כי אני דורשת, כותבת, מפגינה.

חלאס, תתעוררו. אני חייבת לשמוע אותכם אומרים די לפיגועים, די למתאבדים, די לדם.

חלאס. נמאס.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by